פורום ברסלב - רק לשמוח יש

אגדה

אשת נח

New Member
בוקר טוב ושבוע טוב!

שישים גיבורים

האגדה מספרת שכאשר הוכתר שלמה למלך על ישראל נפלה עליו אימה גדולה.
הוא התקשה להירדם, וכאשר ישן – תקפו אותו סיוטים.
רופא החצר נתן לו שיקויי שינה שונים, אך הם לא הועילו.
מתוך יאוש קרא המלך באחד הלילות לנתן הנביא,
והנביא הבטיח לו כי הקב"ה ישלח לו שישים גיבורים אשר יצליחו לגבור על כל אויביו,
ויסירו את המורא והפחד.

"זה לא יעזור", אמר שלמה. "אמש חלמתי על שישים הגיבורים הללו;
חלמתי ששישים אנשים חמושים מקיפים את מיטתי:
'הנה מיטתו של שלמה, שישים גיבורים לה מגיבורי ישראל,
כולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה, אשר חרבו על ירכו מפחד בלילות' (שיר השירים ג:ז-ח).
ובכל זאת לא הצלחתי לישון כל הלילה. נוכחותם של הגיבורים הללו לא תביא שקט לנפשי".

"אבל לא אלה הם הגיבורים שאליהם התכוונתי", קרא הנביא.
"שישים הגיבורים שהקב"ה ישלח לך אינם בני אדם:
אלו הן שישים האותיות של ברכת הכהנים (במדבר ו:כד-כו):

'יברכך ד' וישמרך, יאר ד' פניו אליך ויחנך, ישא ד' פניו אליך וישם לך שלום'".

כאשר שמע זאת המלך שלמה, רווח לו
מאותו לילה ואילך הוא ישן בשלווה,
כל סיוטיו חלפו והוא לא פחד עוד.
 

אשת נח

New Member
אגדה יהודית מספרת על רוכל יהודי שהיה עובר מעיירה לעיירה ומוכר את מרכולתו לתושבי המקום.
הרוכל היה נוהג לבקר בבית עלמין לפני שנכנס לעיירה
באחת העיירות ראה שכל אלה שהלכו לעולמם היו צעירים מאוד
והוא נחרד
מהסס נכנס לעיירה וראה שמחה וחיים תוססים
הוא שאל את העוברים והשבים לפשר הגיל שנכתב על המצבות שמצא בבית העלמין,
אך איש לא ידע להשיב לו.
נסער ונרגש נכנס למשרדי ה"חברה קדישא" וביקש להבין אחת ולתמיד את פשר הענין.
ושם , איש צעיר הניח על כתפיו יד רכה וענה לו
אצלנו בעיירה אנשים מאריכים ימים, וחיים חיים ארוכים ובריאים, ברוך השם,
אלא מנהגינו לכתוב על המצבות את כמות החיים נטו לא ברוטו!!!
כמה זמן אדם חי באמת, ולא כמה זמן הוא שוהה מסביב לחיים עצמם!..
 

alia1

New Member
"לא אגדה רעי......."

"ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה"


מטרונה(=גברת נכרית)שאלה את ר' יוסי בר חלפתא:

לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו?

אמר לה:לששה ימים,שכתוב"כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ"

(שמות ל"א,יז').אמרה לו:מה הוא עושה מאותה שעה ועד עכשיו?

אמר לה:הקב"ה יושב ומזווג זיווגים,בת פלוני לפלוני.

אמרה לו:וזוהי אמנותו?אף אני יכולה לעשות כן!כמה עבדים וכמה שפחות

יש לי,ובשעה קלה אני יכולה לזווגם.

אמר לה:אם קלה היא בעינייך מלאכת הזיווגים,קשה היא לפני הקב"ה כקריעת ים סוף.

הלך לו ר' יוסי בר חלפתא.מה עשתה המטרונה?

