תוצאות חיפוש

שניאור זלמן מלאדי רבי שניאור זלמן מלאדי (י"ח באלול ה'תק"ה (1745) - כ"ד בטבת ה'תקע"ג (1812)), מכונה 'אדמו"ר הזקן', 'הרב', 'בעל התניא והשו"ע' ובראשי תיבות: רש"ז. מייסד תנועת חסידות חב"ד והאדמו"ר הראשון בשושלת זו, עמד בראשה משנת ה'תקל"ב (1772) ועד לפטירתו בשנת ה'תקע"ב (1812). ספריו הנודעים: "התניא"...

דב בער ממזריטש קורות חייונולד בעיירה לוקאטש שליד העיר רובנו. בשנת לידתו חלוקות הדעות: למסורת חב"ד לא ידוע תאריך היוולדו, ויש המשערים שנולד בשנת ה'תס"ד (1704). יש אומרים שנולד בערך בשנת ה'ת"ע (1710), ולפי מסורת קדומה של רבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון) נולד בשנת ה'תנ"ח (1698). לפי מסורת זו...

רבינא רבינא - אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, שהיה בצעירותו תלמידו של רבא, ובזקנותו ישב בבית מדרשו של רב אשי. רבינא היה בעל קרקעות וסוחר. מכיוון שלא עמד בראש ישיבה, אינו מוזכר באגרת רב שרירא גאון, ותאריך הפטירה שלו אינו ידוע במדויק. בן אחיו ותלמידו היה רבינא האחרון. בהלווייתו טבע הספדן...

שמואל אליעזר הלוי איידלס רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (בכתיב ארכאי: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א (מורנו הרב רבי שמואל איידלס); ה'שט"ו 1555 - ה'שצ"ב 1631), רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים. צאצא למשפחת קלונימוס, שייחוסהּ מגיע עד דוד המלך תולדות חייוהמהרש"א נולד לגיטל (ממשפחת מהר"ל מפראג)...

יעקב משה חרל"פ הרב יעקב משה חרל"פ (כ"ט בשבט ה'תרמ"ב 1882 - ז' בכסלו ה'תשי"ב 1951) היה תלמיד חכם ירושלמי, מתלמידיו המובהקים של הרב קוק. שימש כרב שכונת שערי חסד בירושלים וכראש ישיבה בישיבת "בית זבול" ובישיבת "מרכז הרב". מחבר ספרים פורה, בנגלה ובנסתר, בהגות ובמחשבה. זכה בפרס הרב קוק לשנת תשי"א...

אֶבֶּנְזֶה (בגרמנית: KZ Ebensee) היה מחנה ריכוז נאצי לעבודת כפייה, שמבחינה מינהלית נחשב כאחד ממחנות-המִשנה (מחנות חוץ) של מחנה הריכוז מאוטהאוזן. המחנה הוקם על ידי האס אס בנובמבר 1943 בקרבת העיירה אבנזה שבאוסטריה עילית (שאז נקראה "רייכסגאו של הדנובה העילית"), למרגלות הרי האלפים. אבנזה נחשב לאחד...

מַאוּטהַאוּזֶן (גרמנית: Konzentrationslager Mauthausen) היה מחנה ריכוז גדול באוסטריה עילית (שנקראה אז רייכסגאו של הדנובה העילית) שהוקם ב-1938 סמוך לעיירה מאוטהאוזן, כ-20 ק"מ ממזרח ללינץ, ובהמשך התרחב והפך למרכיב מרכזי בתשלובת המחנות מאוטהאוזן-גוּזֶן. מחנה הריכוז שימש עד 1941 לכליאת מתנגדי...

קבוצת ה־131 היא קבוצת ילדים יהודים מקובנה שבליטא שהובלו בין מספר מחנות ריכוז גרמניים במהלך מלחמת העולם השנייה. רק ארבעים ילדים שרדו את המסע וזכו לראות את החופש. תשעים מהם נספו במחנה אושוויץ בירקנאו בשתי אקציות שנערכו בראש השנה וביום כיפור התש"ד (1944). ילד נוסף נהרג על רכבת בדרך למחנה מטהאוזן...

אלבום אושוויץ הוא העדות המצולמת היחידה לתהליך הרצח ההמוני שהתחולל במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. האלבום ייחודי בכך שהוא מתעד את כל תהליך הסלקציה וההכנות להשמדה פרט למוות עצמו. התיעוד מבליט את השגרה שבתהליך ולא כלאחר מעשה כפי שצולמו עדויות רבות עם שחרור המחנות. התמונות צולמו בחודשים מאי ויוני 1944...

בגרמניה הנאצית, נחשבה ההומוסקסואליות לפשע, בין היתר על סמך סעיף 175 לחוק העונשין הגרמני. למרות זאת, היחס כלפי הלסביות נחשב בגרמניה הנאצית למקל יותר ביחס לזה שהונהג כלפי הומוסקסואלים זכרים. שלא כמו הומוסקסואלים זכרים, הלסביות לא נחשבו כאיום חברתי קריטי ולכן השלטון הנאצי לא נהג בהן באותו יחס...

