'שלח לך'

[אשת נח]

"ו

 

[alia1]

הפרשה הקודמת מסתיימת בצרעתה של מרים ,
שדיברה על משה רבינו,ככתוב"ותדבר מרים ואהרן במשה",
ולמה נסמכה פרשת המרגלים למעשה מרים?
אלא,שהיה צפוי וידוע לפני הקב"ה
שיהיו המרגלים באים ואומרים לשון-הרע על הארץ-ולכן אמר הקב"ה
שלא יהיה להם פתחון פה לומר:'לא ידענו עונשו של המדבר לשון-הרע.
ואעפי"כ לא רצו אלה ללמוד,וזה שאמר הכתוב"לא ידעו ולא יבינו,כי
טח מראות עיניהם".

 

[alia1]

"שלח לך אנשים"-
וכן,של"ח שנים(338) ישתלחו ויצאו בגלות,שבשלושת
אלפים ושלש מאות שלושים ושמונה שנים-חרב הבית.
וזה מרמז על-אדם.כל אחד ואחד,נותן לו הקב"ה יצר הרע ויצר הטוב כדי שיבחין
בין טוב לרע.וחכם-עיניו בראשו.אנשים-דהיינו,יצר הרע ויצר הטוב שבאים לתור
את ארץ כנען,שתיכף ומיד יבוא יצר הרע,ככתוב"לפתח חטאת רובץ" והוא נקרא
"כנען"-עבד שחור כפחם,הולך ומפתה את האדם ומראה לו מקומות טובים ונעימים.
זה שכתוב"ארץ כנען"-נוטריקון-כינור נעים עם נבל.
אשר אני נותן לבני ישראל,איש אחד למטה אבותיו תשלחו כל נשיא בהם,שיצרו הרע
רוצה לשלוט עליו ויהיה נשיא וגדול עליו,והיצר הרע יבוא ויבלבל דעתו של אדם,בפרט
בתפילה,וכל שכן בתפילת לחש(תפילת העמידה).וצריך שיהא אדם גיבור,ויתגבר על
יצרו,שלא יקשיב ולא יאזין לו,כי בית-הכנסת הוא כמו מאסר לרשעים ופרדס לצדיקים
וזה שכתוב"שלח לך" - אותיות לח"ש,ויאחז חרב פיפיות בידו.ככתוב:"שלח לך"-יקח
חרב התפילה וינקום מאויביו,כמו שאמרו חז"ל 'הבא להורגך',בזמן שלש תפילות
יבוא להרוג אדם,בא דייקא להורגך,ואתה-השכם להורגו,וכתוב"חכם לב ייקח מצוות"
"שלח לך אנשים"-סופי תיבות חכם .

 

[אשת נח]

שלח אותיות לחש, חלש,שחל.

"שלח לך אנשים"
שלח בהיפוך אותיות-חלש.
חוסר אמונה גורם לחולשה
המרגלים נחלשו ונענשו.

שלח בהיפוך אותיות-לחש
על מרגלים נאמר,מרגלי חרש..שאישיותם נסתרת
שהתמלאו ביאוש וברוח רעה
הרוח אשר התחלפה בכלב בן יפונה
יפונה- שפינה עצמו מעצת המרגלים
"ו

 

[alia1]

והשכינה נתלוותה אליו........
"עקב היתה רוח אחרת עמו"

'רוח אחרת'-אמרו חכמים-הכוונה לרוח האבות הקדושים
שממש היתה עמו,שבזכותם זכה באמת להינצל מהדרך הרעה,
ודבק במשה רבינו,ולא נכשל כאחרים.
הזוהר הקדוש אומר,שלא זו בלבד שכלב הלך להשתטח
על קברי האבות,אלא,השכינה הקדושה נתלוותה אליו,
לבשר לאבות שהגיע הזמן והמועד,שנשבע הקב"ה להכניס
את בניהם לארץ-ישראל.


וכן אמרו שם(בזוהר),כי בכל זמן שישראל זקוקים לרחמי
שמים,צריכים הם להשתטח על קברי צדיקים ולהודיעם שיעוררו
רחמים בגבהי מרומים,ובכך מובטחים ישראל להיושע מכל צרה,וכן
מצינו שם,שגילו לרבי יהודה,כי אלמלא תפילתם של שוכני עפר-לא
היה העולם יכול להתקיים אפילו חצי יום.