נטלה אלף עבדים ואלף שפחות,העמידתם שורות שורות ואמרה:

פלוני ישא פלונית,ופלונית תינשא לפלוני-וזיווגה כולם בלילה אחד.

למחרת באו אצלה:זה-ראשו פצוע,זה-עינו שמוטה,וזה-רגלו שבורה.

אמרה להם:מה לכם?זאת אומרת:איני רוצה באיש הזה,וזה אומר :איני רוצה באשה זו!

מיד שלחה והביאה את ר' יוסי בר חלפתא.אמרה לו:

אין אלהים כאלוהיכם!

אמת היא תורתכם!

נאה ומשובחת!

כל שאמרת,יפה אמרת!
 

אשת נח

New Member
במרומי הר המוריה ניצב סלע גדול ובולט, "אבן השתייה" שמו.
לפי האגדה, אבן זו היא היסוד לכל העולם ומכאן שמה: האבן שממנה הושתת (נוסד) העולם.

האגדה מספרת שכאשר בקש אלוהים לברוא את העולם,
לקח אבן מתחת לכסא הכבוד שלו והשליך אותה לתוך התהום.
הקצה האחד של האבן נעוץ בתהום, והקצה השני בולט למעלה על פני האדמה.
סביב האבן הזאת נבנו קודש הקדשים, בית המקדש, ירושלים, ארץ ישראל והעולם כלו.
 

alia1

New Member
בפרשה שלנו,פרשת "אמר"נא':
"ששת ימים תעשה מלאכה,וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש.."

מעשה בחסיד אחד שהיתה לו פרה חורשת.
לימים,ירד אותו חסיד מנכסיו,ומכר את פרתו לנכרי אחד.
חרש בה הנכרי ששה ימים של חול.
בשבת הוציאה לחרוש בה,והיא רבצה תחת העול
ולא רצתה לעשות מלאכה.
היה הולך ומכה אותה,והיא-אינה זזה ממקומה.
כיוון שכך,הלך הנכרי לאותו חסיד שמכרה לו,ואמר לו:
'בא וטול את פרתך!ששה ימים עבדתי בה,
ובשבת הוצאתיה לחוץ,ורבצה,ולא רצתה לעשות שום מלאכה..
וכמה שהכיתיה-ולא זזה ממקומה'
כיוון שכך,הבין אותו חסיד,שהרי היתה מורגלת לנוח בשבת...ואמר:
'בא וראה,ואני מעמידה ואעשנה חורשת'
הגיע אצלה,ואמר באזנה:
'הוי פרה פרה!כשהיית ברשותי-היית נינוחה בשבת.
עכשיו שגרמו עוונותי ומכרתיך לנכרי זה-בבקשה ממך!
עמדי ועשי רצון אדונך!'
מיד קמה ובקשה לעשות מלאכה בשבת.
אמר הנכרי לחסיד:'איני מניחך,עד שתאמר לי מה עשית
ומה אמרת לה.שמא כישפת אותה?'
ענה לו החסיד:'כך וכך אמרתי לה,
והודעתי לה,שעכשיו היא ברשותו של נכרי,ועליה לעבוד בשבת.
נבהל אותו נכרי,ונשא קל וחמר בעצמו ואמר:
'מה בהמה זו,שאין לה לא דיבור,ולא דעת ולא תבונה-
הכירה את בוראה-ולא רצתה לעבוד בשבת,
אני,שבראני הקב"ה בצלמו ובדמותו,ונתן לי דעת ובינה,
לא אכיר את בוראי?מיד בא והתגייר,
וזכה ללמוד תורה,
ונקרא ר' יוחנן בן תורתא(בן תורתא,-בן הפרה,זכר לאותה פרה שגרמה לו להתגייר)
 

אשת נח

New Member
"לפני שעלה משה רבנו לשמים כדי להוריד את שני לוחות הברית,
מינה את חור בן מרים אחותו ואת אהרן אחיו שיהיו מנהיגים על עם ישראל,
ואמר להם ולכל העם שיחזר אליהם בעוד ארבעים יום.
התחילו בני ישראל לספור כל יום שעבר מאז שעלה משה למרום,
גם את היו שבו עלה משה ספרו ולכן עברו ארבעים יום וארבעים לילה לפי חשבונם של בני ישראל
ומשה עדין לא ירד, מכיון שהוא לא החשיב את היום שבו עלה כיום אחד מתוך ארבעים הימים שהיה עליו לשהות בשמים.

