נעמי שמר
נולדה ב-13 ביולי 1930 בקבוצת כנרת להורים שהיו ממייסדי הקבוצה, רבקה ומאיר (יוסף) ספיר (ספירוב, מיוצאי וילנה שבליטא).אביה היה המפקד האחרון של בריחת היהודים מארופה.אמה עבדה בגן הירק בקיבוץ ובעידודה של אמה החלה לנגן בפסנתר כבר בגיל שש.הפסנתר נתרם לקיבוץ בידי חבריה של הוריה. לאחר מלחמת השחרור,יצאה שמר ללימודים באקדמיה למוזיקה בתל אביב ובירושלים. כששבה לאחר לימודיה לקבוצה, לימדה את ילדי המושבה ריתמיקה וכך נוצרו שיריה הראשונים, כגון "הדואר בא היום" ו"אחינו הקטן".
בשנת 1953 התגייסה שמר לצה"ל ושירתה בפיקוד הנח"ל. לאחר שחרורה שיתפה פעולה עם המלחין יוחנן זראי במחזמר "חמש-חמש" שבו כתבה מלים ללחניו. עם פזמוניה המוכרים יותר מן המחזמר נמנים "תרנגול בן-גבר", "רב האור והתכלת".
בשנת 1954 נישאה לשחקן גדעון שמר, ונולדה בתם, הללי. בתחילת שנות השישים נפרדה מבעלה ונסעה עם בתה לפריז. שם כתבה שירים ששיקפו השפעות שנסונריות בולטות כמו "העיר באפור", וכתבה נוסח עברי לשירים צרפתיים כמו "אילו ציפורים" (של ז'אן ברוסול), "שלגיה" (גי ביאר) ו"אין אהבות שמחות" (ז'ורז' ברסנס), שאת חלקם הגדול ביצע יוסי בנאי.
בשנת 1967, זמן מה לאחר שובה ארצה, נישאה לעורך הדין מרדכי הורוביץ ובשנת 1970 נולד בנם, אריאל הורוביץ, מלחין ומבצע בזכות עצמו. חיים טופול הזמין אותה לכתוב לתוכנית הראשונה של להקת "בצל ירוק",ואז, החלה להלחין את מילותיה, כשהשיר הראשון במתכונת זו, "משירי זמר נודד" שנכתב בשנת 1957, זכה להצלחה רבתי ונחשב ללהיטה הראשון. גם שירה "נועה", שהעידה כי כתבה אותו על עצמה נכלל במופע זה. נעמי שמר כתבה שירים בקצב מסחרר ללהקות הצבאיות. שירים אלה זכו כמעט כולם להצלחה מיידית כמו למשל: "חמסינים במשלט", "הכל בגלל מסמר קטן" (על פי שיר אנגלי נושן) "בשדה תלתן","הופה היי","מחר", "מטריה בשניים", "חורשת האקליפטוס" ועוד רבים אחרים. באותה תקופה כתבה לצמד הדודאים את "כיבוי אורות" ו"שיירת הרוכבים".כמו כן כתבה את "עיר לבנה" לסרט קצר על תל אביב.
בשנת 1964 כתבה לתוכניתה הראשונה של שלישיית גשר הירקון (אריק איינשטיין, בני אמדורסקי ויהורם גאון) את "אהבת פועלי הבניין", "סרנדה לך", "איילת אהבים", ו"לילה בחוף אכזיב", בשנת 1964 הלחינה שמר את "כנרת" ("שם הרי גולן") של רחל המשוררת. מאוחר יותר שבה שמר והלחינה שירים נוספים של רחל כמו "ואולי", "בגני" ("בגני נטעתיך") ו"זמר" ("לך ועליך").
אחד מרגעי השיא בקריירה המוזיקלית של שמר היה בשנת 1967, כאשר כתבה את השיר "ירושלים של זהב". השיר נולד כאשר החליט טדי קולק, ראש עיריית ירושלים, להזמין שיר מיוחד על ירושלים לכבוד פסטיבל הזמר שנערך אותה שנה בבנייני האומה. השיר זכה להצלחה אדירה בפסטיבל, וזכורה שירת הקהל ברטט את השיר. לביצוע השיר נבחרה זמרת צעירה ואלמונית בשם שולי נתן, ששמר בחרה בה, בעצת בתה הללי, משום שקולה הצלול מצא חן בעיניה. שלושה שבועות לאחר הופעת הבכורה של השיר בפסטיבל, פרצה מלחמת ששת הימים, שבעקבותיה אוחדה ירושלים בשלטון ישראל. שמר הוסיפה לשיר בית חדש בו הגדירה את המצב לפני ואחרי המלחמה. לעומת "איכה יבשו בורות המים" ו"ואין פוקד את הר הבית" הכריז הבית החדש "חזרנו אל בורות המים" ו"שופר קורא בהר הבית". בחודשים שאחרי המלחמה ובשנים שבין המלחמות קנה לו השיר שם והפך למעין המנון-משנה, שהיו אף שקראו להפכו להמנון הלאומי החדש. בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים המשיכה שמר לכתוב פזמונים וביניהם "שנינו מאותו הכפר", "בהאחזות הנח"ל בסיני", "לשיר זה כמו להיות ירדן", "שבחי מעוז" ו"בארץ להד"ם".
