יעקב משה חרל"פ
הרב יעקב משה חרל"פ (כ"ט בשבט ה'תרמ"ב 1882 - ז' בכסלו ה'תשי"ב 1951) היה תלמיד חכם ירושלמי, מתלמידיו המובהקים של הרב קוק. שימש כרב שכונת שערי חסד בירושלים וכראש ישיבה בישיבת "בית זבול" ובישיבת "מרכז הרב". מחבר ספרים פורה, בנגלה ובנסתר, בהגות ובמחשבה. זכה בפרס הרב קוק לשנת תשי"א
ביוגרפיה
נולד בתרמ"ב בירושלים לר' זבולון ומרים חרל"פ.[2] אביו שימש כדיין בבית הדין של המהרי"ל דיסקין. בצעירותו למד בתלמוד תורה "עץ חיים". בשנת תרנ"ו התחיל ללמוד תורה אצל אביו ואצל הרב יהושע צבי מיכל שפירא, שהיה מקובל ונודע כצדיק וחסיד והיה מרבה באופן קיצוני במנהגי תעניות וסיגופים, וגם את תלמידיו חינך בדרך זו של הסתפקות במועט והתנזרות ממותרות. אחר פטירתו הוציא את כתביו בספר "צבי לצדיק" ומאוחר יותר בספר "ציץ הקודש". בגיל 16 נישא לבת אחיו של ר' דוד מקרלין. תקופה קצרה למד בישיבת "תורת חיים" בירושלים.
בשבועות תרס"ד (1904), נפגש הרב חרל"פ לראשונה עם הרב קוק ביפו. פגישה זו נערכה ימים ספורים לאחר שהרב קוק עלה לארץ והגיע ליפו. תוצאות פגישה זו היו משמעותיות ביותר לעיצוב דמותו הרוחנית. בסיפור זכרונותיו מתאר הרב חרל"פ את עוצמת הקשר הנפשי שנרקם בינו לבין הרב:
"הימים לפני חג שבועות תרס"ד ירדתי ליפו כמצוות הרופאים עלי, כדי לטבול בים. בשבועות שחל ביום השישי, התפללתי בבית הכנסת "שערי תורה", בן כ"א שנים הייתי אז, והנה שמעתי כיצד הרב אומר "אקדמות" לפני הקהל ברטט ובבכיה, ונזדעזעתי עד יסוד נפשי. מאותה שעה ואילך דבקתי ברב באהבה עזה, והייתי לתלמידו וחסידו לעולם... הרגשתי שכולי אחוז שלהבת-יה, כל גשמיותי מתנדפת והולכת ונשמתי שהתקשרה בנשמת הרב מתנשאת ברום עולמות עליונים"
– אפרים צורף, חיי הרב קוק, ירושלים תש"ז, עמ' 119
הרב קוק כיבד מאוד את רבי צבי מיכל כפי שניתן לראות בהסכמתו על הספר "צבי לצדיק". יחד עם זאת, הקפיד הרב קוק להדריך את ר' יעקב משה, שלא ילך בדרך סיגופים העלולה להביאו לעצבות. וכך כתב אליו בערב ראש השנה תרס"ח:
"למען השם שתהיה עבודתו רק בשמחה, בלא שום עצבות ודאגה כלל וכלל... ולמען השם שלא להכביד עליו שום דבר יותר מכח הבריאות, כי זאת היא עצת היצר - 'ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל', כי אם לתת מרגוע לגוף והרחבה לנפש, ויפה שעה אחת של תורה ועבודה במנוחה מאהבה, מכמה ימים של קדרות..."
– אגרות הראי"ה א', אגרת פ"ח
בשנת 1908, עם הקמת שכונת שערי חסד בירושלים, מונה לרבהּ, ולאחר מכן מונה גם לרבה של שכונת רחביה.
בשנת תרע"ד (1914) יצאו יחד עם הרב קוק ורבנים נוספים למסע התעוררות במושבות הגליל וביקרו במספר מושבות מתוך מגמה לקרב את יושביהן אל היהדות. בשנת 1920 כתב את החיבור "טובים מאורות" הבא להגן על דברי הרב קוק בספר אורות מפני קנאי ירושלים שיצאו כנגד הספר ואסרו לקרוא בו. בשנת 1923 השתתף במסע השני למושבות יחד עם הרב קוק והרב שלמה אהרונסון.