באותה שעה נזכרו בני ישראל בפסל המפלא שהיה למצרים,
היה שם קוסם שעשה בכשפיו עגל גדול שהיה עולה מהיאור בכל יום, פורח באויר ונעלם.
המצרים שראו בכל יום חזיון נפלא זה האמינו שעגל זה הוא א-ל,
השתחוו לו ועבדו לכבודו. בעגל כזה רצו בני ישראל כשחשבו שמשה לא יחזור אליהם לעולם.

השליך אהרון את כל הזהב שנתנו לו וגם את התכשיט שעליו חקוק היה שם ה', אל תוך האש.
השטן עם מכשפים שהיו בעם ישראל, עשו בכשפיהם ויצא מתוך האש עגל גועה.
הכה אהרון בעגל הזהב והראה לעם שאין בו ממש בעגל זה
שאינו מסוגל אפילו להגן על עצמו ממכותיו של אהרון.
אבל בני ישראל לא שמעו לדבריו והרגו כמה מזקני העם שניסו להניא אותם מלהשתחוות לעגל.

מלאכי השרת שראו את עגל הזהב שעשו בני ישראל אמרו להקדוש ברוך הוא
"רבונו של עולם, השמד אומה זו שרק אתמול אמרו בניה: 'נעשה ונשמע'
ועכשיו רוקדים לעגל הזהב ושרים לו - 'אלה אלוקיך ישראל'".

אמר הקב"ה למלאכים : "כשקיבלו בני ישראל את התורה והבטיחו לקיים את כל הכתוב בה,
רציתי שיחיו לעולם ומלאך המות לא ישלוט בהם, אבל עכשיו כשחטאו, ימותו כמו כל אדם".
מזמן חטא העגל נגזר על בני ישראל שילמדו תורה מתוך צער ועוני.
כשקבלו את התורה לא היו בהם בעלי מום, כל החולים נרפאו,
משחטאו בחטא העגל נעשו רבים מהם מצורעים ובעלי מומים."

אוצר אגדות התורה
 

alia1

New Member
על "נפש כי תחטא,-(פר'"ויקרא")

לאחר מות האדם,אומר הקב"ה לנפש:
למה חטאת?למה עברת על המצוות?
והנפש אומרת לפניו:רבש"ע,האם אני היא זאת
שחטאתי לפניך?הגוף-הוא שחטא ועבר על המצוות!
אומר הקב"ה לגוף:למה חטאת לפני?
אומר הגוף לקב"ה:אני חטאתי לפניך?
הרי מי מנהיג את הגוף?הנפש!
והיא שחטאה לפניך-והראיה-מיום שיצאה ממני
הנשמה,הלא מושלך אני לפניך כחרס...
מה עושה הקב"ה?
מחזיר את הנשמה לגוף בקבר ודן את שניהם כאחד!

משל למלך שהיה לו פרדס,והיו בו פירות נאים,
והושיב בו שני שומרים-אחד חיגר ואחד סומא.
אמר להם להיזהר בפירות,והלך.
אמר החיגר לסומא:רואה אני פירות נאים!
ענה לו הסומא:הבה ונאכל.
אמר לו החיגר:וכי אני יכול ללכת?
ענה לו הסומא:וכי אני רואה?
מה עשו?רכב החיגר על גבי הסומא,נטלו הפירות ואכלו.
לימים,בא בא המלך ואמר להם:היכן הפירות?
אמר לו הסומא:וכי אני רואה?
ואילו החיגר ענה לו:וכי אני יכול ללכת?
המלך שהיה פקח,מה עשה?
הרכיב החיגר על גבי הסומא-ודן אותם כאחד.
 

