אתה משתמש בדפדפן לא מעודכן. ייתכן שהוא לא יציג אתר זה כראוי.
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
עליך לשדרג או להשתמש ב דפדפן חלופי .
חודש אייר!
- Thread starter tipid
- תאריך התחלה
אייר / צירופו של החודש
צירופו של החודש
צירופו של החודש הוא י.ה.ה.ו. כפי שיוצא "יתהלל המתהלל השכל וידע אותי". לצירוף ישנם הרבה ערכים, וביניהם הערך היסודי של יודעי בינה לתקופתנו להבין שכל הניצחונות שהיו לבני ישראל בחודש זה במערכות המלחמה ובהשגת הניצחונות לא באו להם מכוחם אלא מכח ה', שלא יתהללו בכוחם ובמעשי ידיהם הכל בא מה' וזהו גם המסר החינוכי של אנשי יששכר. יודעי בינה לעתים הערך השני של הצירוף הוא בסיומו- הו'. בדרך כלל מסתיים שמו המפורש של הקב"ה בה' המסמלת את מידת הדין, בחודש זה היא מסתיימת בו"ו שהיא מידת הרחמים, שחודש זה מלא רחמי ה' וכל האירועים החשובים של אותו החודש הקמת המדינה, שיחרור ירושלים והכותל קרו הודות לרחמי השם והוא גם יסתיים בשובו ברחמיו לציון "ותחזינה עיננו בשובך לציון ברחמים" עם ו"ו ארוכה המחברת את כל הדורות וכל האירועים והופכת את האפילה לאור גדול והאבל לשמחה.
האות של החודש: אות החודש היא וו שבה גם מסתיים הצירוף, לרמז שבו מרוכזים כל הערכים של גאולה הקשורים בוו, ערך המשכון שלקח יעקב מאליהו שיבשר את הגאולה הוא קיים בחודש זה פעמיים, בשתי הווין בהתחלת הגאולה, בוו של יום השישי, ה' באייר, בו הכריזו על מדינת ישראל, ובוו של מלחמת ששת הימים בהם שיחררו בכ"ח באייר את הר הבית, הכותל המערבי וירושלים העתיקה, והושלמו בו שתי היודין של חודש אייר, היוד של ישראל והיוד של ירושלים.
<a href='http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.asp?x...bjectm=1630&pg=' target='_blank'>http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.as ... m=1630&pg=</a>
צירופו של החודש
צירופו של החודש הוא י.ה.ה.ו. כפי שיוצא "יתהלל המתהלל השכל וידע אותי". לצירוף ישנם הרבה ערכים, וביניהם הערך היסודי של יודעי בינה לתקופתנו להבין שכל הניצחונות שהיו לבני ישראל בחודש זה במערכות המלחמה ובהשגת הניצחונות לא באו להם מכוחם אלא מכח ה', שלא יתהללו בכוחם ובמעשי ידיהם הכל בא מה' וזהו גם המסר החינוכי של אנשי יששכר. יודעי בינה לעתים הערך השני של הצירוף הוא בסיומו- הו'. בדרך כלל מסתיים שמו המפורש של הקב"ה בה' המסמלת את מידת הדין, בחודש זה היא מסתיימת בו"ו שהיא מידת הרחמים, שחודש זה מלא רחמי ה' וכל האירועים החשובים של אותו החודש הקמת המדינה, שיחרור ירושלים והכותל קרו הודות לרחמי השם והוא גם יסתיים בשובו ברחמיו לציון "ותחזינה עיננו בשובך לציון ברחמים" עם ו"ו ארוכה המחברת את כל הדורות וכל האירועים והופכת את האפילה לאור גדול והאבל לשמחה.
האות של החודש: אות החודש היא וו שבה גם מסתיים הצירוף, לרמז שבו מרוכזים כל הערכים של גאולה הקשורים בוו, ערך המשכון שלקח יעקב מאליהו שיבשר את הגאולה הוא קיים בחודש זה פעמיים, בשתי הווין בהתחלת הגאולה, בוו של יום השישי, ה' באייר, בו הכריזו על מדינת ישראל, ובוו של מלחמת ששת הימים בהם שיחררו בכ"ח באייר את הר הבית, הכותל המערבי וירושלים העתיקה, והושלמו בו שתי היודין של חודש אייר, היוד של ישראל והיוד של ירושלים.
<a href='http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.asp?x...bjectm=1630&pg=' target='_blank'>http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.as ... m=1630&pg=</a>
אייר / שבט החודש
שבט החודש
לפי הסדר של חניית בני ישראל במדבר, שהוא הסדר של פני השמים ורזי העתים, משמש יששכר שבני שבטו יודעי בינה הם. והוא כשבט של אנשי בינה ("יודעי בינה לעתים") מלווה את שבט יהודה שהוא שבט המלכות, לנהל את העם בבינה כפי שנאמר "ונתת עליו... רוח חכמה ובינה" (ישעיה יא.ב). השלטון כחו וגבורתו בבינה כפי שנאמר, "אני בינה לי גבורה" (משלי ח. יד). על הפסוק "יששכר חמור גרם" אומרים חז"ל כשם שהחמור טוען את המשא כך יששכר טוען את התורה (ב"ר צט) ולא נמצא תלמיד חכם מורה הוראה אלא או משבט לוי או משבט יששכר (יומא כו). ומספרים ששתי מאות ראשי סנהדראות היה יששכר מעמיד וכל אחיהם מסכימים הלכה על פיהם (בר"ר עב). דורשי רשומות אומרים שעל המפה של יששכר היו מצויירים השמש והירח (ילקוט שמעוני), היום והלילה לסמל את האור והחושך ששלטו בעולם בערבוביה עד שנתגלה האור השלם של התורה בחודש סיון הבא אחריו.
יששכר שהוא היודע בינה הוביל את בני ישראל בצאתם ממצרים ביחד עם זבולון, שותפו למעמד של הר סיני להתגלות האור הגדול והוא גם כיודע בינה ריפא אותם והכשירם למעמד הגדול, ריפא אותם ממחלות הגוף, מכל תחלואיהם הגופניים והמומים שנלקו בהם בעינויים שבמחנות העבודה וההשמדה וריפא אותם ממחלות הנפש מתחלואיהם הנפשיים מרגשי עבדות ושיעבוד, זקף את קומתם והרים את רוחם אל אלקי אבותיהם לקבל את תורתו והוא ריפא אותם בחודש שקרא אותו בשם אייר כדי להדגיש לכולם שלא מזל החודש הוא הרופא אלא ה', "אני ה' רופאך" והוא רק שליחו בלבד והוא הוא שהוציא את החמה באור מיוחד לרפא אותם מתחלואיהם ולהכשירם לקבלת התורה (ראה לעיל בפירוש כפי שרמוז בשם אייר).
