פורום ברסלב - רק לשמוח יש

שבת פרשת כי תצא!

tipid

New Member
זמני כניסת ויציאת שבת פרשת כי תצא!



כניסה יציאה


ירושלים .18.32 19.44

תל אביב 18.48 19.47
חיפה 1840. 19.47
בארשבע 18.50.. 19.46

בברכת שבת שלום טוב ומבורך !
 

tipid

New Member
פרשת השבוע - פרשת כי תצא



נאמר בפרשה: "כי יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שומע בקול אביו ובקול אמו, ויסרו אותו ולא ישמע אליהם וכו', ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו".





בגמרא במסכת סנהדרין (עב.) אמר רבי יוסי הגלילי, וכי מפני שאכל תרמיטר (משקל קטן) בשר ושתה חצי לוג יין אמרה התורה יצא לבית דין ליסקל? אלא הגיעה תורה לסוף דעתו של אותו בן סורר ומורה, שסופו שיגמור את נכסי אביו, וכיון שהתרגל בשתיית יין ואכילת בשר, ממשיך לבקש את לימודו ואינו מוצא, ויוצא לפרשת דרכים ומלסטם את הבריות. אמרה תורה, מוטב ימות זכאי ואל ימות חייב, שמיתתן של רשעים הנאה להם והנאה לעולם.





והוסיף רבינו המהרש"א, שמיתתו של בן סורר ומורה הנאה לו והנאה לעולם, מפני שטובה היא לו שלא ימשיך לחטוא, וטובה היא לעולם, כדי שלא יצא להרוג נפשות אחרי כן.





והנה הענין הזה כולו הוא צריך ביאור, שהרי אמרו חז"ל אין הקדוש ברוך הוא דן את האדם אלא לפי שעתו, כלומר לפי מעמדו באותה שעה, שנאמר, "באשר הוא שם", שלכן ריחם השם יתברך על ישמעאל שלא ימות, מפני שבאותה השעה עדיין לא הגדיל רשעו כל כך לפני ה', ואף שמלאכי השרת טענו לפני ה' שלא יציל את ישמעאל מפני שהוא עתיד להרוג מבני ישראל, מכל מקום השם לא שמע להם, כי באותה השעה לא היה רשע כל כך. ואם כן מדוע זה השם יתברך דן את הבן סורר לפי מה שהוא עתיד לעשות ולא לפי מעמדו באותה השעה?





אלא האמת היא, כי אין העונש של בן סורר שהורגים אותו עונש רגיל כלל, כי באמת אין זה עונש, אלא מחמת מה שאנו רואים התנוצצות המידות הרעות באותו הילד, אנו יודעים מה יהיה באחריתו, ולכן באמת, טוב מותו מחייו, ולכן התירה התורה להרגו בעבור אחריתו.





שלמה המלך אומר, "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה", רבי אליעזר אומר, אם חינכת את בנך עד שהוא נער בדברי תורה , הוא גדל עם התורה, שנאמר, גם כי יזקין לא יסור ממנה, רבי יהושע אומר, כ מו השור שיש עליו עול, שאם לא יורגל כשהוא קטן לשאת עול, לא יוכל בבגרותו לקבל עליו עול, והוא אינו יודע להתגבר על שום נטייה תאותנית שיש לו. כמו כן הבן, אפשר לחנכו כשהוא צעיר לימים שאז הוא עדיין מוכן לקבל, ואם תמתין לו עד שיגדל, ועל כל דבר תאמר "הוא עוד קטן", אז כבר אי אפשר לחנכו.





הגמרא אומרת, בן סורר ומורה לא היה ולא יהיה, ולה נכתבה אם כן פרשת בן סורר? אלא כדי שנדרוש בה ונקבל שכר. מציאות של בן סורר שימות, לא תהיה לעולם, אבל על כל פנים מפרשה זו אנו למדים, שאם ההורים אינם עוצרים את הבן מתאותיו כשהוא צעיר לימים, אזי סופו מי ישורנו ה' ירחם.