אשת נח

New Member
מכוער

מעשה ברבי שמעון בן אלעזר שבא ממגדל גדר, מבית רבו, והיה רוכב על החמור
ומטייל על שפת הים, והיה שמח שמחה גדולה שלמד תורה הרבה.
נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר
אמר לו: שלום עליך רבי
לא החזיר לו.
אמר לו: ריקא שמא כל בני עירך מכוערין כמותך.
אמר לו: לך אמור לאומן שעשאני "כמה מכוער כלי זה שעשית!"
כיוון שידע בעצמו שחטא ירד מן החמור ונשתטח לפניו
ואמר לו: נעניתי לך, מחול לי.
אמר לו: איני מוחל לך עד שתלך ותאמר לאומן שעשאני "כמה מכוער כלי זה שעשית!"
היה מטייל אחריו כחצי מיל.
כיוון שהגיע לעירו יצאו אנשי עירו לקראתו
ואמרו לו: שלום עליך רבי
אמר להם: למי אתם קוראים רבי?
אמרו לו: לזה שמטייל אחריך.
אמר להם: אם זה רבי אל ירבו כמותו בישראל.
אמרו לו: חס ושלום! מה עשה לך?
אמר להם: כך וכך עשה לי.
אמרו לו: אף על פי כן מחול לו.
אמר להם: הריני מוחל לו ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן.
מיד נכנס רבי שמעון בן אלעזר לבית המדרש
ודרש: לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז.

תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ', עמוד א'
 

alia1

New Member
משל ההינדיק(תרנגול הודו)לרבנו הק' נ'חל נ'ובע מ'קור ח'כמה
<span style='font-size:14pt;line-height:100%'><span style='color:eek:range'> ר' נחמן בן פייגא זיע"א.</span></span>
פעם אחת נפל בן המלךבשגעון- כי הוא עוף הנקרא הינדיק,
וככזה,חייב לישב עירום מתחת לשולחן,ולגרור לחם ועצמות
כדרך הינדיק...לא עזרו טובי הרופאים,ונואשו כולם מלרפאותו,
עד שבא חכם אחד,וקיבל על עצמו להושיעו.

והפשיט ג"כ החכם את עצמו וישב מתחת לשולחן,אצל בן המלך
ועשה עצמו כמנקר פירורים.......

ושאל בן המלך-מי אתה ומה אתה עושה פה?
אמר לו:אני הינדיק!
אמר לו:גם אני הינדיק,
וכך ישבו שניהם עד שהתרגלו זה לזה...

ורמז החכם למלך-שישליכו להם איזה כותונת,
ואמר לבן המלך-אתה חושב שהינדיק אינו יכול
לילך עם כותונת?אפשר ללובשה ולהשאר הינדיק.
ולבשו שניהם הכותונת,ואחר איזה זמן,רמז למלך
שישליכו להם מכנסיים,ואמר לו כנ"ל,אתה חושב
שאי אפשר להיות הינדיק עם מכנסיים?

עד שהיו לבושים,ורמז שישליכו להם מאכל אדם
מהשולחן,ואמר לו-אתה חושב שאם אוכלים מעדנים,
אז אי אפשר להקרא הינדיק?ואכלו...
ואז אמר-הינדיק לא חייב לשבת מתחת לשולחן.
יכולים להיות הינדיק ולשבת אצל השולחן,
וכך התנהג עמו עד שרפאו לחלוטין.

ומכאן,יכולים לומר שהרוצה להתקרב לעבודת השם ית'
הלא הוא הינדיק מלובש בחומריות...
ובדרך זו,יכול מעט מעט לקרב עצמו לעבודת השם עד שנכנס לגמרי,
וכן בהתקרבות אנשים על דרך זו.

