2004 - ברוך ג'מילי, לוחם פלמ"ח (נולד ב-1923)
ברוך ג'מילימתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברוך ג'מילי
נולד 1923
מקום לידה פתח תקווה, ארץ ישראל
נפטר 29 בדצמבר 2004
השתייכות ההגנה
פלמ"ח
צה"ל
תקופת שירות 1948–2003
דרגה רס"ן
תפקידים צבאיים לוחם, נגד משמעת
הנצחה השיר "הבלדה על ברוך ג'מילי" של שלמה ארצי ביחד עם המלחין גידי קורן, המערכונים "שיח טבחים" של הגשש החיוור, ומערכון של החמישייה הקאמרית
"ברוך ג'מילי פ"ת פלמ"ח 1948" היא כתובת גרפיטי מזפת שכתב ברוך ג'מילי (1923 – 29 בדצמבר 2004), חייל גבעתי ולוחם בחטיבת הראל של הפלמ"ח במלחמת העצמאות, על קיר של משאבת מים בשער הגיא, שעליה שמר.
כותב הכתובתברוך ג'מילי נולד בשנת 1923 בפתח תקווה למשפחה תימנית מסורתית. אביו היה ממקימי שכונת מחנה יהודה בעיר. ג'מילי שירת בהגנה בתור נוטר וכחייל בחטיבת גבעתי, ולחם גם במסגרת חטיבת הראל של הפלמ"ח במלחמת העצמאות. בשנת 1948 ליווה את השיירות שעלו לעיר ירושלים.
לאחר מבצע קדש, עזב את הצבא ועבד במכס. לאחר מכן התנדב לשירות קבע בתור נגד משמעת, ובתפקיד זה התמיד, דרך (כמעט) כל מלחמות ישראל עד שפרש בשנת 1981 בדרגת רס"ן. בשנת 2003 חזר לשירות מילואים בגיל 80, וחילק ערכות מגן[1]. פרסום נוסף לו זכה, בשל נישואיו לשתי נשים, וזאת בניגוד לקביעת בית הדין הרבני. עד מותו היה פעיל במשמר האזרחי בפתח תקווה.
ג'מילי מת מסרטן בגיל 81.
הכתובת והתעלומהבמשך שנים נשארה כתובת הזפת על הקיר. ניתן היה לראות את הכתובת מכביש שער הגיא (באב אל-וואד), והיא הפכה למפורסמת כמו שלדי המשוריינים שהושארו במקום כאנדרטה.
ג'מילי חזר לאותה עמדה לאחר שנפצע בקרבות קודמים. הוא כתב "ברוך ג'מילי פ"ת פלמ"ח 1948" בהשראת החיילים הבריטים שנהגו לכתוב את שמותיהם בעזרת זפת חמה. באותה העת, היה מספרם של הנופלים שלא נודע מקום קבורתם גדול, וג'מילי החליט לכתוב את שמו, כשהוא מבקש מחייליו כי אם ייפול, ישנו את הסיומת מפ"ת לפ"נ - פה נקבר. הגורל הועיד לג'מילי תוכניות אחרות והוא שרד. לאחר מכן הפכה הכתובת עבורו ועבור אחרים שהכירו את הסיפור לסמל המנציח את פועלו ואת מקום נפילתם של רבים מחבריו לנשק. אחד מחבריו של ג'מילי אמר: "כך כל שנה היה חוזר ומחדש את האותיות. כעבור מספר שנים הפסיק כי משום מה - כל שנה שחזר - היה מוצא את הכתובת מחודשת... אלמונים המשיכו את מסורתו."
במשך שנים נשארה זהות כותב הגרפיטי עלומה, וקמו לו חקיינים רבים. כתובות הנושאות את השם "ברוך ג'מילי" ניתן היה למצוא בכל רחבי ישראל.
הנצחה בשיר, והאיש שמאחורי הכתובתהתעלומה הניעה את שלמה ארצי לכתוב את "הבלדה על ברוך ג'מילי" ביחד עם המלחין גידי קורן. השיר התחרה בתחרות "פסטיבל הזמר והפזמון" בשנת 1974, וזכה במקום הראשון. מארגני הפסטיבל, שהבינו את פוטנציאל השיר, איתרו את ברוך ג'מילי, והעלו אותו לבמה לאחר הכרזת המנצח.
דמותו של ג'מילי הונצחה גם במערכון "שיח טבחים" של הגשש החיוור. על פי המערכון, על תחתית סיר המרק שבו בישלו הטבחים במלחמת השחרור היה כתוב "ברוך ג'מילי". גם בסדרה הקומית החמישייה הקאמרית היה מערכון שהזכיר את ברוך ג'מילי. במערכון זה, בתו יוצאת עם הבן של "עוזב הקיבוץ" מהשיר "בלדה לעוזב קיבוץ" של להקת כיף התקווה הטובה.