זמן קצר לפני מלחמת יום הכיפורים כתבה שמר את "לו יהי". השיר במקור נכתב כנוסח עברי לשירם של הביטלס "Let it be" אך כשהציגה את השיר לזמרת חוה אלברשטיין, דרש בעלה, מרדכי הורביץ, שחזר אז משירות מילואים, לכתוב לשיר מנגינה יהודית. נעמי שמר הצמידה לחן חדש למלים והשיר הפך לאחד מסמלי המלחמה, במיוחד בביצועה של שלישיית הגשש החיוור וכן בביצועה של חוה אלברשטיין ולעוד ביצועים רבים. בשנים הבאות שלאחר מכן,הלחינה וכתבה נעמי שמר עשרות רבות של שירים משירי משוררים,שירי ילדים ומה לא..
בשנת 1976 כתבה שמר את השירים למחזה מסעות בנימין השלישי. כמה מהשירים זכו לפופולאריות רבה, ביניהם 'פירות חמישה עשר' ('שלג על עירי'), 'סימן שעוד לא הגענו' ו'שירת העשבים'. בשנת 1977 כתבה נעמי שמר את השיר "עוד לא אהבתי די" אותו הקליט יהורם גאון השיר הפך ללהיט גדול באותה שנה. נעמי שמר סיפרה בראיון עיתונאי שאת השיר כתבה כשחלתה וחשבה שכבר לא תקום ממיטתה, וכתגובה מתמרדת חרזה: "כי יש המון דברים שרציתי לעשות..."
בשנת 1983 קיבלה שמר את פרס ישראל לזמר עברי. ועדת השופטים כתבה: "פרס ישראל לזמר עברי מוענק לנעמי שמר על שיריה, אשר מטבעם מזומרים בפי כל בזכות איכותם המוזיקלית, בזכות המיזוג המופלא בין המילה והלחן ובזכות הביטוי הניתן בהם לרחשי לב של העם". מלבד זאת הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית וממכון ויצמן ותואר אזרח כבוד של תל אביב. לכבוד תוכנית של ערוץ 1 ששודרה באוקטובר 1993 כמחווה לזמר בני אמדורסקי, כתבה את השיר "אני גיטרה". תוכנית זו צולמה כשהזמר התמודד עם מחלת הסרטן, ממנה לא החלים ופניו כבר לא היו כתמול-שלשום, אף כי השתדל להפגין הופעה מאוששת. זכור במיוחד הביצוע המרגש של השיר, המסתיים במילים: "אני אומר תודה". לצופי התוכנית זכורות פניה של נעמי שמר, כשאמדורסקי מודה לה מכל הלב על השיר, פנים המנסות בלא הצלחה להסתיר את סערת רגשותיה.
ב-1995, בעקבות רצח ראש הממשלה יצחק רבין, תירגמה נעמי שמר את השיר "הו רב חובל" - שירו של המשורר האמריקאי הדגול וולט ויטמן "Oh Captain, My Captain" אשר נכתב לאחר הירצחו של אברהם לינקולן, ולזכרו, מאה ושלושים שנה לפני כן. נעמי שמר חשה שהמילים מתאימות לבטא את כאבה וכאב העם גם כיום. היא תרגמה את השיר לעברית, הלחינה אותו והוא בוצע לראשונה בפי הזמרת מיטל טרבלסי ביום השנה לרצח רבין. שמר לא הסתפקה בכתיבה והלחנה, ולכל אורך הקריירה שלה הופיעה גם כזמרת. אף שקולה היה רחוק משלמות וביצועיה היו לרוב טובים פחות משל רוב מבצעיה, היה חשוב לשמר להימצא במגע עם קהלה ולזכות באהבתו. זמן קצר לפני פטירתה פנתה נעמי שמר אל הזמרת דורית ראובני ובישרה לה כי בידה שיר חדש שנקרא "אילן" לזכרו של אילן רמון דורית ראובני הספיקה להיפגש עימה ואף שכנעה את שמר לנסות ולנגן את השיר למרות היותה חולה מאוד. שמר נענתה וראובני הקליטה את הביצוע לשירה האחרון של שמר .השיר בוצע בביצוע בכורה במופע המחווה לשמר בשלושים לפטירתה בפארק הירקון.
