דברים
מה יעשה הנביא כשהמנהיגים מנצלים את עמדת הכוח שלהם והשחיתות מחלחלת אל העם?
א´ אב ה´תשס"ט - דוד נתיב
הפטרת דברים היא תמיד בשבת שלפני ט' באב, וקוראים בה מפרק א' בספר ישעיהו.
פתיחתה במילה "חזון" אף נתנה לשבת את שמה המיוחד "שבת חזון".
היא השלישית והאחרונה מג' דפורענותא, אך גם הראשונה משמונה שבתות רצופות בהן ההפטרה לקוחה מספר ישעיהו.
ההפטרה בהקשרה התנ"כי
פתיחתה של ההפטרה מובאת מסגרת הזמן והמקום של נבואת ישעיהו בכללותה. ישעיהו פעל ביהודה וירושלים במהלך עשרות שנים, במהלך מלכותם של: עוזיהו, יותם, אחז וחזקיהו מלכי יהודה. בתקופה ארוכה זו ידעה ארץ יהודה תהפוכות רבות בכל התחומים.
ימי עוזיהו הצטיינו בפריחה גדולה, הטומנת זרעי פורענות של שבר מוסרי. ימי אחז היו שבר רוחני גדול שהביא לשבר בטחוני-מדיני. חזקיהו, שנסה לשקם את השבר, עמד מול המעצמה האשורית שעלתה בימיו לשיא גדולתה. במסעות כיבוש נרחבים הכריעה גם את מלכות ישראל השכנה והגלתה אותה. יהודה שרדה את המצור האשורי בדרך פלאית, אך יצאה ממנו בשן ועין.
נוכח מורכבות זו פעל ישעיהו, תוך שהוא זוכה ליחס הוגן, בדרך כלל, הן מצד המלכים והן מצד העם.
בנבואת ההפטרה, שהושמעה נוכח מציאות מעוותת שהיתה בעם, מזכיר ישעיהו את שחיתות המנהיגים כגורם מרכזי למציאות הקשה.
מצב בהפטרה: שחיתות שלטונית
פעמיים בהפטרה מזכיר ישעיהו את סדום כסמל. פעם אחת הוא מכנה את המנהיגות "קציני סדום", כאשר סדום מבטאת את סמל השחתת המעשים, ופעם שנייה - "כסדום היינו" - כעונש על מעשיה. ללמדך, שהנביא ראה בסדום סמל כפול: הן של רשעות קיצונית והן של ענישה חמורה.
למנהיגים יש תפקיד מרכזי בעיצוב המציאות והאווירה הציבורית. בהתנהגותם הם משדרים נורמות המעצבות את פני החברה, לטוב ולרע.
"שריך סוררים וחברי גנבים, כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים. יתום - לא ישפוטו, וריב אלמנה לא יבוא אליהם".
כך מתאר הנביא הנהגה מתנשאת ומושחתת, המנצלת את עמדות הכח שלה לטובת עצמה, תוך רמיסת השכבות החלשות. הרמאות מחלחלת מן ההנהגה לשווקים ולבתים: "כספך היה לסיגים, סבאך [ייניך] מהול במים". המסחר מתנהל ברמייה - מוכרים חומרים מזוייפים כמזוקקים, וקריה נאמנה מלאה מרצחים.
התיקון יצלח בהחלפת המנהיגות המושחתת למנהיגות ראוייה: "ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה - אחרי כן יקרא לך עיר הצדק, קריה נאמנה".
קריאתו של ישעיהו מהדהדת עד היום:
"רחצו! הזכו! הסירו רוע מעללכם מנגד עיני, חדלו הרע!...דרשו משפט! ...שפטו יתום!...".
זה התיקון שיביא מחורבן לבנין.
דוד נתיב מרצה לתנ"ך במכללת הרצוג- גוש עציון
<a href='http://www.kipa.co.il/pash/show.asp?id=33798' target='_blank'>
http://www.kipa.co.il/pash/show.asp?id=33798</a>