משולש שחור הוא טלאי שצורתו משולש שווה צלעות העומד על קודקודו וצבעו שחור, היה תג אשר שימש לסימון אסירים במחנות ריכוז נאציים כאסירים "א-סוציאליים". לאחר מלחמת העולם השנייה אומץ סמל המשולש השחור על ידי לסביות ופמיניסטיות כסמל לגאווה וסולידריות. את התג ענדו בתחילה צוענים (שבשלב מאוחר יותר ענדו...

הומוסקסואלים הינה אחת הקבוצות אשר נרדפו על ידי הנאצים מאז עלייתם לשלטון בגרמניה (1933). ההומוסקסואלים נרדפו בשל נטייתם המינית, הם הושפלו ואף נשלחו למחנות ריכוז בהם רבים מהם מצאו את מותם. על אף הכתיבה האינטנסיבית על השואה וקורבנותיה, מעט מאוד נכתב על גורלם של הומוסקסואלים בפרק אפל זה של ההיסטוריה...

משולש ורוד, טלאי שצורתו משולש שווה צלעות העומד על קודקודו וצבעו ורוד שימש בגרמניה הנאצית לסימונם של הומוסקסואלים במחנות הריכוז שנאסרו בהתאם להוראותיו של סעיף 175 לחוק העונשין הגרמני, הסעיף שאסר על יחסים אינטימיים בין גברים. לימים הפך סימון זה לאחד מסמלי הגאווה וסמלי הזכויות של הקהילה...

הטלאי הצהוב היה מעין אות קלון שיהודים היו חייבים לשאת על בגדיהם כחלק מחקיקה אנטי יהודית והשפלה אנטישמית סקירה היסטוריתבמשך הדורות היו צורות רבות של סימון היהודים על ידי לבוש מיוחד או נשיאת סמל על בגדיהם. הראשונים שהנהיגו את הטלאי הצהוב היו הערבים, אשר גזרו בשנת 634 על היהודים, הנוצרים והפרסים...

הטלאי הצהוב היה מעין אות קלון שיהודים היו חייבים לשאת על בגדיהם כחלק מחקיקה אנטי יהודית והשפלה אנטישמית סקירה היסטוריתבמשך הדורות היו צורות רבות של סימון היהודים על ידי לבוש מיוחד או נשיאת סמל על בגדיהם. הראשונים שהנהיגו את הטלאי הצהוב היו הערבים, אשר גזרו בשנת 634 על היהודים, הנוצרים והפרסים...

טבלה נאצית משנת 1938 ובה סימוני אסירים. הטורים משמאל לימין: אסיר פוליטי, פושע מקצועי, מהגר, עד יהוה, הומוסקסואל, א-סוציאלי גרמני וא-סוציאלי מלאום אחר. השורות מלמעלה למטה: אסירים כלליים, עבריינים מועדים, פלוגת עונשין, יהודים, יהודים שהפרו את חוקי הגזע, ארים שהפרו את חוקי הגזע. האות P לפולנים...

ציטוטים "אני רואה כהכרחי לגמול בנדיבות לאסירים שמתאמצים-במיוחד על ידי נשים בבית בושת" – מכתב של היינריך הימלר שנשלח אל חטיבת הרווחה של ה-SS "אם רציתי אישור, הייתי צריך להסתדר עם איש ה-SS. הם נתנו אישורים רק לאסירים בריאים. הם לא היו נותנים אישורים לאסירים גמורים. האסירים המיוחדים, אלו שעבדו...

ציטוטים "אני רואה כהכרחי לגמול בנדיבות לאסירים שמתאמצים-במיוחד על ידי נשים בבית בושת" – מכתב של היינריך הימלר שנשלח אל חטיבת הרווחה של ה-SS "אם רציתי אישור, הייתי צריך להסתדר עם איש ה-SS. הם נתנו אישורים רק לאסירים בריאים. הם לא היו נותנים אישורים לאסירים גמורים. האסירים המיוחדים, אלו שעבדו...

בלוק 24 במחנה הריכוז אושוויץ שימש "בית בושת" לתגמול אסירים. בלוק 24ב"בלוק 24" נאנסו נשים במהלך היום על ידי אסירים מועדפים. על פי מרבית העדויות, בשל חוקי הגזע שימשו במקום אסירות לא-יהודיות. המקום פעל בשנים 1943 - 1945 והוקם ביוזמת היינריך הימלר, שחשב שתגמול האסירים יביא להעלאת פריון העבודה...

שער הכניסה לבירקנאו, מבט מתוך המחנה מדינה פולין האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1979, לפי קריטריון 6 שלישיית מטוסי F-15 של חיל האוויר הישראלי מעל בירקנאו, ספטמבר 2003 טקס של משלחת צה"ל "עדים במדים" ברחבת הטקסים באושוויץ לוח זיכרון בבירקנאולאחר המלחמה שימש המחנה עד...