יש מספרים שיהודה בחר לו את יששכר כשכנו וכסגנו מפני שיששכר היה איש יודע בינה לעתים והיה בקי בשבילי הרקיע וידע את סודות הזמנים, החדשים, המזלות, אותות השמים והחוקים לזמנים ולמועדים.
ומספרים שבשעה שקבעו את ניסן ויהודה למלך החדשים והמזלות, שמח יהודה על הבחירה והכבוד שזכה לו והודה לאלו שבחרו בו. יחד עם זה אמר להם שהוא חושש לסמוך על דעתו שמא חלילה יטעה בגלל טרדותיו הממלכתיות והציבוריות ולא ילין דיו בעומקה של תורה ויטעה אחרים, וביקש משום כך למסור את התפקיד של קביעת הזמנים והמועדים לאחרים שיתמסרו כולם לזה. דחו את בקשתו ואמרו לו שהבחירה שלו נעשתה בכוונה ומתוך חישובים רבים ואמרו לו שהתפקיד הזה חשוב לאיחודו של העם כולו והוא כמלך צריך לשמור עליו. הוסיפו ואמרו לו שאם חלילה יקרה ויטעה אין בכך כלום, היות שבשמים הסכימו להעביר את הסמכות אליו אפילו אם יטעה והראו לו את הכתוב בתורה "אשר תקראו אותם", אתם בלי ו', כאילו כתוב אתם שאתם תקראו אותו, אפילו מוטעין.
נאות יהודה כמלך ונשיא וקיבל את התפקיד והיה מאד זהיר שלא לטעות חלילה וחיפש לו יועץ יודע בינה וחשבונות שיעמוד לימינו וימצא את יששכר בקי בשבילי השמים והחשבונות וביקש לקבוע אותו לידו כחודש השני לו לניסן וכל השבטים הסכימו לבחירה וסמכו את ידיהם עליו. ויששכר נקבע כשבט החודש השני אחרי יהודה. ויששכר נשאר נאמן לשליחותו ועוסק בחישובי חשבונות והוא אף יעץ להלל, הנשיא האחרון מבני בניו של יהודה שתי מאות בשנים אחרי החורבן ושנשיאותו נתבטלה בשיעבוד מלכות, לוותר על קביעת הזמנים לפי ראיית הלבנה ולקבל את סדר החשבונות שלו בחישובי החודשים והמועדים ולקבעם לדורות הבאים עד כי יבוא שילה ויחדש את המלכות והנשיאות והקידוש על פי ראייה. נענה הלל הנשיא האחרון בישראל להצעת יששכר וקבע את הזמנים והמועדים לדורות הבאים וקידשם לעתיד ועל חשבונו נשען כל בית ישראל עד היום, בסמכותו של הנשיא מבית יהודה.
שבט יששכר
יששכר שהוא יודע בינה לעתים יודע את כל העתים, זמני חגים ומועדים ואף זמני שיעבוד וגאולה והוא היחיד היודע לחשב את הקץ אלא כאיש יודע בינה אינו מגלה מה שאין צורך לגלות. רק דבר אחד גילה לנו כדי שלא נתייאש מהגאולה והוא שהוא הולך קמעה קמעה, לאט לאט, ונוסע על "חמורו" והוא עלול להתמהמה אבל בטוח שיבוא.
אנשי סוד אומרים שזהו הטעם למה שקבעו את החמור ההולך לאט לאט כסמלו של יששכר. כחמור גרם. האם חמור הוא יששכר? האם אפשר לומר אפילו על דרך משל על יששכר שהוא יודע תורה ובינה שהוא חמור גרם חלילה? אלא שהוא כיודע "עתים לבינה" עשה במדויק את חשבונו של הקץ ונושא עליו את המשיח לאט לאט, לא ברכב ולא בסוסים אלא כעני על גב חמור. אולם זמנו של יששכר זהו זמנו לפי חישוב הקץ "בעתו" בין שבני ישראל יעשו תשובה בין שלא יעשו תשובה. אבל הזמן הזה עלול להשתנות אם בני ישראל יתעוררו מכוח עצמם וישובו לאביהם כשבשמיים ואז תקדים הגאולה לבוא לפני זמנה.
יששכר, כותבים בשתי שין וקוראים בשין אחת. ומדוע? יש אומרים שכותבים בשתי שינין היות שלאה אמנו קראה לו בשתי שין לרמז שהוא נולד לדעתה בזכות "כי שכר שכרתיך" בשכר כפול, ויש אומרים שהוא קראה לו בשתי שין, אחת בשביל "שנתן אלקים את שכרי" ואחת בשביל שכר הדודאים והיות ששכר הדודאים הוא לשון גנאי, מתעלמים ממנו וקוראים לו רק ישכר בשין אחת.
ויש אומרים שהעניקה לו שכר כפול, בשתי שין, אחת בשביל זכותו כראש שבט ושנית בשביל שבחר להקדיש חייו כיודעי בינה לתורה. ולמה קוראים בשין אחת, מפני שישכר מסר מצדו את השכר של לימוד תורה לזבולון שתמך בו ואיפשר לו להתמסר ללימוד התורה בהתאם להסכם שהיה ביניהם. כפיי שזה רמוז בברכתו אומרים ששין אחת נלקחה משמו של יששכר היות שהוא מסרה ליוב בנו שהתקרב לעובדי אלילים (יוב הוא שם אלילי) וקראו בשם ישוב כדי להושיבו לתורת אבות. ומשום כך יש שקוראים בתורה את השם יששכר בשתי שינין עד לפרשת פינחס בה קוראים ליוב בשם ישוב.
