פורום ברסלב - רק לשמוח יש

תוצאות חיפוש

  1. T

    שירי פורים!

    ליצן קטן נחמד מילים: שרה לוי לֵיצָן קָטָן נֶחְמָד רוֹקֵד עִם כֹּל אֶחָד. לֵיצָן קָטָן שֶׁלִּי אוּלַי תִּרְקֹד אִתִּי? אוּלַי, אוּלַי, אוּלַי תִּרְקֹד אִתִּי? אוּלַי, אוּלַי, אוּלַי תִּרְקֹד אִתִּי? http://www.aish.co.il/h/pur/f/48871167.html
  2. T

    שירי פורים!

    שושנת יעקב שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי. תשועתם היתה לנצח ותקוותם בכל דור ודור. ברוך מרדכי היהודי. http://www.aish.co.il/h/pur/f/48871167.html
  3. T

    שירי פורים!

    ששון ויקר ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ועטרת זהב, ומרדכי יצא מלפני המלך והעיר שושן צהלה ושמחה. ליהודים היתה אורה ושמחה, אורה ושמחה וששון ויקר. ליהודים היתה אורה ושמחה, אורה ושמחה וששון ויקר. http://www.aish.co.il/h/pur/f/48871167.html
  4. T

    שירי פורים!

    שיר המסכה מילים: לוין קיפניס זָקָן אָרֹךְ לִי עַד בִּרְכַּיִם שָׂפָם אָרֹךְ לִי אֲמָתָּיִּם. הַיֵּשׁ צוֹהֶלֶת וּשְׂמֵחָה כָּמוֹנִי מַסֵּכָה חָה חָה הַיֵּשׁ צוֹהֶלֶת וּשְׂמֵחָה כָּמוֹנִי מַסֵּכָה. קַרְנִיִּים לִי קַרְנֵי הַתַּיִשׁ שִׁנַּיִם לִי שִׁנֵּי הַלַּיִשׁ. הַיֵּשׁ צוֹהֶלֶת...
  5. T

    שירי פורים!

    תן כתף מילים: א. המאירי תן כתף, עצום את העיניים, פורים לנו נשכח את הכל. יש לך כאב, רמסהו ברגלים, פתח את פיך ושירה בקול: הה הה, הה הה, חפצנו נבצע, נראה, נראה, נסים ונפלאות. הה הה, הה הה, כולנו נשתגע נשיר נרקוד על אף כל הצרות. http://www.aish.co.il/h/pur/f/48871167.html
  6. T

    רב פורים

    מנהגים היתוליים בפורים היו נהוגים כבר בימים קדומים. אווירת החג הייתה שלובה במצב רוח מרומם, עליצות ואף שכרות. על פי חז"ל: אמר רבא, מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי – מגילה,ז,ב (ארמית: חייב אדם להשתכר בפורים, עד שלא יבחין בין ארור המן לברוך מרדכי) מנהג ה"משוורתא...
  7. T

    סעודת פורים

    סעודת פורים היא אחת ממצוות חג הפורים. המצווה היא לאכול ולשתות ביום הפורים, ובכלל זה גם המצווה להשתכר, "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". המצווה במגילת אסתר סופר שימי הפורים נקבעו "כַּיָּמִים, אֲשֶׁר-נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן...
  8. T

    מתנות לאביונים

    מתנות לאביונים (לעניים) היא אחת מהמצוות הנוהגות בפורים, והיא חלה על גברים ונשים כאחד. מקור המצווה הוא במגילת אסתר, שם נאמר שהיהודים קיבלו על עצמם "כב כַּיָּמִים, אֲשֶׁר-נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת...
  9. T

    משלוח מנות

    משלוח מנות היא אחת מן המצוות הנוהגות בפורים. על פי מצווה זו, על כל אדם לשלוח בפורים לרעהו מנות מזון, לפחות שתי מנות, לאדם אחד לפחות. מטרתה של המצווה, כפי הנראה, היא ריבוי האחווה והרעות בעם ישראל בין איש לאחיו בחג זה. מקור המצווה במגילת אסתר נאמר על חגיגות השמחה שנקבעו בעקבות ההצלה מגזירותיו של...
  10. T

    מקרא מגילה

    מקרא מגילה היא אחת ממצוותיו של חג הפורים ואחת משבע המצוות שתקנו חכמים. לפי המצווה יש לקרוא בחג זה את מגילת אסתר, בלילה וביום, למטרת פרסום הנס, והודיה עליו. מקור המצווה מבין ארבע מצוות החג, זו המצווה היחידה שאינה מפורשת במגילה. חז"ל פירשו את הפסוק "והימים האלה נזכרים ונעשים" (אסתר ט,כח) כמצווה...
  11. T

    תענית אסתר

    תענית אסתר, יום צום במסורת היהודית. צום זה בתאריך י"ג באדר ביום, ערב חג פורים. תענית אסתר היא זכר לצום שצמו היהודים בתאריך זה בימי אחשורוש והמן האגגי‏‏[1] ולזכר התענית שיזמה אסתר באומרה למרדכי: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל...
  12. T