לקראת סוף שנות השבעים סבלה נעמי שמר ממחלת הסכרת וסיבוכיה ואיבדה הרבה ממשקלה, מה שעורר אצל רבים חשש לחייה.
לאחר עשרים שנה התגלתה בגופה מחלת הסרטן שהביאה למותה בליל 26 ביוני 2004, אמצע (ז') בחודש תמוז תשס"ד. באופן אירוני, שנים לפני מותה כתבה שמר את השיר "עצוב למות באמצע התמוז", לפני ניתוח שהייתה צריכה לעבור: "עצוב למות באמצע התמוז /אבל באמצע התמוז אמות /אל בוסתני הפרי שנתייתמו הידד אחר הידד נפול ייפול /ועל קיצך ועל קצירך ועל הכל ". נעמי שמר נטמנה בבית הקברות של כנרת, הסמוך לקבוצת כנרת בה נולדה, לצד הוריה מאיר ורבקה ספיר. על פי בקשתה, שר המוזיקאי דודו אלהרר על קברה ארבעה שירים פרי עטה: "כנרת","שם הרי גולן" למילות רחל המשוררת, "חורשת האקליפטוס", "לשיר זה כמו להיות ירדן" ו"נועה". לאחר מותה, הפכו קברה של נעמי שמר והבית שבו גרה, לאתר עליה לרגל לישראלים שרצו לחלוק כבוד אחרון לאישה שגילמה בשיריה ופזמוניה את "ארץ ישראל היפה". כמו כן, נקראו ארבעה בתי ספר יסודיים על שמה: הראשון בקבוצת כנרת, והאחרים בשכונת תל ברוך צפון בתל אביב, בשכונת מכנס בצפון נתניה ובשכונת אם המושבות בפתח תקווה.
קרדיט למוטי דביר מאתר חוויה ובידור! <a href='http://www.havayvebidur.com' target='_blank'>http://www.havayvebidur.com</a>
נולדה ב-13 ביולי 1930 בקבוצת כנרת להורים שהיו ממייסדי הקבוצה, רבקה ומאיר (יוסף) ספיר (ספירוב, מיוצאי וילנה שבליטא).אביה היה המפקד האחרון של בריחת היהודים מארופה.אמה עבדה בגן הירק בקיבוץ ובעידודה של אמה החלה לנגן בפסנתר כבר בגיל שש.הפסנתר נתרם לקיבוץ בידי חבריה של הוריה. לאחר מלחמת השחרור,יצאה שמר ללימודים באקדמיה למוזיקה בתל אביב ובירושלים. כששבה לאחר לימודיה לקבוצה, לימדה את ילדי המושבה ריתמיקה וכך נוצרו שיריה הראשונים, כגון "הדואר בא היום" ו"אחינו הקטן".
בשנת 1953 התגייסה שמר לצה"ל ושירתה בפיקוד הנח"ל. לאחר שחרורה שיתפה פעולה עם המלחין יוחנן זראי במחזמר "חמש-חמש" שבו כתבה מלים ללחניו. עם פזמוניה המוכרים יותר מן המחזמר נמנים "תרנגול בן-גבר", "רב האור והתכלת".
בשנת 1954 נישאה לשחקן גדעון שמר, ונולדה בתם, הללי. בתחילת שנות השישים נפרדה מבעלה ונסעה עם בתה לפריז. שם כתבה שירים ששיקפו השפעות שנסונריות בולטות כמו "העיר באפור", וכתבה נוסח עברי לשירים צרפתיים כמו "אילו ציפורים" (של ז'אן ברוסול), "שלגיה" (גי ביאר) ו"אין אהבות שמחות" (ז'ורז' ברסנס), שאת חלקם הגדול ביצע יוסי בנאי.