מתוך ספר "כוכבי אור"(ותודה לטלי,"אזמרה")
 

*y@smin*

New Member
שבוע טוב לכולם!


הסיפור הוא מעשה הקשיב הבעש"ט לחסיד אחד מספר סיפור על צדיק אחד
ואחרי כן אמר לו, לא ככה תספר, כאילו זו שמועה (זיכרון ) רחוקה, אלא תספר כאילו זה מעשה חי,
מעשה עכשיו בפועל, מול העיניים, ואז סיפור הצדיק יוכל לפעול את פעולתו עלינו עכשיו,
כאילו הצדיק עצמו כאן איתנו והוא משפיע עלינו.
והבעש"ט חזר וחזר על המילים: חי, פה, עכשיו.
ואז הבעש"ט סיפר להם סיפור על צדיק אחד, עד שהבית התמלא אור חדש!
ואחרי כן גילה להם שסיבת האור מכך שסיפור חי ממשיך את הקדושה.

:rolleyes:
 

אשת נח

New Member
תמים תהיה,אין לחקור את העתיד.

איש אחד בא לשלמה המלך, אשר ידע את שפת העופות,
וביקש ממנו ללמדו את שפתם.
אמר לו שלמה: לא כדאי לך. אתה תסתדר הרבה יותר טוב מבלי לדעת את שפת העופות.
האיש התעקש, ושלמה המלך לימד אותו את שפת העופות.

הלך האיש ברחוב ושמע שתי ציפורים מדברות:
האיש הזה, היום כל הכבשים שלו ימותו.
הוא שמע ומכר את העדר שלו.
והכבשים מתו אצל הקונה.

למחרת הלך ושמע ציפורים מדברות עליו:
האיש הזה, ביתו ישרף.
הוא שמע והציל את רכושו. וכמובן הרגיש שהוא מלך העולם,
חסין בפני כל הצרות כולן.

ביום השלישי שמע את הציפורים מדברות:
האיש הזה צריך למות היום.
הוא רץ לשלמה המלך: מה לעשות?
זה לא עדר כבשים שאפשר למכור או רכוש שאפשר להציל. זה החיים שלי!

אמר לו המלך שלמה:
טיפש. אם היית נותן לעדר שלך למות ולבית שלך להישרף,
לא היה עליך גזר דין מוות.
ה' הכין לך כפרה, לא עדיף שילכו הכבשים או הבית?
ואילו אתה מחפש דרכים להתחכם, להערים על הקב"ה.
 

alia1

New Member
אמרו עליו על בנימין הצדיק,שהיה ממונה על קופה
של צדקה(=היה מופקד על חלוקת כספי צדקה לעניים).
פעם אחת באה אליו אשה בשנת בצורת קשה,
ואמרה לו:"רבי פרנסני(מקופת הצדקה)
אמר לה-העבודה(=לשון שבועה)שאין בקופה של צדקה כלום!
אמרה לו"רבי,אם אין אתה מפרנסני-אשה ושבעת בניה מתים!"
עמד ופירנסה משלו.
לימים,חלה ונטה למות.אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה:
ריבונו של עולם!אתה אמרת"כל המקיים נפש אחת מישראל,
כאילו קיים עולם מלא".ובנימין הצדיק,
שהחיה אשה ושבעת בניה ימות בשנים מועטות?
מיד קרעו לו גזר דינו
והוסיפו לו עשרים ושתיים שנה על שנותיו
 

alia1

New Member
אנן בחביבותא תליא

מעשה באחד שנשא אשה,ושהה עמה עשר שנים

ולא ילדה,באו אצל ר' שמעון בר-יוחאי(זיע"א)

וביקשו להתגרש.

אמר לה בעלה:כל חפץ שיש לך בביתי,טלי וקחי אותו

ולכי לבית אביך.