מחיקת הכתובת מהקירבשנת 1984, 36 שנה לאחר שנכתבה, נמחקה הכתובת מתחנת השאיבה. ג'מילי פנה לבית המשפט בבקשה לחייב את חברת מקורות להחזיר את הכתובת. ג'מילי צוטט אומר בנדון: "בטח עשה את זה מישהו שנולד אחרי שזה נכתב ולא מבין מה זה מסמל. רציתי להקים לי יד כיוון שלא ידענו אז מי יחיה ומי ימות. אני אמנם יצאתי שלם מן התופת, אך השם שלי על הקיר היה זיכרון לכל מה שהתרחש שם באותה התקופה בדיוק כמו שרידי המשוריינים
ברוך ג'מילימתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברוך ג'מילי
נולד 1923
מקום לידה פתח תקווה, ארץ ישראל
נפטר 29 בדצמבר 2004
השתייכות ההגנה
פלמ"ח
צה"ל
תקופת שירות 1948–2003
דרגה רס"ן
תפקידים צבאיים לוחם, נגד משמעת
הנצחה השיר "הבלדה על ברוך ג'מילי" של שלמה ארצי ביחד עם המלחין גידי קורן, המערכונים "שיח טבחים" של הגשש החיוור, ומערכון של החמישייה הקאמרית
"ברוך ג'מילי פ"ת פלמ"ח 1948" היא כתובת גרפיטי מזפת שכתב ברוך ג'מילי (1923 – 29 בדצמבר 2004), חייל גבעתי ולוחם בחטיבת הראל של הפלמ"ח במלחמת העצמאות, על קיר של משאבת מים בשער הגיא, שעליה שמר.
כותב הכתובתברוך ג'מילי נולד בשנת 1923 בפתח תקווה למשפחה תימנית מסורתית. אביו היה ממקימי שכונת מחנה יהודה בעיר. ג'מילי שירת בהגנה בתור נוטר וכחייל בחטיבת גבעתי, ולחם גם במסגרת חטיבת הראל של הפלמ"ח במלחמת העצמאות. בשנת 1948 ליווה את השיירות שעלו לעיר ירושלים.
לאחר מבצע קדש, עזב את הצבא ועבד במכס. לאחר מכן התנדב לשירות קבע בתור נגד משמעת, ובתפקיד זה התמיד, דרך (כמעט) כל מלחמות ישראל עד שפרש בשנת 1981 בדרגת רס"ן. בשנת 2003 חזר לשירות מילואים בגיל 80, וחילק ערכות מגן[1]. פרסום נוסף לו זכה, בשל נישואיו לשתי נשים, וזאת בניגוד לקביעת בית הדין הרבני. עד מותו היה פעיל במשמר האזרחי בפתח תקווה.
ג'מילי מת מסרטן בגיל 81.
הכתובת והתעלומהבמשך שנים נשארה כתובת הזפת על הקיר. ניתן היה לראות את הכתובת מכביש שער הגיא (באב אל-וואד), והיא הפכה למפורסמת כמו שלדי המשוריינים שהושארו במקום כאנדרטה.
ג'מילי חזר לאותה עמדה לאחר שנפצע בקרבות קודמים. הוא כתב "ברוך ג'מילי פ"ת פלמ"ח 1948" בהשראת החיילים הבריטים שנהגו לכתוב את שמותיהם בעזרת זפת חמה. באותה העת, היה מספרם של הנופלים שלא נודע מקום קבורתם גדול, וג'מילי החליט לכתוב את שמו, כשהוא מבקש מחייליו כי אם ייפול, ישנו את הסיומת מפ"ת לפ"נ - פה נקבר. הגורל הועיד לג'מילי תוכניות אחרות והוא שרד. לאחר מכן הפכה הכתובת עבורו ועבור אחרים שהכירו את הסיפור לסמל המנציח את פועלו ואת מקום נפילתם של רבים מחבריו לנשק. אחד מחבריו של ג'מילי אמר: "כך כל שנה היה חוזר ומחדש את האותיות. כעבור מספר שנים הפסיק כי משום מה - כל שנה שחזר - היה מוצא את הכתובת מחודשת... אלמונים המשיכו את מסורתו."
במשך שנים נשארה זהות כותב הגרפיטי עלומה, וקמו לו חקיינים רבים. כתובות הנושאות את השם "ברוך ג'מילי" ניתן היה למצוא בכל רחבי ישראל.
הנצחה בשיר, והאיש שמאחורי הכתובתהתעלומה הניעה את שלמה ארצי לכתוב את "הבלדה על ברוך ג'מילי" ביחד עם המלחין גידי קורן. השיר התחרה בתחרות "פסטיבל הזמר והפזמון" בשנת 1974, וזכה במקום הראשון. מארגני הפסטיבל, שהבינו את פוטנציאל השיר, איתרו את ברוך ג'מילי, והעלו אותו לבמה לאחר הכרזת המנצח.
דמותו של ג'מילי הונצחה גם במערכון "שיח טבחים" של הגשש החיוור. על פי המערכון, על תחתית סיר המרק שבו בישלו הטבחים במלחמת השחרור היה כתוב "ברוך ג'מילי". גם בסדרה הקומית החמישייה הקאמרית היה מערכון שהזכיר את ברוך ג'מילי. במערכון זה, בתו יוצאת עם הבן של "עוזב הקיבוץ" מהשיר "בלדה לעוזב קיבוץ" של להקת כיף התקווה הטובה.
מחיקת הכתובת מהקירבשנת 1984, 36 שנה לאחר שנכתבה, נמחקה הכתובת מתחנת השאיבה. ג'מילי פנה לבית המשפט בבקשה לחייב את חברת מקורות להחזיר את הכתובת. ג'מילי צוטט אומר בנדון: "בטח עשה את זה מישהו שנולד אחרי שזה נכתב ולא מבין מה זה מסמל. רציתי להקים לי יד כיוון שלא ידענו אז מי יחיה ומי ימות. אני אמנם יצאתי שלם מן התופת, אך השם שלי על הקיר היה זיכרון לכל מה שהתרחש שם באותה התקופה בדיוק כמו שרידי המשוריינים