 

[אשת נח]

דבה היא מן המדובבים לדבר מצד הלחש שאינו בטובת העניין.
המרגלים נסתבכו בסבך הגלות. נרתעו מן האחריות להנהיג הנהגה רוחנית.
והוציאו דבה על הארץ
דבה
אם נוסיף לאות ד' אות אחת (ה' אחד)-יהיה ה'
אם נוסיף לאות ב' אות אחת-יהיה ג'
ובמקום דבה שהוא לחש... וחלש
נקבל הגה
שהוא כבר הוצאת קול,שרומז לכח
והגה- כמו במכונית,איתו נוהגים ומנווטים את הדרך.

אומר רבינו בחיי
כיון שחטאו בדיבור,שאמרו על הארץ דבה רעה
באומרם ארץ אוכלת יושביה היא,
אשר רע זה נוגע לגוף הארץ עצמה,
צריך לתקן עוונם גם כן בדיבור
שיאמרו דברים של שבח עליה.
כי רעת הדיבור נהפכת לטוב על ידי הדיבור עצמו.
ובמקום 'ארץ אוכלת יושביה היא'
יתקנו
ב'טובה הארץ מאוד מאוד'.

 

[אשת נח]

"ומוציא דבה הוא כסיל ".

יוחנן חקוקאה יצא לכפר. כשחזר אמרו לו:
"האם החיטים שבשדה נעשו יפות?"
אמר להם: "השעורים נעשו יפות"
[לא רצה לומר בפירוש שהחיטים לא נעשו יפות, ולכן אמר ברמז] .
אמרו לו:
"צא ובשר לסוסים ולחמורים, כי השעורים הם מאכל לבהמה,
כמו שכתוב ( מלכים א ה8 ) השעורים והתבן לסוסים ולרכש ".
היה עליו להקפיד יותר על לשונו ולומר, למשל,
"בשנה שעברה היו החיטים יפות", או "העדשים [שהם מאכל אדם] נעשו יפות".

 

[אשת נח]

מספרי לשון הרע מתחילין בטובה ומסיימים ברעה.

"ו

 

[alia1]

"שלח לך אנשים"

וכי ניתן לחשוב שישלח נשים?..............

יש להבין למה נזכרו אנשים?
אלא אומר ה"כלי יקר" שהעניין יתישב עפ"י רבותינו
בתלמוד(קידושין מט')-"עשרה קבין ירדו לעולם,תשעה
נטלו נשים".משמע שלשון הרע מטבען של נשים
(טוב,לא כולן @=@ ).
אף רש"י מביא המדרש"לפי שלקתה מרים על
עסקי דיבה"(אעפ"י שגם אהרן דבר לה"ר).
לפיכך הדגיש הכתוב"שלח לך אנשים"-
בעלי טבע של אנשים ולא פטפטנים.

 

[alia1]

"ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם"(י"ג,ל"ג)

אמר רב משרשיא(מתלמידי רבא,חי בבבל במאה 4 לספירה)
-מרגלים שקרנים היו,
"ונהי בעינינו כחגבים"ניחא,מתקבל על הדעת
שראו עצמם כחגבים נוכח ענקי הכנענים.
אבל"וכן היינו בעיניהם"-
מנין היו יודעים?
ולא היא!(=אין הדבר כך)שכשהיו הכנענים מברים את האבלים
(=עושים סעודה לבני משפחה אבלים),תחת ארזים היו מברים.
וכשראו אותם המרגלים(כשהם נערכים לסעודת-אבלים),עלו
וישבו באילנות.
שמעו המרגלים,שהם(הכנענים הסועדים)אומרים:רואים אנו
באילנות בני אדם, הדומים לחגבים................

 

[alia1]

אמרו חז"ל:שערי תשובה-לעולם פתוחין(איכה רבה,ג' ל'ה)
מדוע אפוא לא נתקבלה תשובת יוצאי מצרים,
שהתחרטו על שהלכו אחר דברי המרגלים
וקראו"הננו ועלינו אל המקום אשר אמר ה',כי חטאנו",
והרי יש כאן הכרה בחטא ווידוי?