העובדה שיששכר שבטו של החודש נכתב בשתי שין והשם אייר של החודש בשתי יודין משכה את תשומת לבם של בעלי אגדה והם מעלים רעיונות רבים על הקשר שביניהן. ביסודם של כל ההסברים מתבלט הרעיון שבני יששכר יודעי בינה קולטים בתוכם בשמם "יששכר" את הש"י עולמות שהקב"ה הבטיח להנחיל לבניו ולהפכם ליש מציאותי. לתקן את יום השישי של ששת ימי המעשה שבו נברא אדם הראשון ופגם בחטא של עץ הדעת, את ה"טוב מאוד" של העולם שאברהם נועד לתקנו בחזרה בתהליך העתים של ששת אלפי השנים המובילים לאלף השביעי של ימות המשיח להחזיר עטרה ליושנה, אחרית כראשית בכיוון הדרך של בני יששכר יודעי בינה לעתים המעמיקים חקר בהבנת העיתים של ראשית צמיחת גאולתנו.
נפלאים הם הסיפורים שלהם ונקדיש להם ספר תיקון מיוחד לחודש אייר לחג העצמאות ושחרור ירושלים.
המעמיקים בסודות בינת העתים קושרים את שתי ה"שין" של יששכר לשתי ה"יודין" של חודש אייר וכותרים את כתר הגאולה לחודש אייר בשש מאות ועשרים האותיות של עשרת הדיברות ושש מאות ועשרים מצוות התורה שהם כתרו של הקב"ה בעולמו ומעלים סיפורים נפלאים על השש מאות ועשרים של שתי השין ושתי היודין שהן תרי"ג מצוות מן התורה ושבע מדברי סופרים או תרי"ג של בני ישראל ושבע של בני נח העולם כולו. במשנתו של רבי מוטילה מסמל הכתר את שני העדיים שהניחו מלאכי השרת על ראשם של בני ישראל במועד מתן תורה ושעתיד הקב"ה להנחיל כפל ש"י עולמות לצדיקיו המתקנים את עולמו. יודעי בינה קושרים את יום חג העצמאות שחל ביום ה' לחודש ביום ו', עם רזי האותיות של ב,ה,ו, הרומזים במספרם י"ג על היום שבו יהיה ה' אחד ושמו אחד, שהן גם מידותיו של הקב"ה ושל התורה.
<a href='http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.asp?x=245&kod_subject=1600&kod_subjectm=1630&pg=' target='_blank'>http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.as ... m=1630&pg=</a>
שבט החודש
לפי הסדר של חניית בני ישראל במדבר, שהוא הסדר של פני השמים ורזי העתים, משמש יששכר שבני שבטו יודעי בינה הם. והוא כשבט של אנשי בינה ("יודעי בינה לעתים") מלווה את שבט יהודה שהוא שבט המלכות, לנהל את העם בבינה כפי שנאמר "ונתת עליו... רוח חכמה ובינה" (ישעיה יא.ב). השלטון כחו וגבורתו בבינה כפי שנאמר, "אני בינה לי גבורה" (משלי ח. יד). על הפסוק "יששכר חמור גרם" אומרים חז"ל כשם שהחמור טוען את המשא כך יששכר טוען את התורה (ב"ר צט) ולא נמצא תלמיד חכם מורה הוראה אלא או משבט לוי או משבט יששכר (יומא כו). ומספרים ששתי מאות ראשי סנהדראות היה יששכר מעמיד וכל אחיהם מסכימים הלכה על פיהם (בר"ר עב). דורשי רשומות אומרים שעל המפה של יששכר היו מצויירים השמש והירח (ילקוט שמעוני), היום והלילה לסמל את האור והחושך ששלטו בעולם בערבוביה עד שנתגלה האור השלם של התורה בחודש סיון הבא אחריו.
יששכר שהוא היודע בינה הוביל את בני ישראל בצאתם ממצרים ביחד עם זבולון, שותפו למעמד של הר סיני להתגלות האור הגדול והוא גם כיודע בינה ריפא אותם והכשירם למעמד הגדול, ריפא אותם ממחלות הגוף, מכל תחלואיהם הגופניים והמומים שנלקו בהם בעינויים שבמחנות העבודה וההשמדה וריפא אותם ממחלות הנפש מתחלואיהם הנפשיים מרגשי עבדות ושיעבוד, זקף את קומתם והרים את רוחם אל אלקי אבותיהם לקבל את תורתו והוא ריפא אותם בחודש שקרא אותו בשם אייר כדי להדגיש לכולם שלא מזל החודש הוא הרופא אלא ה', "אני ה' רופאך" והוא רק שליחו בלבד והוא הוא שהוציא את החמה באור מיוחד לרפא אותם מתחלואיהם ולהכשירם לקבלת התורה (ראה לעיל בפירוש כפי שרמוז בשם אייר).
יש מספרים שיהודה בחר לו את יששכר כשכנו וכסגנו מפני שיששכר היה איש יודע בינה לעתים והיה בקי בשבילי הרקיע וידע את סודות הזמנים, החדשים, המזלות, אותות השמים והחוקים לזמנים ולמועדים.
ומספרים שבשעה שקבעו את ניסן ויהודה למלך החדשים והמזלות, שמח יהודה על הבחירה והכבוד שזכה לו והודה לאלו שבחרו בו. יחד עם זה אמר להם שהוא חושש לסמוך על דעתו שמא חלילה יטעה בגלל טרדותיו הממלכתיות והציבוריות ולא ילין דיו בעומקה של תורה ויטעה אחרים, וביקש משום כך למסור את התפקיד של קביעת הזמנים והמועדים לאחרים שיתמסרו כולם לזה. דחו את בקשתו ואמרו לו שהבחירה שלו נעשתה בכוונה ומתוך חישובים רבים ואמרו לו שהתפקיד הזה חשוב לאיחודו של העם כולו והוא כמלך צריך לשמור עליו. הוסיפו ואמרו לו שאם חלילה יקרה ויטעה אין בכך כלום, היות שבשמים הסכימו להעביר את הסמכות אליו אפילו אם יטעה והראו לו את הכתוב בתורה "אשר תקראו אותם", אתם בלי ו', כאילו כתוב אתם שאתם תקראו אותו, אפילו מוטעין.