אמר להם רשב"י:כשם שנשאתם מתוך מאכל ומשתה,

כך אתם נפרדים זה מזה מתוך מאכל ומשתה.

עשתה האשה סעודה גדולה ושיכרה את בעלה ביין.

לאחר שישן,אמרה לשפחותיה-טלו אותו והביאוהו לבית אבי.

ניעור האיש ושאל:היכן אני? אמרה לו:בבית אבי.

שאל:מה לי ולבית אביך?

אמרה לו:והלא כך אמרת לי,כל חפץ שיש לך בביתי,טלי וקחי...ואני אין לי

חפץ טוב ממך!

וכיוון ששמע ר' שמעון על כך-נתפלל עליהם ונפקדו(נולדו להם בנים ובנות).

מכך ניתן ללמוד-שאמר הזוהר הקדוש שכל פעולה=מלחמה.

רק תלוי באיזה כלים נשתמש.
 

אשת נח

New Member
מעשה בתייר שהגיע לפולין, לבקר את ה"חפץ חיים"
כשנכנס לביתו,נדהם לראות שבבית הרב רק חדר אחד קטן ופשוט
מלא ספרים.
הרהיטים היחידים בחדר היו שלחן עץ קטן וספסל לידו.
התפלא התייר מאוד ושאל:
"רבי איפה כל הרהיטים שלך"?
השיב לו הרב:
"ואיפה שלך?"
ענה התייר: ""שלי?"..."מה הקשר לשלי?"...."אני הרי רק אורח כאן"...
"גם אני ידידי, גם אני", ענה לו הרב, "גם אני רק אורח כאן"...

V@
 

בשמחה

New Member
ואיי.. בדיוק ביקשו ממני להעביר פעולה בסניף שלי לחבר'ה הגדולים...

וחשבתי מה לעשות..

ומצאתי איזה קטע נחמד על כל העניין שאנחנו אורחים בעולם הזה ושאנחנו לא צריכים להתעסק ולהתבונן בגשמי יותר מידי שבעולם הזה...
אז.. תודה על האגדה הזו.. ממש מתאימה לי!!!!!!

אגב.. אני אשמח אם תביאו לי עוד רעיונות.. כי עדיין לא בדיוק בניתי ת'פעולהההה
תודהההה!!!
:D
 

alia1

New Member
...מפה לשם,לקח אותו ה,חפץ חיים" לישיבה שלו,
כדי שיתרשם ואולי יוכל לתרום לישיבה,וברגע שנכנס
העשיר לישיבה(כנראה לראשונה בחייו),היו התלמידים
בריתחא דאורייתא,ולא הבין התייר למה הם צועקים זה על זה,
ומהו הלבוש המוזר-למה הם כולם בשחורים...וחשב-האם לזה רוצה הרב
שאתרום?אני מוכן לתרום-אבל שיהיה להם קצת ספורט,טניס,כדורסל,
"דברים נורמלים,.....
השיב לו הח"ח בסיפור:
מעשה בעשיר גדול מאד שהיה אלמן ןחשוך בנים,ולא ידע מה לעשות
בכספו הרב,והחליט לקנות ספינה מפוארת שיטייל
בה בכל העולם.והנה מצא מודעה על אונייה מפוארת
בת ארבע קומות.והנה מסתובב העשיר עם בעל האנייה
לבדוק אותה.ובקומה העליונה-התפלא מרב העושר והפאר,
הנברשות הנוצצות,העובדים והמלצרים ההדורים.
וירדו עוד קומה,והתפעלות העשיר גדלה שבעתיים
מרב היופי והחן שבקומה השנייה.כל מיני כלים
ורהיטים מיוחדים והכל בצבע תכלת ים ושמים.
ואח"כ ירדו לקומה השלישית,וכמעט התעלף מרב
התפעלות.שם הכל היה מצופה זהב וכסף ופאר אדיר.
ואז אמר העשיר-ראינו רק 3 קומות,וכבודו מבקש
ממני כסף עבור אנייה בת 4 קומות.השיב לו בעל
האנייה-אמת הדבר,שיש עוד קומה,אך אין טעם שנטייל בה,
זו קומת המנועים.התעקש העשיר,ירדו-והשמחה הפכה
לעצבות גדולה.'מה זה הרעש הזה'שאל?'ומדוע העובדים
כאן מלוכלכים ונראים שחורים מרב לכלוך?'
ניסה בעל האנייה להסביר לעשיר,כי קומה זו היא
העיקר של האנייה,עובדים שם בכל מיני דלקים,ומובן הלכלוך
והרעש.לא ויתר העשיר,והתנה קניית האנייה
בכך שירקו את כל העיקר המיותר-ויצפו קומה זו ביהלומים,
וזו תהיה המפוארת ביותר...בלית ברירה הסכים,כי רצה
למכור האנייה,וזרקו כל המנועים לים,ופיארו את הקומה,
ובעל האנייה לקח את כספו עם סירות ההצלה,
והלך הוא ואנשיו,ונשאר העשיר בלב ים עד שמת.