משיב על-כך החכם דוד גולדמן(שהיה מזקני פולין אחרי מלח' העום ה-2):
תשובה אמיתית אינה חוזרת לעולם ריקם,
כי שערי התשובה לא ננעלו לעולם בפני
החוטאים,
אך התנאי הוא,שהחוטא מכיר בחטאו ומתחרט עליו בלב שלם.
אולם,יוצאי מצרים שנגזר עליהם למות במידבר,
ולא להיכנס לא"י,לא הגיעו אותה
שעה לתשובה אמיתית.
שכן אמרו:"הננו ועלינו אל המקום,אשר אמר ה' כי חטאנו"

"ה' אמר כי חטאנו"-אנו לא חושבים כך!
משום כך אין כאן תשובה אמיתית מעומק הלב,דבר שהיה מתקבל בשמים ברצון,ולכן
קורא אליהם משה,בשם ה':"אל תעלו כי אין ה' בקירבכם".

 

[אשת נח]

"א

 

[אשת נח]

"טובה הארץ מאד מאד" (במדבר י"ד, ז)

" 'מאד מאד' – בשני עולמות" (תורה שלמה, ילקוט שלם תימני)

כי הנה ראה זה פלא:
"וירא א-לוהים כי טוב" (בראשית א', י)
ואילו ביום הששי, כשתמה מלאכת הבריאה, נאמר:
"וירא א-לוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד" (בראשית א', לא)
אבל ארץ ישראל הינה בבחינת "ואת עלית על כולנה"
ועליה נאמר:
"טובה הארץ מאד מאד"
כי בה נושקים שמים וארץ ונפגשים שני העולמות
ובה שורה שכינה עלי אדמות.

 

[אשת נח]

" וישלח אותם משה ממדבר פארן על פי ה' כלם אנשים ראשי בני ישראל המה. ואלה שמותם וכו'"
(במדבר י"ג ג')

מדרש אגדה על שמות המרגלים.

שמוע בן זכור שהיה מחבב מאוד את ארץ ישראל מה ראה לומר ארץ אוכלת יושביה היא?
אלא תכסיסן היה. אמר אעשה עצמי מקורב לרובם וקמעה קמעה אצרפם לכלב ויהושע.

שפט בן חורי שגבור מלחמה היה מה ראה להגיד אפס כי עז העם היושב בארץ?
אלא ראה חבריו גבורים ממנו אומרים חזק הוא ממנו ולא רצה להתגאות עליהם.

יגאל בן יוסף שקומת ארזים קומתו מה ראה לומר ונהי בעיננו כחגבים וכן היינו בעיניהם?
אלא אמר אם אני מפחידם, בי יבחר בן עמרם לעמוד בראש הנלחמים בכנעני.

פלטי בן רפוא שיהושע גידלו, איך קם לחלוק על רבו?
אלא אמר אם אני מחזקו יגידו לא מדעתו הוא מדבר ונמצאתי מחליש את בן-נון.

גדיאל בן סודי שהיה בן סודו של כלב מה ראה לומר לא נוכל לעלות אל העם ?
אלא תלמיד חכם היה. אמר כשם שמצווה להגיד הדבר הנשמע כך מצווה לא להגיד הדבר שאינו נשמע.

גדי בן סוסי שמנושאי אשכול הענבים היה מה ראה להוציא דבת הארץ?
אלא אמר אם אני אומר את דעתי מיד הם בוחרים להם נשיא אחר. נמצאתי מקפח את פרנסתי.

עמיאל בן גמלי שמקבל עליו עול מלכות שמים כגמל מה ראה לפחד מערים בצורות?
אלא אמר אם אני מצטרף לרובם אטה לבם לשאול את פי כל העם ונמצאתי תומך בבן יפונה.

סתור בן מכאל שהיה יודע סתרי תורה מה ראה לומר רעה הארץ?
אלא ראה חבריו מתפחדים ואמר אם אלה חוששים מי אני שאסתור דבריהם?

נחבי בן ופסי שלא נחבא מרדיפת המצרים מה ראה להגיד חזק הוא ממנו?
אלא אמר אני איני חושש אך בני שבטי רכי לב המה ואני נשיאם חייב לייצגם נאמנה.

גאואל בן מכי שתמיד רוממות ארץ ישראל בגרונו מה ראה לומר וכל העם אשר ראינו אנשי מדות?
אלא אמר לא דומה ראית ארץ ישראל מהמדבר לראיתה מנגב וחברון.

אמר הקב"ה אני בראתי את האדם ישר והם בקשו להם חשבונות רבים.
אין בכל דבריהם אלא דבר אחד - וימאסו בארץ חמדה.