נאות יהודה כמלך ונשיא וקיבל את התפקיד והיה מאד זהיר שלא לטעות חלילה וחיפש לו יועץ יודע בינה וחשבונות שיעמוד לימינו וימצא את יששכר בקי בשבילי השמים והחשבונות וביקש לקבוע אותו לידו כחודש השני לו לניסן וכל השבטים הסכימו לבחירה וסמכו את ידיהם עליו. ויששכר נקבע כשבט החודש השני אחרי יהודה. ויששכר נשאר נאמן לשליחותו ועוסק בחישובי חשבונות והוא אף יעץ להלל, הנשיא האחרון מבני בניו של יהודה שתי מאות בשנים אחרי החורבן ושנשיאותו נתבטלה בשיעבוד מלכות, לוותר על קביעת הזמנים לפי ראיית הלבנה ולקבל את סדר החשבונות שלו בחישובי החודשים והמועדים ולקבעם לדורות הבאים עד כי יבוא שילה ויחדש את המלכות והנשיאות והקידוש על פי ראייה. נענה הלל הנשיא האחרון בישראל להצעת יששכר וקבע את הזמנים והמועדים לדורות הבאים וקידשם לעתיד ועל חשבונו נשען כל בית ישראל עד היום, בסמכותו של הנשיא מבית יהודה.
שבט יששכר
יששכר שהוא יודע בינה לעתים יודע את כל העתים, זמני חגים ומועדים ואף זמני שיעבוד וגאולה והוא היחיד היודע לחשב את הקץ אלא כאיש יודע בינה אינו מגלה מה שאין צורך לגלות. רק דבר אחד גילה לנו כדי שלא נתייאש מהגאולה והוא שהוא הולך קמעה קמעה, לאט לאט, ונוסע על "חמורו" והוא עלול להתמהמה אבל בטוח שיבוא.
אנשי סוד אומרים שזהו הטעם למה שקבעו את החמור ההולך לאט לאט כסמלו של יששכר. כחמור גרם. האם חמור הוא יששכר? האם אפשר לומר אפילו על דרך משל על יששכר שהוא יודע תורה ובינה שהוא חמור גרם חלילה? אלא שהוא כיודע "עתים לבינה" עשה במדויק את חשבונו של הקץ ונושא עליו את המשיח לאט לאט, לא ברכב ולא בסוסים אלא כעני על גב חמור. אולם זמנו של יששכר זהו זמנו לפי חישוב הקץ "בעתו" בין שבני ישראל יעשו תשובה בין שלא יעשו תשובה. אבל הזמן הזה עלול להשתנות אם בני ישראל יתעוררו מכוח עצמם וישובו לאביהם כשבשמיים ואז תקדים הגאולה לבוא לפני זמנה.
יששכר, כותבים בשתי שין וקוראים בשין אחת. ומדוע? יש אומרים שכותבים בשתי שינין היות שלאה אמנו קראה לו בשתי שין לרמז שהוא נולד לדעתה בזכות "כי שכר שכרתיך" בשכר כפול, ויש אומרים שהוא קראה לו בשתי שין, אחת בשביל "שנתן אלקים את שכרי" ואחת בשביל שכר הדודאים והיות ששכר הדודאים הוא לשון גנאי, מתעלמים ממנו וקוראים לו רק ישכר בשין אחת.
ויש אומרים שהעניקה לו שכר כפול, בשתי שין, אחת בשביל זכותו כראש שבט ושנית בשביל שבחר להקדיש חייו כיודעי בינה לתורה. ולמה קוראים בשין אחת, מפני שישכר מסר מצדו את השכר של לימוד תורה לזבולון שתמך בו ואיפשר לו להתמסר ללימוד התורה בהתאם להסכם שהיה ביניהם. כפיי שזה רמוז בברכתו אומרים ששין אחת נלקחה משמו של יששכר היות שהוא מסרה ליוב בנו שהתקרב לעובדי אלילים (יוב הוא שם אלילי) וקראו בשם ישוב כדי להושיבו לתורת אבות. ומשום כך יש שקוראים בתורה את השם יששכר בשתי שינין עד לפרשת פינחס בה קוראים ליוב בשם ישוב.
העובדה שיששכר שבטו של החודש נכתב בשתי שין והשם אייר של החודש בשתי יודין משכה את תשומת לבם של בעלי אגדה והם מעלים רעיונות רבים על הקשר שביניהן. ביסודם של כל ההסברים מתבלט הרעיון שבני יששכר יודעי בינה קולטים בתוכם בשמם "יששכר" את הש"י עולמות שהקב"ה הבטיח להנחיל לבניו ולהפכם ליש מציאותי. לתקן את יום השישי של ששת ימי המעשה שבו נברא אדם הראשון ופגם בחטא של עץ הדעת, את ה"טוב מאוד" של העולם שאברהם נועד לתקנו בחזרה בתהליך העתים של ששת אלפי השנים המובילים לאלף השביעי של ימות המשיח להחזיר עטרה ליושנה, אחרית כראשית בכיוון הדרך של בני יששכר יודעי בינה לעתים המעמיקים חקר בהבנת העיתים של ראשית צמיחת גאולתנו.
נפלאים הם הסיפורים שלהם ונקדיש להם ספר תיקון מיוחד לחודש אייר לחג העצמאות ושחרור ירושלים.
המעמיקים בסודות בינת העתים קושרים את שתי ה"שין" של יששכר לשתי ה"יודין" של חודש אייר וכותרים את כתר הגאולה לחודש אייר בשש מאות ועשרים האותיות של עשרת הדיברות ושש מאות ועשרים מצוות התורה שהם כתרו של הקב"ה בעולמו ומעלים סיפורים נפלאים על השש מאות ועשרים של שתי השין ושתי היודין שהן תרי"ג מצוות מן התורה ושבע מדברי סופרים או תרי"ג של בני ישראל ושבע של בני נח העולם כולו. במשנתו של רבי מוטילה מסמל הכתר את שני העדיים שהניחו מלאכי השרת על ראשם של בני ישראל במועד מתן תורה ושעתיד הקב"ה להנחיל כפל ש"י עולמות לצדיקיו המתקנים את עולמו. יודעי בינה קושרים את יום חג העצמאות שחל ביום ה' לחודש ביום ו', עם רזי האותיות של ב,ה,ו, הרומזים במספרם י"ג על היום שבו יהיה ה' אחד ושמו אחד, שהן גם מידותיו של הקב"ה ושל התורה.
