צרוף החודש ואדר ב'
אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני
דורשי רשומות קושרים את השמחה של חודש אדר שהוא החודש שלפני הגאולה עם האבלות של חודש אב ואומרים שהמאמר, שמשנכנס אדר מרבין בשמחה, קשור עם המאמר, משנכנס אב ממעטין בשמחה, ועל זה רומז הפסוק "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני"- שמי שלא מתאבל על ירושלים, לא זוכה לשמחת חודש אדר, שהיא שמחתו של מרדכי איש ימיני כשמחה של גאולה.
צירוף החודש
צירופו של החודש הוא: ה.ה.י.ו. שהוא החודש של"ונהפוך הוא" ההופך את מידת הדין לחודש של תשובה חסד ורחמים, שההא והיוד וה"וו מסמלים ומכשירים לניסן שהוא חג הגאולה והמלכות , ופסוקו שיר שבח ליהודה -משיח ישראל "אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתונו" כש"עירו" בקרי, רומזת על ירושלים והגפן על ישראל כפי שנאמר "גפן ממצרים תסיע" והשרקה היא נהי השממה שתהפך בסוד "ונהפך הוא" לבשורת הגאולה בקץ הימים בסוף האותיות ובסוף הימים של שית אלפי שני כפי שזה רמוז בניגון הגאולה אשרקה להם ואקבצם.
האות של החודש היא קוף לרמז על המלך אחשוורוש שמלך על מאה עשרים ושבע מדינות וחשב את עצמו כמלך גדול ונתגלה כמלך טיפש וכקוף בעיני אדם.
יש אומרים שהקוף רומזת על המקדש שהיה מאה על מאה על רום מאה להזכיר שבחודש זה מכריזים על מתן מחצית השקל לצורכי המקדש וקורבנות הציבור.
אדר ב'
חודש אדר הוא החודש הי"ב מחודשי השנה שמונים מניסן ובו מסתיימת השנה ופעם בב'-ג' שנים מוסיפים לשנה חודש נוסף, חודש י"ג שאף שמו אדר, אדר ב'. חודש זה מיועד לתאם את שנת השמש עם שנת הלבנה ולהתאים את החגים לתקופות השנה, שהפסח יהיה באביב ולא בחורף. חודש אדר נחשב כמיוחס בגלל אופיו המיוחד כחודש של שמחה ובגלל מספרו י"ב, שהוא מספר מיוחס כשלעצמו. ואחרון החודשים המסיים את השנה וסוגר אותה.
החשיבות של המספר י"ב מתבלטת בהרבה דברים, י"ב שבטים, י"ב חודשים, י"ב מזלות וכנגדם י"ב אברים פנימיים באדם. יש אומרים שי"ב עמודים יש לעולם כפי שנאמר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל י"ב גבולות לעולם בהתאמה לי"ב השבטים. וי"ב ארצות בהתאמה לי"ב המזלות ובכסא המסמל את העולם עמדו שנים עשר אריות על שש המעלות, שנים בכל מעלה מזה ומזה, כדוגמת סדר החודשים.
החודש הנוסף הבא לתאם את התקופות, נקרא בשם אדר שני מפני שהוא מתאם התקופות, צריך לשמש את אופיו ותפקידו במערכת החיים וההווי של החודש הי"ב. והוא נקרא משום כך אדר ב' ואין לו מזל מיוחד ולא אות מיוחדת.
ומדוע מוסיפים לשנה את חודש אדר מפני שהוא קרוב לפסח שצריך להיות בתקופת האביב ולמדו את זה מקביעות עיבור החודש, מה החודש תוספת עיבורו בסוף-אף השנה תוספת עיבורה בסוף החודשים, היינו בחודש אדר שהוא האחרון בשנה (מכילתא, בא) שבע שנים מעוברות בכל מחזור של י"ט שנים. והן: השנה השלישית, השישית, השמינית, האחת עשרה, הארבע עשרה השבע עשרה והתשע עשרה. וסימנן גו"ח אדז"ט.
אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני
דורשי רשומות קושרים את השמחה של חודש אדר שהוא החודש שלפני הגאולה עם האבלות של חודש אב ואומרים שהמאמר, שמשנכנס אדר מרבין בשמחה, קשור עם המאמר, משנכנס אב ממעטין בשמחה, ועל זה רומז הפסוק "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני"- שמי שלא מתאבל על ירושלים, לא זוכה לשמחת חודש אדר, שהיא שמחתו של מרדכי איש ימיני כשמחה של גאולה.
צירוף החודש
צירופו של החודש הוא: ה.ה.י.ו. שהוא החודש של"ונהפוך הוא" ההופך את מידת הדין לחודש של תשובה חסד ורחמים, שההא והיוד וה"וו מסמלים ומכשירים לניסן שהוא חג הגאולה והמלכות , ופסוקו שיר שבח ליהודה -משיח ישראל "אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתונו" כש"עירו" בקרי, רומזת על ירושלים והגפן על ישראל כפי שנאמר "גפן ממצרים תסיע" והשרקה היא נהי השממה שתהפך בסוד "ונהפך הוא" לבשורת הגאולה בקץ הימים בסוף האותיות ובסוף הימים של שית אלפי שני כפי שזה רמוז בניגון הגאולה אשרקה להם ואקבצם.
האות של החודש היא קוף לרמז על המלך אחשוורוש שמלך על מאה עשרים ושבע מדינות וחשב את עצמו כמלך גדול ונתגלה כמלך טיפש וכקוף בעיני אדם.
יש אומרים שהקוף רומזת על המקדש שהיה מאה על מאה על רום מאה להזכיר שבחודש זה מכריזים על מתן מחצית השקל לצורכי המקדש וקורבנות הציבור.
אדר ב'
חודש אדר הוא החודש הי"ב מחודשי השנה שמונים מניסן ובו מסתיימת השנה ופעם בב'-ג' שנים מוסיפים לשנה חודש נוסף, חודש י"ג שאף שמו אדר, אדר ב'. חודש זה מיועד לתאם את שנת השמש עם שנת הלבנה ולהתאים את החגים לתקופות השנה, שהפסח יהיה באביב ולא בחורף. חודש אדר נחשב כמיוחס בגלל אופיו המיוחד כחודש של שמחה ובגלל מספרו י"ב, שהוא מספר מיוחס כשלעצמו. ואחרון החודשים המסיים את השנה וסוגר אותה.
החשיבות של המספר י"ב מתבלטת בהרבה דברים, י"ב שבטים, י"ב חודשים, י"ב מזלות וכנגדם י"ב אברים פנימיים באדם. יש אומרים שי"ב עמודים יש לעולם כפי שנאמר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל י"ב גבולות לעולם בהתאמה לי"ב השבטים. וי"ב ארצות בהתאמה לי"ב המזלות ובכסא המסמל את העולם עמדו שנים עשר אריות על שש המעלות, שנים בכל מעלה מזה ומזה, כדוגמת סדר החודשים.
החודש הנוסף הבא לתאם את התקופות, נקרא בשם אדר שני מפני שהוא מתאם התקופות, צריך לשמש את אופיו ותפקידו במערכת החיים וההווי של החודש הי"ב. והוא נקרא משום כך אדר ב' ואין לו מזל מיוחד ולא אות מיוחדת.
ומדוע מוסיפים לשנה את חודש אדר מפני שהוא קרוב לפסח שצריך להיות בתקופת האביב ולמדו את זה מקביעות עיבור החודש, מה החודש תוספת עיבורו בסוף-אף השנה תוספת עיבורה בסוף החודשים, היינו בחודש אדר שהוא האחרון בשנה (מכילתא, בא) שבע שנים מעוברות בכל מחזור של י"ט שנים. והן: השנה השלישית, השישית, השמינית, האחת עשרה, הארבע עשרה השבע עשרה והתשע עשרה. וסימנן גו"ח אדז"ט.