 

[alia1]

"ושם ראינו את הנפילים בני-ענק מן הנפילים....."
וכתוב בבמדבר רבה(ט"ז,י)
שמצאו שם שלשה בני ענק:אחימי,ששי ותלמי.
ולמה נקרא שמו אחימי?
שהיה אומר:'אחי,מאין יבוא עלי?'
ששי-שהיה בריא כשיש,
תלמי-שהיה עושה תלמים בארץ,
היינו שהיו
גיבורים ובעלי גאווה גדולים.
הם כ"כ פחדו לאבד את השררה
והנשיאות שלהם,וגאווה זו הביאה אותם
לכפירה גמורה"כי חזק הוא ממנו".

ובשבת הקרובה ב"ה אנו קוראים את ההפטרה"וישלח יהושע".
על דברי הכתוב כאן שנינו במדרש במדבר רבה
(ט"ז,א')-שניים(2 המרגלים)ששלח יהושע בן-נון מן השיטים
(כדי לרגל את יריחו שמעבר לירדן-יהושע ב',א')מי היו?
פינחס(בן אלעזר ,בן אהרן הכהן)וכלב בן-יפונה,בעלה
של מרים הנביאה,שהיה גם במשלחת המרגלים של משה.

והלכו ונתנו נפשם במסירות נפש למילוי השליחות,והצליחו
בשליחותם(כמסופר בספר יהושע,פרק ב').אבל שליחים
ששלח משה(=עשרה מי"ב המרגלים של משה)היו-ר ש ע י ם

המדרש שלפנינו עומד על השוני הגדול בין המרגלים
של משה-שהמיטו אסון כבד על דור יוצאי מצרים,לבין
המרגלים של יהושע שהצליחו ו<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>הקלו</span> על בני-ישראל לכבוש
את יריחו,כמסופר ביהושע ו'.

ההבדל הגדול ביניהם,הוא שלשליחי יהושע לא היו
שום נגיעות ופניות עצמיות,אלא,יצאו לדרך בלב שלם למילוי
השליחות שהוטלה עליהם.והמרגלים ששלח משה ממדבר פארן
"אנשים"בעלי פניות ונגיעות עצמיות,הנכנעים לחולשות אנושיות
גדולות וקטנות.לכן לא עלתה להם,ונגזר בגללם על כל הדור של
יוצאי מצרים למות במדבר.

לא סתם הגדלתי את המלה"הקלו".
"הקלו"-הוא בגימטריה=141=כמניין 'אפס'.
וכן"אפס"=בגימטר' "מצוה"-מה ששכחו המרגלים של מרע"ה.
וכן,אפס"=גימטר' "המלאך הגואל"-כמה מעט אמונה היתה בם....
זהו ההיפוך והתיקון ל"אפס כי עז העם היושב בארץ"..
מבחינת הקלקול--
"<span style='font-size:14pt;line-height:100%'>אפס</span>"=בגימטריה(141)ל"הצילו!"
=בגימטר' "חטא+פגם"
=בגימט' "אין עוד".

 

[אשת נח]

אחרי ארבעים שנה,
פנה כלב בן יפונה למצביא הגדול יהושע בן נון:
אני זקן אבל כוחי במותני.
יש לי חשבון ישן עם המרגלים.
הם טענו שראו בחברון בני ענק,
אחימן, ששי ותלמי.
אבל אני אכבוש את חברון אותיות חורבן
ואתחבר אליה.
לא עוד ענקים
הוא הצליח.
שום ענקים,
רק דמיונות...

 

[alia1]

ויבוא עד חברון (יג,כב)



כשרוצים לבוא לארץ ישראל, ששם עיקר כלליות כל הקדושות,
אזי מתגברים ומשתטחים המניעות והעיכובים , שאי אפשר להכניעם
כי אם בכוח התורה והצדיקים, והעיקר בכוח קברי הצדיקים
שכבר נסתלקו ובאו למנוחתם. ועל כן כשראה כלב שמתגברים מאד עצת
המרגלים שרוצים לפגום בקדושת ארץ ישראל, הלך ונשתטח על קברי אבות.
ועל כן גם בתחילת גאולת מצרים, שהייתה בשביל לבוא לארץ ישראל,
כתיב:" ויקח משה את עצמות יוסף עמו ", בחינת קבר הצדיק.