<a href='http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.asp?x=245&kod_subject=1600&kod_subjectm=1630&pg=' target='_blank'>http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.as ... m=1630&pg=</a>
מועדי החודש
מועדי החודש
פסח שני כרמז להמשך הגאולה
חודש אייר שימש בכל העתים ובכל הזמנים במהותו כחודש של גאולה ותיקון בגלל מעשה הריפוי שבגאולת מצרים ובגלל המצווה של פסח שני הרומזת על הגאולה הסופית שעליה שרים בשירת הקדושה "והוא ישמיענו ברחמיו שנית". בבית מדרשו של רבי מוטולה המקובל היו שואלים למה לא קבעה התורה יום שני לכל החגים רק לפסח לבד, ולמה קבעה אותו התורה בחודש אייר ולא בחודש אחר? ורבי מוטולה היה עונה שפסח שני בא ללמד ליהודי ששערי הגאולה והשיבה לארץ פתוחים תמיד ולא קשורים דווקא ליום הפסח של יציאת מצרים ולרמז על ערכו המיוחד של חודש אייר שהוא חודש של ריפוי הנפש והגוף שהוא תנאי ראשון לגאולה וקבלת תורה. ובניסוח אחר הוסיף ואמר שפסח שני של אייר שהוא חודש הזיו, האור והריפוי והתיקון משלים בסודם של "יודעי בינה" ושבט יששכר את הגאולה של פסח ראשון.
חזקיהו המלך שדבק בה' ולא סר מאחריו ושמר מצוותיו הצליח לרפא את העם מדרכיו האליליות ואמונותיו התפלות ולחנכו בדרכי ה' והוא גם ערך את החודש אייר שהוא חודש הריפוי לעלות לירושלים ברב עם לעשות את הפסח ולחג את חג הגאולה (דברה"י ב. ל,ב).
שבי ציון שקבעו את ירושלים כמחוז חפצם וקבעוה למרכז העם ולב האומה עשו הרבה לבניינה של ירושלים, סידרו בה מעשרות, שיכנו שם בני אדם והקימו את חומותיה דלתיה ושעריה ערכו חג גדול "דלא למספד ביה" ביום ז' באייר יום שחנכו חומות ירושלים "חנוכת שור ירושלים" בסגנונה של מגילת תענית פ' ב. לאמיתו של דבר נשלמה החומה בכ"ה באלול ולמה חיכו חצי שנה לסדר את חג חנוכת החומות? אומרים אנשי סוד שחיכו לתיקון הנפש, להתעוררות האור הפנימי הנובע מזיו השכינה של חודש אייר שהוא חודש התיקון והריפוי ממומים ויצרים.
יום י"ז אייר שימש בבית החשמונאים כיום של גאולה וקבעו בו חג גאולתי כפול כזכר לכבוש מצודת אקרא בירושלים וגירוש היוונים מירושלים וכיום ביטול העטרות שהיו תולים בשירה וזימרה על פתחי החצרות וכותבין על קרן של שור שאין לבעליהן חלק באלקי ישראל.
טבריה, מירון ושמואל הנביא
במאות האחרונות, החל מימי הרמב"ן שהתמסר למצוות יישוב הארץ נהגו אנשי הארץ ועולי הרגל לערך בחודש אייר שלוש חגיגות בתהלוכות המוניות עם ספרי תורה, שירה וזימרה ורוב עם במידה שהשלטונות הערבים לא הפריעו. החגיגות התקיימו בי"ד באייר בטבריה ליד קברו של ר' מאיר בעל הנס, בי"ח באייר ליד קברו של הרשב"י במירון ובכ"ח באייר ליד קברו של שמואל הנביא בנבי סמואל.
יש קושרים את החגיגות הללו עם הנוהג לעלות לא"י לטבריה ולפסח שני, שקיבלו עליהם יהודי סוריה ובבל. לא עלו לפסח ראשון היות שאת הפסח מחוסר קרבן פסח חגגו כל איש כמלך בביתו בחיק משפחתו ואחרי הפסח התארגנו בשיירות לעלות לא"י כשהתכנית היתה להגיע לטבריה, מקום מושב הסנהדרין האחרון לפסח שני בי"ד באייר ולהמשיך משם בשיירות דרך כל המקומות הקדושים וההיסטוריים עד להר ציון בחג השבועות והיו להם לשיירות העולים תכנית מסודרת בדרכי הגליל והשפלה עד לירושלים ויהודי הארץ ערכו לעידוד עלייתם שלש תכניות חגיגיות המוניות בהתאם למסורת המקומית לקבל אותם באהבה וחדוה ורוממות הנפש והחגיגות הללו נערכו באותם שלושת המקומות בכל הזמנים שאפשרו להם וכולם התקשרו בסוד הפסח השני עם תקוות הגאולה שמצוות פסח שני סימלה למענם. בדורות האחרונים סגרו השלטונות המוסלמים את קברו של שמואל וקבר דוד לפני עולי רגל והחגיגות נערכו בעיקר בטבריה ומרון. מבחינה זאת אפשר להתייחס לכל החגיגות שהיו עורכים בחודש אייר כחגיגות של גאולה שחודש אייר כחודש של ריפוי ותיקון מוביל אליהן.
ליד ההסבר הכללי של פסח שני שהטביע חותמו על כל תכנית העליה, התבלטו בכל מקום מוטיבים מיוחדים בהתאם לאופיו של הצדיק שליד קברו ערכו את ההילולא. מבחינה זאת התבלטה העליה למירון לקברו של הרשב"י כעליה שסימלה את כיסופי הגאולה ואורה הנסתר העתיד להתגלות בחודש האורות והזיו (ראה על מירון).
ר' מאיר בעל הנס, ומירון
החגיגה הראשונה של עולי הרגל נערכה ביום י"ד באייר בטבריה בשירה וזימרה ותהלוכה המונית ליד קברו של ר' מאיר בעל הנס.
ברור לכל שהחגיגה של רבי מאיר בעל הנס בי"ד באייר בטבריה המקום המיועד לגאולה במשנתם של אנשי הח"ן נחשבה בעיני העולים כעליה לפסח שני ונערכה בסממנים של פסח שני, באכילת מצה, שירת הלל וכו' וכיסופי גאולה והתעוררות למעשה גאולה.