לאחר פטירת הרב קוק, מונה הרב חרל"פ לראש ישיבת מרכז הרב, והיה גם מועמד לכהונת הרב הראשי של ארץ ישראל, אך בסופו של דבר נבחר לתפקיד הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. נפטר ביום ז' בכסלו תשי"ב ונטמן בבית הקברות סנהדריה בירושלים.
הגותו ומחשבתו
ארץ ישראל
הרב חרל"פעם ישראל
הרב חרל"פ סבר כי כל איש מישראל גם אם חטא, הרי הוא קשור בנשמתו הפנימית אל הטוב. אדם מישראל תמיד זכאי הוא. הב חרל"פ מדגיש הרבה את קדושת ישראל, האדם מישראל, כלל ישראל. לדעתו, קיימת קדושה עצמית בכל אדם מישראל שלא יכולה להתבטל. ולכן, אין ללמד חובה על עם ישראל כי למרות הקליפה הרעה הנראית בחוץ, הרי הפנימיות היא קדושה.
"בכלל הציפיה לישועה, להכיר ולהאמין שראויים ישראל להיגאל בכל שעה ושעה, שאף אם רבים הם הליקויים מצד החוץ, טהורים ונקיים הם מצד הפנים. לכן יש להעמיק בקדושתם של ישראל ועומק זכותם שהם ראויים לגאולה. קדושתם של ישראל מצד הכלל שלהם לא נפגמה מעולם. כנסת ישראל, במובן האמיתי של מושג כלל ישראל, מעולם לא חטא ומעולם לא נפגם במאומה"
על הנשמות של דור "עקבתא דמשיחא" כתב ש"נשמתם גדולה מאוד" ודווקא משום כך "העביות והגסות חופפים עליהם" משום ש"הצללים הולכים בעקבות האורות" סבר כי בדור הזה הנקודה המרכזית היא ארץ ישראל
"בכל תקופה ותקופה ישנה נקודה מיוחדת שדרך הנקודה ההיא מאיר כל הטוב ומתוכה מתנוצצים כל קיומי התורה והמצוות שבתקופה ההיא, שיודעים הם שאם יעכבו בעד הפרחתה של הנקודה ההיא ימנעו בזה כל השפעת האורה והקדושה שבאה דרך הצינור הלזה... ובעקבתא דמשיחא הנקודה העיקרית היא ארץ ישראל וממנה נובע הכל ומבלעדי ההתאחזות בה אין שום השפעה של קדושה בעולם, ואין פלא אם כל העמים רוצים לעכב בעד ביאתם של ישראל בארץ הקודש והתקשרותם בה, וכל כובד ההתנגדות שלהם היא בעיקר על הנקודה הזאת".
– מי מרום-מעייני הישועה עמוד קצ"ו
הקמת מדינת ישראל
סיפר הרב צבי יהודה קוק:
לפני י"ט שנה, באותו לילה מפורסם, בהגיע ארצה החלטתם החיובית של מושלי אומות-העולם לתקומת מדינת ישראל, כשכל העם נהר לחוצות לחוג ברבים את רגשי שמחתו לא יכולתי לצאת ולהצטרף לשמחה. ישבתי בדד ואדום כי נטל עלי. באותן שעות ראשונות לא יכולתי להשלים עם הנעשה, עם אותה בשורה נוראה, כי אכן נתקיים דבר ד' בנבואה בתרי-עשר - "ואת ארצי חילקו"! למחרת בא אל ביתנו איש ברית קדשנו, הגאון רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל - היה לו צורך לבוא וכלום ייתכן שלא היה בא?! התייחדנו אז שנינו, רגעים אחדים, באותו חדר קטן ומקודש שב"בית הרב" - ולאן יבוא אז אם לא לשם?! מזועזעים ישבנו ודמומים. לבסוף התאוששנו ואמרנו שנינו כאחד: "מאת ד' הייתה זאת, היא נפלאת בעינינו".
