1968- משה צבי סגל, חוקר מקרא וספרות עברית (נולד ב-1876
משה צבי סגל
משה צבי סגל (23 בספטמבר 1876 - 11 בינואר 1968, ה' בתשרי תרל"ח - י' בטבת תשכ"ח) היה רב, פרופסור למקרא, פילולוג, חוקר מקרא וספרות עברית.
ביוגרפיהסגל נולד בעיירה מאישאד שבליטא, בנם של אסתר ואליעזר סגל. בילדותו למד בחדר ובבית הספר המקומי ובנעוריו נשלח לישיבות שונות בליטא. בשנת 1894 עבר עם הוריו לסקוטלנד וממנה ללונדון שבאנגליה.
סגל הוסמך לרבנות בשנת 1902. באותה שנה התקבל ללימודים באוניברסיטת אוקספורד ולמד בלשנות המזרח ולימודים קלאסיים במחלקה ללימודי המזרח. במהלך שנות לימודיו זכה למספר הצטיינויות ופרסים אקדמיים, ובהם הוענקה לו בשנת 1908 המלגה היוקרתית על שם בנימין קניקוט, שהוענקה לו עבור מחקרו על לשון המשנה וייחוסה ללשון המקרא ולארמית. בשנת 1906 סיים לימודי תואר ראשון, בשנת 1907 הוסמך במדעי הרוח ובשנת 1910 סיים לימודי תואר שני. במקביל, בין השנים 1906 - 1909, הורה באוניברסיטה לימודי תנ"ך ולשונות שמיות.
בסוף 1909 קיבל על עצמו לשמש רב הקהילה היהודית הגדולה של ניוקאסל. בשנים אלו לקח חלק בפעילות ציונית כללית ולמען קק"ל. את תפקידו סיים בקיץ 1918, עת התבקש על ידי חיים ויצמן להצטרף לוועד הצירים בארץ ישראל. כשנה היה סגל מנהל משרד הוועד בירושלים ולאחר מכן שב לאנגליה, שימש כרב העיר סואנזי ולאחריה בריסטול, ובשנת 1926 עלה ארצה.
בהגיעו ארצה מונה סגל למרצה למקרא ולבלשנות שמית במכון למדעי היהדות של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1939 הועלה לדרג פרופסור מן המניין ולאחר פרישתו, בשנת 1949, היה פרופסור כבוד.
מחקריו הרבים בתחום המקרא והבלשנות יצאו לאור בארץ ובעולם בשפות שונות. בשנת 1954 זכה סגל בפרס ישראל למדעי היהדות. על ספרו "דקדוק לשון המשנה" זכה בפרס ביאליק לשנת 1936 ועל ספרו "מבוא המקרא" זכה בפרס ביאליק לשנת 1950. ב-1959 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
לסגל ורעייתו, חנה לאה (בתו של הרב אריה ליב פרומקין), היו חמישה ילדים, ובהם פרופסור יהודה בן-ציון סגל והברון סמואל סגל, שכיהן כחבר הפרלמנט הבריטי.
עיריית ירושלים קראה על שמו רחוב בשכונת רמות.[1]
פרסומיו העיקרייםביבליוגרפיה מלאה של חיבוריו המדעיים פורסמה בספר "מסורת וביקורת" ומאוחר יותר עודכנה בספר היובל שהוצא לכבודו - ספר סגל (תשכ"ה).
ספר ברית דמשק
יסודי הפונטיקה העברית, תרפ"ח
ספר חכמת בן-סירא השלם, תרצ"ג (בשנת תשי"ג הוציא לאור את ספר בן-סירא השלם, עליו קיבל את פרס ישראל)
דקדוק לשון המשנה, תרצ"ו
מילון עברי-אנגלי שימושי, תרצ"ח
מילון אנגלי-עברי, תש"ג (עם ה. דנבי)
פרשנות המקרא, תש"ד
מבוא המקרא, תש"ו - תש"י (פרס ביאליק)
מילון כיס מעשי עברי-אנגלי, תשי"ג
פירוש לספר שמואל - הודפס לראשונה במסגרת סדרת "הפירוש המדעי". לימים חזר בו סגל ממרבית מסקנות הספר והוציא לאור מהדורה מחודשת בשנת 1956 ומהדורה מתוקנת בשנת 1964.
מסורת וביקורת, 1957
מילון כיס מעשי אנגלי-עברי-אנגלי, תשכ"ט
נוסף על אלו ערך סגל את כרכים ח' - ט' במילון בן-יהודה (תרפ"ח).