לא ידוע בבירור מי היה ר' מאיר בעל הנס הקבור בטבריה שאליו עולים בפסח שני, ומהו הקשר שבינו לבין טבריה. הדעה המקובלת שהכוונה לר' מאיר התנא תלמידו של רבי עקיבא שהצטרף למורדים במלכות רומא והיה נאלץ לברוח ולהתחבא במקומות נסתרים מעיני המלכות ולבסוף ימיו נאלץ היה להסתתר מחיפושי הבולשת של רומי במקום שנקרא בשם אסיא וכשהגיע יומו להסתלק ביקש מאנשי המקום לתת את ארונו בספינה על שפת הים והספינה הקטנה הגיעה בעצמה בלי מלח לחופי טבריה ומצאו שם פתק רשום "הנה המשיח שלכם" וידעו שזה גופו של ר' מאיר שהיה מאיר בהלכה ובהליכות. העליה לקברו של ר' מאיר בעל הנס בפסח שני נשאה אופי גאולתי מהתחלתה, בגלל יומה י"ד באייר, בגלל מקומה טבריה, משם עתיד המשיח להתגלות, בגל אישיותו של ר' מאיר כאחד התנאים המורדים ברומי וגם בגלל הפתק המשיחי שמצאו על גופו בשעה שעלו לספינה.
בגלל אופיה הגאולתי של חגיגות ר' מאיר בעל הנס ואפיו המשיחי של רבי מאיר נוסדה במקום זה קופת הצדקה הראשונה לגאולת הארץ והיא הקופה של ר' מאיר בעל הנס לשמש כקופה כללית לכל ערי ארץ ישראל.
היום העתיק ביותר בחגיגות של חודש אייר הוא היום המסמל את ברכת החיים והוא היום של ל"ג בעומר שבו הופסקה המגפה בין תלמידי רבי עקיבא ששמשו כחיילים במלחמות בר כוכבא לשחרור הארץ. הוא גם יום התאבדותו בשנת תש"ה של עמלק מתקופת השואה, המן היטלר הרשע. יום ל"ג בעומר משמש כיום התגלות אור הגאולה שהוא האור הגנוז מששת ימי בראשית ואותו תארנו בחוברת מיוחדת שנתפרסמה על ידי המרכז לתרבות של הפועל המזרחי שכל מי שרוצה יכול לקבלה ואין צורך לתארו פעם נוספת.
מחגיגות מירון המשיכו העולים בדרכים שונות דרך קברי הצדיקים ששימשו כמקומות חיים לסביבות ירושלים וביום כ"ח באייר שהוא יום פטירתו של שמואל הנביא השתתפו בחגיגות הנהדרות של נבי שמואל שהתקיימו שם ליד קברו עד שנת ת"צ בה סתמו השונאים את פתח המערה של שמואל הנביא במצפה ובנו עליה מסגד ומנעו מבני ישראל את הכניסה למערתו של שמואל.
חגיגות שמואל הנביא שימשו כמבוא לחגיגות העליה לירושלים להר ציון ולכותל המערבי ששמואל הנביא קבעה על פי ה' כעיר "שאוה למושב לו" ומסר תכניתה לדוד המיועד למלכות ירושלים.
והוא גם מסר לו בליל הבריחה של דוד כשישבו ביחד בניות את תבנית בית המקדש בהר המוריה. מחגיגות שמואל הנביא עלו העולים לירושלים עיר דוד להר הזיתים, בימי הגאונים ולכותל המערבי ולקבר דוד בהר ציון בתקופות יותר מאוחרות.
בזמננו נוהגים אנשי מעשה לשלב את העליה לקברו של שמואל ביום ירושלים שהוא גם יומו של שמואל, כ"ח באייר.
הקבור המעומד
מספרים שר' מאיר המורד בשיעבוד מלכות ומצפה למשיח נשבע שלא לשבת עד כי יבוא שילה הוא המשיח. וצווה לקברו מעומד מוכן ומזומן לקבל את פני מלך המשיח תיכף שכשישמע קול פעמיו, שלא להתמהמה חלילה. ובדרכו הלכו אחרים כמו רבי ירמיהו שהצטרף אליו לקבל ביחד את פני מלך המשיח וקבע את קברו ליד קברו של ר' מאיר בבחינת טובים השניים מן האחד, ויש מספרים שגם שלישי הצטרף אליהם בעילום שם לקבלו כבית דין מוסמך שלא יטילו ספקות בשליחותו, כפי שעשה בן תורתא לרבי עקיבא.
<a href='http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.asp?x=245&kod_subject=1600&kod_subjectm=1630&pg=' target='_blank'>http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.as ... m=1630&pg=</a>
מועדי החודש
פסח שני כרמז להמשך הגאולה
חודש אייר שימש בכל העתים ובכל הזמנים במהותו כחודש של גאולה ותיקון בגלל מעשה הריפוי שבגאולת מצרים ובגלל המצווה של פסח שני הרומזת על הגאולה הסופית שעליה שרים בשירת הקדושה "והוא ישמיענו ברחמיו שנית". בבית מדרשו של רבי מוטולה המקובל היו שואלים למה לא קבעה התורה יום שני לכל החגים רק לפסח לבד, ולמה קבעה אותו התורה בחודש אייר ולא בחודש אחר? ורבי מוטולה היה עונה שפסח שני בא ללמד ליהודי ששערי הגאולה והשיבה לארץ פתוחים תמיד ולא קשורים דווקא ליום הפסח של יציאת מצרים ולרמז על ערכו המיוחד של חודש אייר שהוא חודש של ריפוי הנפש והגוף שהוא תנאי ראשון לגאולה וקבלת תורה. ובניסוח אחר הוסיף ואמר שפסח שני של אייר שהוא חודש הזיו, האור והריפוי והתיקון משלים בסודם של "יודעי בינה" ושבט יששכר את הגאולה של פסח ראשון.
חזקיהו המלך שדבק בה' ולא סר מאחריו ושמר מצוותיו הצליח לרפא את העם מדרכיו האליליות ואמונותיו התפלות ולחנכו בדרכי ה' והוא גם ערך את החודש אייר שהוא חודש הריפוי לעלות לירושלים ברב עם לעשות את הפסח ולחג את חג הגאולה (דברה"י ב. ל,ב).