שבת שלום.







ערוך ממאמרו של הרב דוד שאלתיאל שליט"א.


<a href='http://www.halachayomit.co.il/WeeklyParasha.asp' target='_blank'>http://www.halachayomit.co.il/WeeklyParasha.asp</a>
 

tipid

New Member
התשמ"ב, התשמ"ז


"כי תצא למלחמה על אויבך"
הרב אברהם צוקרמן

נערך על ידי הרב


מוקדש להצלחת
עם ישראל


נקטה התורה "אויבך" לשון רבים, כשלאחר מכן היא מדברת בלשון יחיד "ונתנו" - כי כל מלחמה יוצרת שתי חזיתות האויב החיצוני איתו אני נלחם בפועל, וה"אויב" הפנימי היצר המתעורר: להשחית ולאבד, לשלול שלל ולבוז בז. ובשלליש וגם אשה יפת תאר נופלת בחלקו, ונוצר מצב שהנצחון במלחמה עם האויב החיצוני, עלול להביא על האדם כשלון מצד האויב הפנימי היצר.
יפת תאר - יופי חיצוני, הוא מקסים ומושך את הלב, ואין הדעת נתונה לתכנה הפנימי, מה מדותיה ומה אופי'ה. מה יחסה אל כובשה, אל עמו ואל אלקיו. כשם שחשב קדם רק על המלחמה עם האויב החיצוני ולא נתן דעתו על אויבו הפנימי כך גם עכשיו כל חושיו נתונים למראה החיצוני של האשה ולא למראה הפנימי - ואין לך כשלון גדול מזה.
כי גם אם האדם לוקח מבנות עמו, "שקר החן והבל היופי אשה יראצ ה' היא תתהלל", על אחת כמה וכמה כשהמדובר הוא בבת עם זר, בת אויב המבכה את הוריה ומרגישה את עצמה כזרה, ובתת הכרתה מוחלת לכשלון כובשה. טבעי הוא שניגודים תהומיים שבין אב לאם משתקפים אח"כ בדור החדש, והוא אינו שומע בקול אביו ואימו.
(התשמ"ב)


"כי תצא למלחמה על אויבך וכו' "
יש שיוצא למלחמה, והניצחון אינו מעבירו על דעתו, והוא יודע כי לא כוחו עשה לו את החיל הזה, רק הקב"ה הוא שנתן את אויביו בידו, לפיכך לא יכשל ע"י הדברים שלקח בשבי. ויש שיוצא למלחמה והנצחון מעוור את עיניו והוא בטוח שבכוחו וגבורתו עשה את כל החיל, או אז גם השבי והמלקוח יכשילוהו. בבחינת "כסף הרביתי להם וזהב - עשו לבעל".
יפת תואר - לא דיברה התורה אלא כנגד יצר הרע. מוטב שיאכלו בני ישראל בשר תמותות שחוטות ולא יאכלו בשר תמותות נבלות.
דוד המלך, שהעיד על עצמו שהרג את יצר הרע "ולבי חלל בקרבי", אעפ"כ ראינו שלקח יפת תואר. ולפי האגדה בני יפות תואר שלקח, יצאו בראש חיילותיו.
מי שהרג את יצר הרע - מה לו וליפות תואר!?
הוא אשר אמרנו: מי שרואה את ניצחונו כישועת ה', גם ביפת התואר יראה מתת אלוקים ולא יצרו הרע יסיתהו לכך. מי שאינו מסוגל לראות את יד ה' בנצחונו - יצרו הרע יביאהו אל יפת התואר. "כי ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם".
(התשמ"ז)

<a href='http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=62&id=11306&q=' target='_blank'>http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur ... d=11306&q=</a>
 

tipid

New Member
"כבוד המקום", "כבוד האדם", "כבוד השופט" או אולי "כבוד הגר"?
ח´ אלול ה´תשס"ז - הרב יוסף כרמל, ראש כולל "ארץ חמדה"



הפסוקים הבאים:

 
חלק עליון