חודש אדר

[tipid]

אדר הוא החודש השישי בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והחודש האחרון בשנה המתחילה בחודש ניסן. בחודש אדר 29 ימים. בשנים מעוברות ישנם שני חודשי אדר - אדר א' (30 יום) ואדר ב', שנחשב לאדר ה"רגיל" ובו חלים כל אירועי החודש (למעט אזכרות לנפטרים, שאותן מקובל לציין באדר א').

כמו שמות החודשים העבריים האחרים, מקור השם בבבל שבה 'אד"ר הוא שם של אל. "המילון החדש" מציין את קרבת שם החודש אדר למלה האכדית adura והמלה האוגרית U'dar, שמשמעותה "גבורה". באשורית משמעות המילה היא "גורן" ("אדרו"). בתנ"ך מופיע השם גם כשם פרטי: "וַיִּהְיוּ בָנִים, לְבָלַע--אַדָּר וְגֵרָא, וַאֲבִיהוּד" (דברי הימים א ח', ג'), וגם כיום משמש השם כשם ישראלי הן לבנים והן לבנות.

מזלו של חודש אדר הוא מזל דגים. כך, לדוגמה, כותב רש"י כי "באדר מזל דגים מתחיל לעלות" (בפירושו למסכת בבא מציעא, ק"ו.גם מזלם של ישראל עלה בחודש הזה שנמשלו ישראל לדגים שהדגים חיים במים ותורה משולה למים.

קישורים אפוקריפיים בין המזל לחודש נפוצים אף הם. כך, למשל, נאמר בספר אסתר רבה:

"בא לו מזל דגים שהוא משמש בחדש אדר ולא נמצא לו זכות ושמח מיד ואמר אדר אין לו זכות ומזלו אין לו זכות ולא עוד אלא שבאדר מת משה רבן, והוא לא ידע שבאחד באדר מת משה ובאחד באדר נולד משה, ואמר כשם שהדגים בולעין כך אני בולע אותן, אמר לו הקב"ה רשע דגים פעמים נבלעין ופעמים בולעין ועכשיו אותו האיש נבלע מן הבולעין, אמר רבי חנן הדא הוא דכתיב ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם".
מנהגים
"משנכנס אדר מרבין בשמחה"
– תלמוד בבלי, מסכת תענית דף כ"ט עמוד א'

במוסדות החינוך הדתיים נהוג לציין את ראש חודש אדר בשירה וריקודים. כמו כן מראש חודש אדר מתחילים במנהגי השמחה וביניהם רב פורים

"משנכנס אדר מרבין בשמחה"
– תלמוד בבלי, מסכת תענית דף כ"ט עמוד א'

במוסדות החינוך הדתיים נהוג לציין את ראש חודש אדר בשירה וריקודים. כמו כן מראש חודש אדר מתחילים במנהגי השמחה וביניהם רב פורים

 

[tipid]

צרוף החודש ואדר ב'


אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני

דורשי רשומות קושרים את השמחה של חודש אדר שהוא החודש שלפני הגאולה עם האבלות של חודש אב ואומרים שהמאמר, שמשנכנס אדר מרבין בשמחה, קשור עם המאמר, משנכנס אב ממעטין בשמחה, ועל זה רומז הפסוק "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני"- שמי שלא מתאבל על ירושלים, לא זוכה לשמחת חודש אדר, שהיא שמחתו של מרדכי איש ימיני כשמחה של גאולה.





צירוף החודש

צירופו של החודש הוא: ה.ה.י.ו. שהוא החודש של"ונהפוך הוא" ההופך את מידת הדין לחודש של תשובה חסד ורחמים, שההא והיוד וה"וו מסמלים ומכשירים לניסן שהוא חג הגאולה והמלכות , ופסוקו שיר שבח ליהודה -משיח ישראל "אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתונו" כש"עירו" בקרי, רומזת על ירושלים והגפן על ישראל כפי שנאמר "גפן ממצרים תסיע" והשרקה היא נהי השממה שתהפך בסוד "ונהפך הוא" לבשורת הגאולה בקץ הימים בסוף האותיות ובסוף הימים של שית אלפי שני כפי שזה רמוז בניגון הגאולה אשרקה להם ואקבצם.
האות של החודש היא קוף לרמז על המלך אחשוורוש שמלך על מאה עשרים ושבע מדינות וחשב את עצמו כמלך גדול ונתגלה כמלך טיפש וכקוף בעיני אדם.
יש אומרים שהקוף רומזת על המקדש שהיה מאה על מאה על רום מאה להזכיר שבחודש זה מכריזים על מתן מחצית השקל לצורכי המקדש וקורבנות הציבור.





אדר ב'

חודש אדר הוא החודש הי"ב מחודשי השנה שמונים מניסן ובו מסתיימת השנה ופעם בב'-ג' שנים מוסיפים לשנה חודש נוסף, חודש י"ג שאף שמו אדר, אדר ב'. חודש זה מיועד לתאם את שנת השמש עם שנת הלבנה ולהתאים את החגים לתקופות השנה, שהפסח יהיה באביב ולא בחורף. חודש אדר נחשב כמיוחס בגלל אופיו המיוחד כחודש של שמחה ובגלל מספרו י"ב, שהוא מספר מיוחס כשלעצמו. ואחרון החודשים המסיים את השנה וסוגר אותה.
החשיבות של המספר י"ב מתבלטת בהרבה דברים, י"ב שבטים, י"ב חודשים, י"ב מזלות וכנגדם י"ב אברים פנימיים באדם. יש אומרים שי"ב עמודים יש לעולם כפי שנאמר יצב גבולות עמים למספר בני ישראל י"ב גבולות לעולם בהתאמה לי"ב השבטים. וי"ב ארצות בהתאמה לי"ב המזלות ובכסא המסמל את העולם עמדו שנים עשר אריות על שש המעלות, שנים בכל מעלה מזה ומזה, כדוגמת סדר החודשים.
החודש הנוסף הבא לתאם את התקופות, נקרא בשם אדר שני מפני שהוא מתאם התקופות, צריך לשמש את אופיו ותפקידו במערכת החיים וההווי של החודש הי"ב. והוא נקרא משום כך אדר ב' ואין לו מזל מיוחד ולא אות מיוחדת.
ומדוע מוסיפים לשנה את חודש אדר מפני שהוא קרוב לפסח שצריך להיות בתקופת האביב ולמדו את זה מקביעות עיבור החודש, מה החודש תוספת עיבורו בסוף-אף השנה תוספת עיבורה בסוף החודשים, היינו בחודש אדר שהוא האחרון בשנה (מכילתא, בא) שבע שנים מעוברות בכל מחזור של י"ט שנים. והן: השנה השלישית, השישית, השמינית, האחת עשרה, הארבע עשרה השבע עשרה והתשע עשרה. וסימנן גו"ח אדז"ט.