    מדרש אבא גוריון

    מדרש אבא גוריון הוא קובץ מדרשי על מגילת אסתר. הקובץ נקרא 'אבא גוריון' על-שם פתיחתו 'אבא גוריון איש ציידן אמר חמשה דברים...'. במהדורות הנדפסות (עליהן להלן) מחולק המדרש ל-7 'פרשות'. למעשה, חלוקה (מאוחרת) זו מתאימה לחלוקת הפרקים המקראית המקובלת, כאשר על פרקים ח-י של המגילה אין מדרש. הקובץ תחילתו...
  13. T

    תוספות למגילת אסתר

    תוספות למגילת אסתר הן תוספות מאוחרות המופיעות לראשונה בנוסח תרגום השבעים היווני של מגילת אסתר, והם אינן מופיעות בנוסח המסורה העברי. התוספות, ככל הנראה, באו לפתור שאלות תאולוגיות העולות מקריאת הספר בדרך של "השלמת מידע" בצורה שתפתור את הקשיים. התוספות למגילת אסתר מופיעות בכל הנוסחים של הברית הישנה...
  14. T

    שה"י פה"י

    דחה אותו בשה"י פה"י הוא ביטוי יהודי שמקורו בתלמוד שמשמעו דחייה של דבר ללא סיבה אמיתית. מקור הביטוי במסכת מגילה נדרשת תלונתו של המן על היהודים: "ואת דתי המלך אינם עושים" - דמפקי לכולא שתא בשה"י פה"י (תרגום: שמוציאים את כל השנה בשה"י פה"י) – תלמוד בבלי, מסכת מגילה,דף יג, ב רש"י, בפירושו...
  15. T

    מסכת מגילה

    מסכת מגילה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא. במסכת זו ארבעה פרקים אשר עוסקים בפרטי ההלכות של קריאת המגילה בפורים, בקריאת התורה וההפטרות בשבתות, חגים ושאר זמני הקריאה, וכן דיני קדושת ומכירת בית הכנסת ותשמישי קדושה שונים. בתלמוד בבלי יש למסכת זו 31 דפים. פרקי המסכת ותוכנם...
  16. T

    מגילת אסתר

    מגילת אסתר, שהיא אחת מחמש מגילות, מגוללת את סיפור ניסיון השמדתם והצלתם של יהודי ממלכת פרס בימי אחשוורוש המלך (יש המתארכים אותו לשנת 482 לפנה"ס לערך, והמסורת היהודית מתארכת אותו לשנת 368 לפנה"ס). מאורע זה, לפי המגילה, שימש יסוד לקביעת חג הפורים. במוקד המגילה עומדת מזימתו של המן להשמיד את כל...
  17. T

    פורים

    חג הפורים הוא אחד מחגי ישראל, שנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר, ובירושלים וערים נוספות בט"ו באדר (שושן פורים). חג הפורים מבוסס על סיפור מגילת אסתר, בו ניצלו היהודים באימפריה הפרסית מרצח עם שתיכנן עבורם המן. חג פורים הוא יום הודאה לאלוהים על הצלה זו. חג זה מצטיין במאפייני השמחה שבו, והאכילה והשתייה...
  18. T

    ימי פורים שני

    חגים אלו נשאו לרוב את שם הקהילה שקיבלה עליה לחוג את החג, כגון: פורים קסטיליה, פורים אוסטראה, פורים סרגוסה, פורים קזבלנקה ועוד. במקרים אחרים פורים זה נשא שם אחר המזכיר את המאורע כגון שם הרשע או המושיע שהיו באותו מאורע; כדוגמת פורים סיינה, פורים הסבסטיאני, פורים די לוס כריסטיאנוס. לעתים החג נקרא...
  19. T

    ימי פורים שני!

    פורים שני הוא שם כולל לסוגה המונה עשרות ימי הודאה שתוקנו בקהילות יהודיות ובמשפחות מסוימות לזכר מקרים בהם ניצלו מגירוש, מוות, פוגרום, המרת דת, שריפה וכל אסון קיומי אחר. מועדים אלה נקראו "פורים" כשם שבפורים הייתה הצלה מהשמדה ולפיכך גם מנהגיהם הושפעו ישירות מחג הפורים המקורי. הכינוי "פורים שני"...
  20. T

    פורים שני

    פורים שני הוא שם כולל לסוגה המונה עשרות ימי הודאה שתוקנו בקהילות יהודיות ובמשפחות מסוימות לזכר מקרים בהם ניצלו מגירוש, מוות, פוגרום, המרת דת, שריפה וכל אסון קיומי אחר. מועדים אלה נקראו "פורים" כשם שבפורים הייתה הצלה מהשמדה ולפיכך גם מנהגיהם הושפעו ישירות מחג הפורים המקורי. הכינוי "פורים שני"...
חלק עליון