(אוצר היראה, ארץ ישראל יא;
עפ"י: ליקוה"ל, אורח חיים, בציעת הפת ה,מז)

 

[alia1]

וימלא כבוד ה' את כל הארץ (יד,כא)



על ידי השתטחות על קברי הצדיקים זוכים להיכלל בכבוד ה' בקדושה גדולה,
בבחינת "כבוד ה' יאספך" שנאמר על אסיפת הצדיקים, ועל כן שורה שם כבוד ה',
וע"י זה זוכין להנצל מפגם הכבוד דקדושה, שהוא בחינת פגם קדושת ארץ ישראל,
ששם עיקר השראת שכינתו וכבודו יתברך.
ועל כן הלך כלב ונשתטח על קברי אבות כדי להנצל מעצת מרגלים שלא לפגום
בקדושת ארץ ישראל. וכשזוכים להכלל בקדשת ארץ ישראל שהוא בחינת כבוד ה',
אזי זוכים על ידי זה לקבל נפש חדשה וחיות חדש על ידי הכבוד
שהוא בחינת "אם כל חי", כי הוא שורש כל הנפשות כולם.
וזה בחינת "ויהושע וכלב חיו מן האנשים" וכו', עיין פנים.

(אוצר היראה, ארץ ישראל עא;
עפ"י ליקוה"ל, חושן משפט, חובל בחברו ג,יא-יב)

(באדיבות "שער ברסלב")

 

[alia1]

ועד אנה לא יאמינו בי (יד,יא)



בחינת חטא המרגלים היה, שנתן להם השם יתברך מקום לטעות
על שרצו לחקור יותר מדאי, כמו שאמרו רבותינו ז"ל:
אני אמרתי להם שהיא טובה והם לא רצו להאמין וכו'
חייך שאני נותן להם מקום לטעות וכו'.
כי ארץ ישראל היא עיקר בחינת אמונה, כמו שכתוב במקום אחר,
והם רצו לראות בעיניהם מיד איך באין לארץ ישראל,
ולא רצו לסמוך על אמונה אף על פי שכבר ראו אותות ומופתים נוראים ונפלאים כאלה,
אף על פי כן אמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וכו',
כי רצו לראות ולהבין האמת מיד. על כן נתן להם השם יתברך מקום לטעות,
וגרמו בכיה לדורות עד היום שמתארך הגלות על ידי זה.
ועיקר הגאולה תלויה בזה, כי כן דרך השם יתברך שהוא עוסק ברחמיו לקרב את האדם
בכמה דרכים, אך אף על פי כן הוא מניח לו מקום להסתפק קצת בשביל נסיון ובחירה.
וכשמתחזק באמונה שלימה על ידי שמסתכל על האמת,
על כל החסדים שעשה השם יתברך, והאיר בו מרחוק רמזים בכמה דרכים להודיעו היכן האמת,
בודאי יזכה לכל טוב אמיתי ונצחי.
אבל אם ירצה לבקש תואנות לפרוש, נותן לו השם יתברך מקום לטעות יותר ויותר,
וצריך אח"כ יגיעות גדולות ועצומות מאד ביותר קודם שיזכה אל האמת וכולי האי ואולי.
עד שיכול להפטר מן העולם ולא יזכה אל האמת ויצטרך לסבול מה שיסבול
ולהתגלגל בכמה גלגולים עד שיבוא להתקרב אל האמת, שהיה בידו לזכות בו עתה
על ידי נסיון קל להשליך תאוות הכבוד והנצחון ולהסתכל על האמת לאמתו.
וזה שהקפיד עליהם השם יתברך ואמר למשה עד אנה ינאצוני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי
בכל האותות אשר עשיתי בקרבו, היינו כנ"ל, כי הלא כבר התחלתי להאיר להם האמת
על ידי כל האותות אשר עשיתי בקרבם ועדיין אינם מאמינים מחמת הקושיות שלהם
שרוצים להבין ולראות הכל מיד. על כן גזר עליהם אז הגלות והחורבן שנמשך עד הנה,
שיצטרכו להתנסות בכל דור ודור בענין זה שמי שירצה להסתכל על האמת על ידי
כל מה שכבר התחיל השם יתברך להאיר בו יוכל להבין היכן האמת ויתחזק באמונה
על כל מה שאינו יכול להבין ולהיפך להיפך.
ובזה תלויה עיקר הגאולה כי עיקר הגאולה תלויה באמונה ככתוב:
תבואי תשורי מראש אמנה.
והבן היטב אם תרצה לחוס על חייך הנצחיים.

(ליקוה"ל, יורה דעה, שבועות, ב,טז)



(באדיבות"שער ברסלב)

 

[אורחים]

ש