– לנתיבות ישראל ג' עמ' ע"ח
מתלמידיו
•נכדו הרב ניסן מאיר פייבל זק"ש, רבן של שכונות שערי חסד ורחביה
•הרב יוסף לייב זוסמן
•הרב יהודה עמיטל, ראש ישיבת הר עציון
•הרב ישעיהו משורר
•הרב משה צבי נריה
•הרב שאול ישראלי
•נוסח מצבתו
"שר התורה בנגלה ובנסתר
הנודע בחסידות ובפרישתו הנפלאה
לא מש מאהלה של תורה יותר משישים שנה
זקן ויושב בישיבה והעמיד תלמידים הרבה
מרן יעקב משה בהגה"צ מוהר"ר זבולון חרל"פ זצוקלה"ה
בעהמ"ח ספרי בית זבול בהלכה וספר מי מרום באגדה
הורתו ולידתו בקדושה בירושלים עיר הקודש ת"ו
ומעולם לא טעם אויר של חו"ל"
•ספריו
שתי סדרות ספריו העיקריות "מים מרום" ו"בית זבול" מנציחות את זכר הוריו: זבולון ומרים.
◦מי מרום - סדרת ספרים במחשבה
◦באור על שמונה פרקים לרמב"ם
◦אבות- פירוש על מסכת אבות
◦לחם אבירים - "פרקים ברוממות ישראל...ופתיחת שערים לשערי הקדש של רזי עליון".
◦כרך על שלוש רגלים
◦הגדה של פסח - פירוש על הגדה של פסח
◦בינת המקראות - הערות קצרות על התורה לפי סדר פרשות השבוע ומגילת אסתר.
◦מעייני הישועה
◦אורי וישעי - על ראש השנה ויום כיפור
◦תהילים ומשלי - על ראש השנה ויום כיפור
◦על התפילה
◦כרך על חנוכה ופורים
◦חמישה כרכים של שיחות לפרשת השבוע שנאמרו בשעת רעוא דרעווין בסעודה שלישית בשבת לפני השקיעה
■בית זבול - שו"ת וחידושי לתלמוד (ששה חלקים).
■הד הרים - אגרות בין הרב חרל"פ לרב קוק ולבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק
■צבי לצדיק - על רבו הרב יהושע צבי מיכל שפירא
■טובים מאורות - על אורות של הרב קוק
הרב יעקב משה חרל"פ (כ"ט בשבט ה'תרמ"ב 1882 - ז' בכסלו ה'תשי"ב 1951) היה תלמיד חכם ירושלמי, מתלמידיו המובהקים של הרב קוק. שימש כרב שכונת שערי חסד בירושלים וכראש ישיבה בישיבת "בית זבול" ובישיבת "מרכז הרב". מחבר ספרים פורה, בנגלה ובנסתר, בהגות ובמחשבה. זכה בפרס הרב קוק לשנת תשי"א
ביוגרפיה
נולד בתרמ"ב בירושלים לר' זבולון ומרים חרל"פ.[2] אביו שימש כדיין בבית הדין של המהרי"ל דיסקין. בצעירותו למד בתלמוד תורה "עץ חיים". בשנת תרנ"ו התחיל ללמוד תורה אצל אביו ואצל הרב יהושע צבי מיכל שפירא, שהיה מקובל ונודע כצדיק וחסיד והיה מרבה באופן קיצוני במנהגי תעניות וסיגופים, וגם את תלמידיו חינך בדרך זו של הסתפקות במועט והתנזרות ממותרות. אחר פטירתו הוציא את כתביו בספר "צבי לצדיק" ומאוחר יותר בספר "ציץ הקודש". בגיל 16 נישא לבת אחיו של ר' דוד מקרלין. תקופה קצרה למד בישיבת "תורת חיים" בירושלים.