משה צבי סגל
משה צבי סגל (23 בספטמבר 1876 - 11 בינואר 1968, ה' בתשרי תרל"ח - י' בטבת תשכ"ח) היה רב, פרופסור למקרא, פילולוג, חוקר מקרא וספרות עברית.
ביוגרפיהסגל נולד בעיירה מאישאד שבליטא, בנם של אסתר ואליעזר סגל. בילדותו למד בחדר ובבית הספר המקומי ובנעוריו נשלח לישיבות שונות בליטא. בשנת 1894 עבר עם הוריו לסקוטלנד וממנה ללונדון שבאנגליה.
סגל הוסמך לרבנות בשנת 1902. באותה שנה התקבל ללימודים באוניברסיטת אוקספורד ולמד בלשנות המזרח ולימודים קלאסיים במחלקה ללימודי המזרח. במהלך שנות לימודיו זכה למספר הצטיינויות ופרסים אקדמיים, ובהם הוענקה לו בשנת 1908 המלגה היוקרתית על שם בנימין קניקוט, שהוענקה לו עבור מחקרו על לשון המשנה וייחוסה ללשון המקרא ולארמית. בשנת 1906 סיים לימודי תואר ראשון, בשנת 1907 הוסמך במדעי הרוח ובשנת 1910 סיים לימודי תואר שני. במקביל, בין השנים 1906 - 1909, הורה באוניברסיטה לימודי תנ"ך ולשונות שמיות.
בסוף 1909 קיבל על עצמו לשמש רב הקהילה היהודית הגדולה של ניוקאסל. בשנים אלו לקח חלק בפעילות ציונית כללית ולמען קק"ל. את תפקידו סיים בקיץ 1918, עת התבקש על ידי חיים ויצמן להצטרף לוועד הצירים בארץ ישראל. כשנה היה סגל מנהל משרד הוועד בירושלים ולאחר מכן שב לאנגליה, שימש כרב העיר סואנזי ולאחריה בריסטול, ובשנת 1926 עלה ארצה.
בהגיעו ארצה מונה סגל למרצה למקרא ולבלשנות שמית במכון למדעי היהדות של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1939 הועלה לדרג פרופסור מן המניין ולאחר פרישתו, בשנת 1949, היה פרופסור כבוד.
מחקריו הרבים בתחום המקרא והבלשנות יצאו לאור בארץ ובעולם בשפות שונות. בשנת 1954 זכה סגל בפרס ישראל למדעי היהדות. על ספרו "דקדוק לשון המשנה" זכה בפרס ביאליק לשנת 1936 ועל ספרו "מבוא המקרא" זכה בפרס ביאליק לשנת 1950. ב-1959 נבחר כחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
לסגל ורעייתו, חנה לאה (בתו של הרב אריה ליב פרומקין), היו חמישה ילדים, ובהם פרופסור יהודה בן-ציון סגל והברון סמואל סגל, שכיהן כחבר הפרלמנט הבריטי.
עיריית ירושלים קראה על שמו רחוב בשכונת רמות.[1]
פרסומיו העיקרייםביבליוגרפיה מלאה של חיבוריו המדעיים פורסמה בספר "מסורת וביקורת" ומאוחר יותר עודכנה בספר היובל שהוצא לכבודו - ספר סגל (תשכ"ה).
ספר ברית דמשק
יסודי הפונטיקה העברית, תרפ"ח
ספר חכמת בן-סירא השלם, תרצ"ג (בשנת תשי"ג הוציא לאור את ספר בן-סירא השלם, עליו קיבל את פרס ישראל)
דקדוק לשון המשנה, תרצ"ו
מילון עברי-אנגלי שימושי, תרצ"ח
מילון אנגלי-עברי, תש"ג (עם ה. דנבי)
פרשנות המקרא, תש"ד
מבוא המקרא, תש"ו - תש"י (פרס ביאליק)
מילון כיס מעשי עברי-אנגלי, תשי"ג
פירוש לספר שמואל - הודפס לראשונה במסגרת סדרת "הפירוש המדעי". לימים חזר בו סגל ממרבית מסקנות הספר והוציא לאור מהדורה מחודשת בשנת 1956 ומהדורה מתוקנת בשנת 1964.
מסורת וביקורת, 1957
מילון כיס מעשי אנגלי-עברי-אנגלי, תשכ"ט
נוסף על אלו ערך סגל את כרכים ח' - ט' במילון בן-יהודה (תרפ"ח).