אז פנה הח"ח זצ"ל לעשיר ואמר לו:'ראה,אדם זה הסתכל
על צבעים ועל דברים חיצוניים,ואתה ואני יודעים,
שהקומה האחרונה,שם הרעש והלכלוך-זהו עיקר האנייה,
ובלי זה לא שווה האנייה,ולכן אתה גם מתפלא על הרעש בבית
המדרש,ועל לבושי השחורים,ואתה מסתכל על עינייני
העולה"ז טניס וכדורסל וכו'-אך דע לך שבזכות
האנשים האלה 'השחורים' שלומדים תורה-בזכותם
העולם עומד,ואם הם לא יהיו העולם לא שווה כלום,
ואין קיום לעולם כלל.
 

alia1

New Member
הבישוף מפראג שאל פעם את ר' יהונתן אייבשיץ ז"ל-
"אולי תוכל להסביר לי,מהי הסיבה,
שכאשר שואלים יהודי,האם בטוח הנך
בחלקך לעולם הבא,מתחיל הוא להאנח,ומשיב
בשפה רפה:'איני יודע אם ראוי אני אני לכך,
כי 'מעשי יקרבוני ומעשי ירחקוני',ובאמת כה רבים
עוונותי...וכשושאלים אחד מאיתנו הגויים אותה שאלה
הוא עונה בבטחון רב:'בודאי,אין לי ספק שבן עולם
הבא אני.מדוע אין הם חוששים מעתידם?"

"הלא יודע אתה"הבהיר ר' יהונתן בחכמתו,
"כי כאשר בירך יצחק אבינו את בניו,הוא הנחיל לעשיו
את טוב העולם הזה,את הגשמיות.ואילו ליעקב נתן
את העולם הבא,את הטוב הרוחני.ועתה,נתאר
לעצמנו שאנו היהודים בני יעקב,נהיה בטוחים
בחלקנו לעולה"ב,ונהיה מאושרים בו.הלא ע"י כך
יהיה לנו גם העולם הזה,כי נתהלך בו ללא דאגות
ומתוך ציפייה לעתיד.
אך מכיוון שאין אנו בטוחים בעוה"ב שלנו,ותמיד
לבנו מלא ספיקות בו,הרי שאין לנו עוה"ז,וישאר לנו
רק חלקנו לעוה"ב.אבל אתם הגויים,בני עשיו,
אם תתהלכו כל הימים בדאגה אודות העוה"ב שלא
יהיה לכם,הרי גם מעולם הזה לא תהנו.ומכיוון שברכת
אביכם היא על העולם הזה-הרי אתם מסתובבים בו
מאושרים ובטוחים בחלקכם,אך האמת היא-
שלא תזכו בו". @=@
 
חלק עליון