בשנת 1967, זמן מה לאחר שובה ארצה, נישאה לעורך הדין מרדכי הורוביץ ובשנת 1970 נולד בנם, אריאל הורוביץ, מלחין ומבצע בזכות עצמו. חיים טופול הזמין אותה לכתוב לתוכנית הראשונה של להקת "בצל ירוק",ואז, החלה להלחין את מילותיה, כשהשיר הראשון במתכונת זו, "משירי זמר נודד" שנכתב בשנת 1957, זכה להצלחה רבתי ונחשב ללהיטה הראשון. גם שירה "נועה", שהעידה כי כתבה אותו על עצמה נכלל במופע זה. נעמי שמר כתבה שירים בקצב מסחרר ללהקות הצבאיות. שירים אלה זכו כמעט כולם להצלחה מיידית כמו למשל: "חמסינים במשלט", "הכל בגלל מסמר קטן" (על פי שיר אנגלי נושן) "בשדה תלתן","הופה היי","מחר", "מטריה בשניים", "חורשת האקליפטוס" ועוד רבים אחרים. באותה תקופה כתבה לצמד הדודאים את "כיבוי אורות" ו"שיירת הרוכבים".כמו כן כתבה את "עיר לבנה" לסרט קצר על תל אביב.
בשנת 1964 כתבה לתוכניתה הראשונה של שלישיית גשר הירקון (אריק איינשטיין, בני אמדורסקי ויהורם גאון) את "אהבת פועלי הבניין", "סרנדה לך", "איילת אהבים", ו"לילה בחוף אכזיב", בשנת 1964 הלחינה שמר את "כנרת" ("שם הרי גולן") של רחל המשוררת. מאוחר יותר שבה שמר והלחינה שירים נוספים של רחל כמו "ואולי", "בגני" ("בגני נטעתיך") ו"זמר" ("לך ועליך").
אחד מרגעי השיא בקריירה המוזיקלית של שמר היה בשנת 1967, כאשר כתבה את השיר "ירושלים של זהב". השיר נולד כאשר החליט טדי קולק, ראש עיריית ירושלים, להזמין שיר מיוחד על ירושלים לכבוד פסטיבל הזמר שנערך אותה שנה בבנייני האומה. השיר זכה להצלחה אדירה בפסטיבל, וזכורה שירת הקהל ברטט את השיר. לביצוע השיר נבחרה זמרת צעירה ואלמונית בשם שולי נתן, ששמר בחרה בה, בעצת בתה הללי, משום שקולה הצלול מצא חן בעיניה. שלושה שבועות לאחר הופעת הבכורה של השיר בפסטיבל, פרצה מלחמת ששת הימים, שבעקבותיה אוחדה ירושלים בשלטון ישראל. שמר הוסיפה לשיר בית חדש בו הגדירה את המצב לפני ואחרי המלחמה. לעומת "איכה יבשו בורות המים" ו"ואין פוקד את הר הבית" הכריז הבית החדש "חזרנו אל בורות המים" ו"שופר קורא בהר הבית". בחודשים שאחרי המלחמה ובשנים שבין המלחמות קנה לו השיר שם והפך למעין המנון-משנה, שהיו אף שקראו להפכו להמנון הלאומי החדש. בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים המשיכה שמר לכתוב פזמונים וביניהם "שנינו מאותו הכפר", "בהאחזות הנח"ל בסיני", "לשיר זה כמו להיות ירדן", "שבחי מעוז" ו"בארץ להד"ם".
זמן קצר לפני מלחמת יום הכיפורים כתבה שמר את "לו יהי". השיר במקור נכתב כנוסח עברי לשירם של הביטלס "Let it be" אך כשהציגה את השיר לזמרת חוה אלברשטיין, דרש בעלה, מרדכי הורביץ, שחזר אז משירות מילואים, לכתוב לשיר מנגינה יהודית. נעמי שמר הצמידה לחן חדש למלים והשיר הפך לאחד מסמלי המלחמה, במיוחד בביצועה של שלישיית הגשש החיוור וכן בביצועה של חוה אלברשטיין ולעוד ביצועים רבים. בשנים הבאות שלאחר מכן,הלחינה וכתבה נעמי שמר עשרות רבות של שירים משירי משוררים,שירי ילדים ומה לא..
בשנת 1976 כתבה שמר את השירים למחזה מסעות בנימין השלישי. כמה מהשירים זכו לפופולאריות רבה, ביניהם 'פירות חמישה עשר' ('שלג על עירי'), 'סימן שעוד לא הגענו' ו'שירת העשבים'. בשנת 1977 כתבה נעמי שמר את השיר "עוד לא אהבתי די" אותו הקליט יהורם גאון השיר הפך ללהיט גדול באותה שנה. נעמי שמר סיפרה בראיון עיתונאי שאת השיר כתבה כשחלתה וחשבה שכבר לא תקום ממיטתה, וכתגובה מתמרדת חרזה: "כי יש המון דברים שרציתי לעשות..."