שבי ציון שקבעו את ירושלים כמחוז חפצם וקבעוה למרכז העם ולב האומה עשו הרבה לבניינה של ירושלים, סידרו בה מעשרות, שיכנו שם בני אדם והקימו את חומותיה דלתיה ושעריה ערכו חג גדול "דלא למספד ביה" ביום ז' באייר יום שחנכו חומות ירושלים "חנוכת שור ירושלים" בסגנונה של מגילת תענית פ' ב. לאמיתו של דבר נשלמה החומה בכ"ה באלול ולמה חיכו חצי שנה לסדר את חג חנוכת החומות? אומרים אנשי סוד שחיכו לתיקון הנפש, להתעוררות האור הפנימי הנובע מזיו השכינה של חודש אייר שהוא חודש התיקון והריפוי ממומים ויצרים.
יום י"ז אייר שימש בבית החשמונאים כיום של גאולה וקבעו בו חג גאולתי כפול כזכר לכבוש מצודת אקרא בירושלים וגירוש היוונים מירושלים וכיום ביטול העטרות שהיו תולים בשירה וזימרה על פתחי החצרות וכותבין על קרן של שור שאין לבעליהן חלק באלקי ישראל.
טבריה, מירון ושמואל הנביא
במאות האחרונות, החל מימי הרמב"ן שהתמסר למצוות יישוב הארץ נהגו אנשי הארץ ועולי הרגל לערך בחודש אייר שלוש חגיגות בתהלוכות המוניות עם ספרי תורה, שירה וזימרה ורוב עם במידה שהשלטונות הערבים לא הפריעו. החגיגות התקיימו בי"ד באייר בטבריה ליד קברו של ר' מאיר בעל הנס, בי"ח באייר ליד קברו של הרשב"י במירון ובכ"ח באייר ליד קברו של שמואל הנביא בנבי סמואל.
יש קושרים את החגיגות הללו עם הנוהג לעלות לא"י לטבריה ולפסח שני, שקיבלו עליהם יהודי סוריה ובבל. לא עלו לפסח ראשון היות שאת הפסח מחוסר קרבן פסח חגגו כל איש כמלך בביתו בחיק משפחתו ואחרי הפסח התארגנו בשיירות לעלות לא"י כשהתכנית היתה להגיע לטבריה, מקום מושב הסנהדרין האחרון לפסח שני בי"ד באייר ולהמשיך משם בשיירות דרך כל המקומות הקדושים וההיסטוריים עד להר ציון בחג השבועות והיו להם לשיירות העולים תכנית מסודרת בדרכי הגליל והשפלה עד לירושלים ויהודי הארץ ערכו לעידוד עלייתם שלש תכניות חגיגיות המוניות בהתאם למסורת המקומית לקבל אותם באהבה וחדוה ורוממות הנפש והחגיגות הללו נערכו באותם שלושת המקומות בכל הזמנים שאפשרו להם וכולם התקשרו בסוד הפסח השני עם תקוות הגאולה שמצוות פסח שני סימלה למענם. בדורות האחרונים סגרו השלטונות המוסלמים את קברו של שמואל וקבר דוד לפני עולי רגל והחגיגות נערכו בעיקר בטבריה ומרון. מבחינה זאת אפשר להתייחס לכל החגיגות שהיו עורכים בחודש אייר כחגיגות של גאולה שחודש אייר כחודש של ריפוי ותיקון מוביל אליהן.
ליד ההסבר הכללי של פסח שני שהטביע חותמו על כל תכנית העליה, התבלטו בכל מקום מוטיבים מיוחדים בהתאם לאופיו של הצדיק שליד קברו ערכו את ההילולא. מבחינה זאת התבלטה העליה למירון לקברו של הרשב"י כעליה שסימלה את כיסופי הגאולה ואורה הנסתר העתיד להתגלות בחודש האורות והזיו (ראה על מירון).
ר' מאיר בעל הנס, ומירון
החגיגה הראשונה של עולי הרגל נערכה ביום י"ד באייר בטבריה בשירה וזימרה ותהלוכה המונית ליד קברו של ר' מאיר בעל הנס.
ברור לכל שהחגיגה של רבי מאיר בעל הנס בי"ד באייר בטבריה המקום המיועד לגאולה במשנתם של אנשי הח"ן נחשבה בעיני העולים כעליה לפסח שני ונערכה בסממנים של פסח שני, באכילת מצה, שירת הלל וכו' וכיסופי גאולה והתעוררות למעשה גאולה.
לא ידוע בבירור מי היה ר' מאיר בעל הנס הקבור בטבריה שאליו עולים בפסח שני, ומהו הקשר שבינו לבין טבריה. הדעה המקובלת שהכוונה לר' מאיר התנא תלמידו של רבי עקיבא שהצטרף למורדים במלכות רומא והיה נאלץ לברוח ולהתחבא במקומות נסתרים מעיני המלכות ולבסוף ימיו נאלץ היה להסתתר מחיפושי הבולשת של רומי במקום שנקרא בשם אסיא וכשהגיע יומו להסתלק ביקש מאנשי המקום לתת את ארונו בספינה על שפת הים והספינה הקטנה הגיעה בעצמה בלי מלח לחופי טבריה ומצאו שם פתק רשום "הנה המשיח שלכם" וידעו שזה גופו של ר' מאיר שהיה מאיר בהלכה ובהליכות. העליה לקברו של ר' מאיר בעל הנס בפסח שני נשאה אופי גאולתי מהתחלתה, בגלל יומה י"ד באייר, בגלל מקומה טבריה, משם עתיד המשיח להתגלות, בגל אישיותו של ר' מאיר כאחד התנאים המורדים ברומי וגם בגלל הפתק המשיחי שמצאו על גופו בשעה שעלו לספינה.
בגלל אופיה הגאולתי של חגיגות ר' מאיר בעל הנס ואפיו המשיחי של רבי מאיר נוסדה במקום זה קופת הצדקה הראשונה לגאולת הארץ והיא הקופה של ר' מאיר בעל הנס לשמש כקופה כללית לכל ערי ארץ ישראל.
היום העתיק ביותר בחגיגות של חודש אייר הוא היום המסמל את ברכת החיים והוא היום של ל"ג בעומר שבו הופסקה המגפה בין תלמידי רבי עקיבא ששמשו כחיילים במלחמות בר כוכבא לשחרור הארץ. הוא גם יום התאבדותו בשנת תש"ה של עמלק מתקופת השואה, המן היטלר הרשע. יום ל"ג בעומר משמש כיום התגלות אור הגאולה שהוא האור הגנוז מששת ימי בראשית ואותו תארנו בחוברת מיוחדת שנתפרסמה על ידי המרכז לתרבות של הפועל המזרחי שכל מי שרוצה יכול לקבלה ואין צורך לתארו פעם נוספת.