בשבועות תרס"ד (1904), נפגש הרב חרל"פ לראשונה עם הרב קוק ביפו. פגישה זו נערכה ימים ספורים לאחר שהרב קוק עלה לארץ והגיע ליפו. תוצאות פגישה זו היו משמעותיות ביותר לעיצוב דמותו הרוחנית. בסיפור זכרונותיו מתאר הרב חרל"פ את עוצמת הקשר הנפשי שנרקם בינו לבין הרב:
"הימים לפני חג שבועות תרס"ד ירדתי ליפו כמצוות הרופאים עלי, כדי לטבול בים. בשבועות שחל ביום השישי, התפללתי בבית הכנסת "שערי תורה", בן כ"א שנים הייתי אז, והנה שמעתי כיצד הרב אומר "אקדמות" לפני הקהל ברטט ובבכיה, ונזדעזעתי עד יסוד נפשי. מאותה שעה ואילך דבקתי ברב באהבה עזה, והייתי לתלמידו וחסידו לעולם... הרגשתי שכולי אחוז שלהבת-יה, כל גשמיותי מתנדפת והולכת ונשמתי שהתקשרה בנשמת הרב מתנשאת ברום עולמות עליונים"
– אפרים צורף, חיי הרב קוק, ירושלים תש"ז, עמ' 119
הרב קוק כיבד מאוד את רבי צבי מיכל כפי שניתן לראות בהסכמתו על הספר "צבי לצדיק". יחד עם זאת, הקפיד הרב קוק להדריך את ר' יעקב משה, שלא ילך בדרך סיגופים העלולה להביאו לעצבות. וכך כתב אליו בערב ראש השנה תרס"ח:
"למען השם שתהיה עבודתו רק בשמחה, בלא שום עצבות ודאגה כלל וכלל... ולמען השם שלא להכביד עליו שום דבר יותר מכח הבריאות, כי זאת היא עצת היצר - 'ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל', כי אם לתת מרגוע לגוף והרחבה לנפש, ויפה שעה אחת של תורה ועבודה במנוחה מאהבה, מכמה ימים של קדרות..."
– אגרות הראי"ה א', אגרת פ"ח
בשנת 1908, עם הקמת שכונת שערי חסד בירושלים, מונה לרבהּ, ולאחר מכן מונה גם לרבה של שכונת רחביה.
בשנת תרע"ד (1914) יצאו יחד עם הרב קוק ורבנים נוספים למסע התעוררות במושבות הגליל וביקרו במספר מושבות מתוך מגמה לקרב את יושביהן אל היהדות. בשנת 1920 כתב את החיבור "טובים מאורות" הבא להגן על דברי הרב קוק בספר אורות מפני קנאי ירושלים שיצאו כנגד הספר ואסרו לקרוא בו. בשנת 1923 השתתף במסע השני למושבות יחד עם הרב קוק והרב שלמה אהרונסון.
לאחר פטירת הרב קוק, מונה הרב חרל"פ לראש ישיבת מרכז הרב, והיה גם מועמד לכהונת הרב הראשי של ארץ ישראל, אך בסופו של דבר נבחר לתפקיד הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. נפטר ביום ז' בכסלו תשי"ב ונטמן בבית הקברות סנהדריה בירושלים.
הגותו ומחשבתו
ארץ ישראל
הרב חרל"פעם ישראל
הרב חרל"פ סבר כי כל איש מישראל גם אם חטא, הרי הוא קשור בנשמתו הפנימית אל הטוב. אדם מישראל תמיד זכאי הוא. הב חרל"פ מדגיש הרבה את קדושת ישראל, האדם מישראל, כלל ישראל. לדעתו, קיימת קדושה עצמית בכל אדם מישראל שלא יכולה להתבטל. ולכן, אין ללמד חובה על עם ישראל כי למרות הקליפה הרעה הנראית בחוץ, הרי הפנימיות היא קדושה.
"בכלל הציפיה לישועה, להכיר ולהאמין שראויים ישראל להיגאל בכל שעה ושעה, שאף אם רבים הם הליקויים מצד החוץ, טהורים ונקיים הם מצד הפנים. לכן יש להעמיק בקדושתם של ישראל ועומק זכותם שהם ראויים לגאולה. קדושתם של ישראל מצד הכלל שלהם לא נפגמה מעולם. כנסת ישראל, במובן האמיתי של מושג כלל ישראל, מעולם לא חטא ומעולם לא נפגם במאומה"
על הנשמות של דור "עקבתא דמשיחא" כתב ש"נשמתם גדולה מאוד" ודווקא משום כך "העביות והגסות חופפים עליהם" משום ש"הצללים הולכים בעקבות האורות" סבר כי בדור הזה הנקודה המרכזית היא ארץ ישראל
"בכל תקופה ותקופה ישנה נקודה מיוחדת שדרך הנקודה ההיא מאיר כל הטוב ומתוכה מתנוצצים כל קיומי התורה והמצוות שבתקופה ההיא, שיודעים הם שאם יעכבו בעד הפרחתה של הנקודה ההיא ימנעו בזה כל השפעת האורה והקדושה שבאה דרך הצינור הלזה... ובעקבתא דמשיחא הנקודה העיקרית היא ארץ ישראל וממנה נובע הכל ומבלעדי ההתאחזות בה אין שום השפעה של קדושה בעולם, ואין פלא אם כל העמים רוצים לעכב בעד ביאתם של ישראל בארץ הקודש והתקשרותם בה, וכל כובד ההתנגדות שלהם היא בעיקר על הנקודה הזאת".