בשנת 1983 קיבלה שמר את פרס ישראל לזמר עברי. ועדת השופטים כתבה: "פרס ישראל לזמר עברי מוענק לנעמי שמר על שיריה, אשר מטבעם מזומרים בפי כל בזכות איכותם המוזיקלית, בזכות המיזוג המופלא בין המילה והלחן ובזכות הביטוי הניתן בהם לרחשי לב של העם". מלבד זאת הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית וממכון ויצמן ותואר אזרח כבוד של תל אביב. לכבוד תוכנית של ערוץ 1 ששודרה באוקטובר 1993 כמחווה לזמר בני אמדורסקי, כתבה את השיר "אני גיטרה". תוכנית זו צולמה כשהזמר התמודד עם מחלת הסרטן, ממנה לא החלים ופניו כבר לא היו כתמול-שלשום, אף כי השתדל להפגין הופעה מאוששת. זכור במיוחד הביצוע המרגש של השיר, המסתיים במילים: "אני אומר תודה". לצופי התוכנית זכורות פניה של נעמי שמר, כשאמדורסקי מודה לה מכל הלב על השיר, פנים המנסות בלא הצלחה להסתיר את סערת רגשותיה.
ב-1995, בעקבות רצח ראש הממשלה יצחק רבין, תירגמה נעמי שמר את השיר "הו רב חובל" - שירו של המשורר האמריקאי הדגול וולט ויטמן "Oh Captain, My Captain" אשר נכתב לאחר הירצחו של אברהם לינקולן, ולזכרו, מאה ושלושים שנה לפני כן. נעמי שמר חשה שהמילים מתאימות לבטא את כאבה וכאב העם גם כיום. היא תרגמה את השיר לעברית, הלחינה אותו והוא בוצע לראשונה בפי הזמרת מיטל טרבלסי ביום השנה לרצח רבין. שמר לא הסתפקה בכתיבה והלחנה, ולכל אורך הקריירה שלה הופיעה גם כזמרת. אף שקולה היה רחוק משלמות וביצועיה היו לרוב טובים פחות משל רוב מבצעיה, היה חשוב לשמר להימצא במגע עם קהלה ולזכות באהבתו. זמן קצר לפני פטירתה פנתה נעמי שמר אל הזמרת דורית ראובני ובישרה לה כי בידה שיר חדש שנקרא "אילן" לזכרו של אילן רמון דורית ראובני הספיקה להיפגש עימה ואף שכנעה את שמר לנסות ולנגן את השיר למרות היותה חולה מאוד. שמר נענתה וראובני הקליטה את הביצוע לשירה האחרון של שמר .השיר בוצע בביצוע בכורה במופע המחווה לשמר בשלושים לפטירתה בפארק הירקון.
לקראת סוף שנות השבעים סבלה נעמי שמר ממחלת הסכרת וסיבוכיה ואיבדה הרבה ממשקלה, מה שעורר אצל רבים חשש לחייה.
לאחר עשרים שנה התגלתה בגופה מחלת הסרטן שהביאה למותה בליל 26 ביוני 2004, אמצע (ז') בחודש תמוז תשס"ד. באופן אירוני, שנים לפני מותה כתבה שמר את השיר "עצוב למות באמצע התמוז", לפני ניתוח שהייתה צריכה לעבור: "עצוב למות באמצע התמוז /אבל באמצע התמוז אמות /אל בוסתני הפרי שנתייתמו הידד אחר הידד נפול ייפול /ועל קיצך ועל קצירך ועל הכל ". נעמי שמר נטמנה בבית הקברות של כנרת, הסמוך לקבוצת כנרת בה נולדה, לצד הוריה מאיר ורבקה ספיר. על פי בקשתה, שר המוזיקאי דודו אלהרר על קברה ארבעה שירים פרי עטה: "כנרת","שם הרי גולן" למילות רחל המשוררת, "חורשת האקליפטוס", "לשיר זה כמו להיות ירדן" ו"נועה". לאחר מותה, הפכו קברה של נעמי שמר והבית שבו גרה, לאתר עליה לרגל לישראלים שרצו לחלוק כבוד אחרון לאישה שגילמה בשיריה ופזמוניה את "ארץ ישראל היפה". כמו כן, נקראו ארבעה בתי ספר יסודיים על שמה: הראשון בקבוצת כנרת, והאחרים בשכונת תל ברוך צפון בתל אביב, בשכונת מכנס בצפון נתניה ובשכונת אם המושבות בפתח תקווה.
קרדיט למוטי דביר מאתר חוויה ובידור! <a href='http://www.havayvebidur.com' target='_blank'>http://www.havayvebidur.com</a>