– מי מרום-מעייני הישועה עמוד קצ"ו
הקמת מדינת ישראל
סיפר הרב צבי יהודה קוק:
לפני י"ט שנה, באותו לילה מפורסם, בהגיע ארצה החלטתם החיובית של מושלי אומות-העולם לתקומת מדינת ישראל, כשכל העם נהר לחוצות לחוג ברבים את רגשי שמחתו לא יכולתי לצאת ולהצטרף לשמחה. ישבתי בדד ואדום כי נטל עלי. באותן שעות ראשונות לא יכולתי להשלים עם הנעשה, עם אותה בשורה נוראה, כי אכן נתקיים דבר ד' בנבואה בתרי-עשר - "ואת ארצי חילקו"! למחרת בא אל ביתנו איש ברית קדשנו, הגאון רבי יעקב משה חרל"פ זצ"ל - היה לו צורך לבוא וכלום ייתכן שלא היה בא?! התייחדנו אז שנינו, רגעים אחדים, באותו חדר קטן ומקודש שב"בית הרב" - ולאן יבוא אז אם לא לשם?! מזועזעים ישבנו ודמומים. לבסוף התאוששנו ואמרנו שנינו כאחד: "מאת ד' הייתה זאת, היא נפלאת בעינינו".
– לנתיבות ישראל ג' עמ' ע"ח
מתלמידיו
•נכדו הרב ניסן מאיר פייבל זק"ש, רבן של שכונות שערי חסד ורחביה
•הרב יוסף לייב זוסמן
•הרב יהודה עמיטל, ראש ישיבת הר עציון
•הרב ישעיהו משורר
•הרב משה צבי נריה
•הרב שאול ישראלי
•נוסח מצבתו
"שר התורה בנגלה ובנסתר
הנודע בחסידות ובפרישתו הנפלאה
לא מש מאהלה של תורה יותר משישים שנה
זקן ויושב בישיבה והעמיד תלמידים הרבה
מרן יעקב משה בהגה"צ מוהר"ר זבולון חרל"פ זצוקלה"ה
בעהמ"ח ספרי בית זבול בהלכה וספר מי מרום באגדה
הורתו ולידתו בקדושה בירושלים עיר הקודש ת"ו
ומעולם לא טעם אויר של חו"ל"
•ספריו
שתי סדרות ספריו העיקריות "מים מרום" ו"בית זבול" מנציחות את זכר הוריו: זבולון ומרים.
◦מי מרום - סדרת ספרים במחשבה
◦באור על שמונה פרקים לרמב"ם
◦אבות- פירוש על מסכת אבות
◦לחם אבירים - "פרקים ברוממות ישראל...ופתיחת שערים לשערי הקדש של רזי עליון".
◦כרך על שלוש רגלים
◦הגדה של פסח - פירוש על הגדה של פסח
◦בינת המקראות - הערות קצרות על התורה לפי סדר פרשות השבוע ומגילת אסתר.
◦מעייני הישועה
◦אורי וישעי - על ראש השנה ויום כיפור
◦תהילים ומשלי - על ראש השנה ויום כיפור
◦על התפילה
◦כרך על חנוכה ופורים
◦חמישה כרכים של שיחות לפרשת השבוע שנאמרו בשעת רעוא דרעווין בסעודה שלישית בשבת לפני השקיעה
■בית זבול - שו"ת וחידושי לתלמוד (ששה חלקים).
■הד הרים - אגרות בין הרב חרל"פ לרב קוק ולבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק
■צבי לצדיק - על רבו הרב יהושע צבי מיכל שפירא
■טובים מאורות - על אורות של הרב קוק