מחגיגות מירון המשיכו העולים בדרכים שונות דרך קברי הצדיקים ששימשו כמקומות חיים לסביבות ירושלים וביום כ"ח באייר שהוא יום פטירתו של שמואל הנביא השתתפו בחגיגות הנהדרות של נבי שמואל שהתקיימו שם ליד קברו עד שנת ת"צ בה סתמו השונאים את פתח המערה של שמואל הנביא במצפה ובנו עליה מסגד ומנעו מבני ישראל את הכניסה למערתו של שמואל.
חגיגות שמואל הנביא שימשו כמבוא לחגיגות העליה לירושלים להר ציון ולכותל המערבי ששמואל הנביא קבעה על פי ה' כעיר "שאוה למושב לו" ומסר תכניתה לדוד המיועד למלכות ירושלים.
והוא גם מסר לו בליל הבריחה של דוד כשישבו ביחד בניות את תבנית בית המקדש בהר המוריה. מחגיגות שמואל הנביא עלו העולים לירושלים עיר דוד להר הזיתים, בימי הגאונים ולכותל המערבי ולקבר דוד בהר ציון בתקופות יותר מאוחרות.
בזמננו נוהגים אנשי מעשה לשלב את העליה לקברו של שמואל ביום ירושלים שהוא גם יומו של שמואל, כ"ח באייר.
הקבור המעומד
מספרים שר' מאיר המורד בשיעבוד מלכות ומצפה למשיח נשבע שלא לשבת עד כי יבוא שילה הוא המשיח. וצווה לקברו מעומד מוכן ומזומן לקבל את פני מלך המשיח תיכף שכשישמע קול פעמיו, שלא להתמהמה חלילה. ובדרכו הלכו אחרים כמו רבי ירמיהו שהצטרף אליו לקבל ביחד את פני מלך המשיח וקבע את קברו ליד קברו של ר' מאיר בבחינת טובים השניים מן האחד, ויש מספרים שגם שלישי הצטרף אליהם בעילום שם לקבלו כבית דין מוסמך שלא יטילו ספקות בשליחותו, כפי שעשה בן תורתא לרבי עקיבא.
<a href='http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.asp?x=245&kod_subject=1600&kod_subjectm=1630&pg=' target='_blank'>http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.as ... m=1630&pg=</a>
מזל החודש
מזל החודש
מזלו של החודש הוא השור. מזל זה שהביאו מבבל, שימש לגולים כחודש אבלות. על הספירה ועל חורבן המקדש והארץ וכסמל של תקוה וגאולה למצות העומר ותחית הארץ. הוא סימל להם את השור חורש השדות כפי שנאמר "ורב תבואות בכח שור" (משלי, יד, ד) והוא גם הזכיר להם את העלאת הביכורים שהשור החורש התבלט בה באופן מיוחד.
השור הוא גם סימלו של יוסף, שבנו מיועד למשיחיות לוחמת, משיח בן יוסף.
ולמה בחר יעקב את מזלו של השור ליששכר כשני ליהודה ולא את יוסף המיוחס, הבן החביב עליו מכולם שאליו רצה להעביר את הבכורה ושאותו למעשה השווה משה למזל שור וקרא עליו בברכתו את הפסוק "בכור שורו הדר לו" (דברים לג,יז)?
מספרים, שבתחילה קבע יעקב את יוסף כשני ליהודה וכשבט הממונה על מזל שור שהוא כחו אלא ששינה את דעתו.
ומספרים שבשעה שאמר יעקב ליוסף לעלות על המזל שקבע לו, השור, התמהמה יוסף וכשראה יעקב שיוסף מתמהמה זירז אותו לקחת מרדע ולקפוץ בזריזות וכח ליד יהודה, לחיות ביחד בשלוה, כך חשב יעקב אולם תיכף הכיר בטעותו כשרק עלה יוסף על השור והתקרב ליהודה התחיל להסתער עליו ולהכותו במרדע שלו ודרש מיהודה לוותר על עשרת השבטים ולתת לו עשרה מרדעין שימלך על עשרה שבטים. ותיכף התחילו להלחם אחד בשני. הצטער יעקב על הרעיון הוריד את יוסף ממזל השור, פילגו לשנים, אפרים ומנשה, ומסר את המזל ליששכר. ולמה ליששכר? מפני שיששכר יודע בינה להבין דברים והוא "חמור גרם רבץ בין המשפתים" ששופתים שלום בעולם כדי לעשות שלום בין יהודה יוסף. והוא גם נושא על גבו את התורה שהיא תורת שלום.
דורשי רשומות אומרים שהשור מסמל את החושך שהיה לפני הבריאה והוא נדחה על ידי הקב"ה,וכך מסופר בפסיקתא רבתי (עמוד צ"ה).
מפני מה ברא הקב"ה את עולמו בניסן ולא בראו באייר? לפי שבשעה שברא הקב"ה את עולמו אמר לו לשר החושך, סור מלפני מפני שאני מבקש את העולם לבראו באורה ושרו של חושך דומה לשור.
וכששאל אותו השר של חושך, ואחרי האורה מה אתה בורא אמר לו חושך. מדרש זה רומז לנו שבעולמנו אור וחושך מעורבבים ביחד אלא שהאור קודם לו, ומתוך הבחירה של אור וחושך הלכו בני ישראל במזל תאומים בחודש סיון לבחור באור התורה. מדרש זה מתבסס על דעתו של ר' יהושע שהעולם נברא בניסן או לדעה שבניסן עלה בדעתו לבראו ובראו בתשרי, ומתייחס למה "שעלה בדעתו".
<a href='http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.asp?x...bjectm=1630&pg=' target='_blank'>http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.as ... m=1630&pg=</a>
מזל החודש
מזלו של החודש הוא השור. מזל זה שהביאו מבבל, שימש לגולים כחודש אבלות. על הספירה ועל חורבן המקדש והארץ וכסמל של תקוה וגאולה למצות העומר ותחית הארץ. הוא סימל להם את השור חורש השדות כפי שנאמר "ורב תבואות בכח שור" (משלי, יד, ד) והוא גם הזכיר להם את העלאת הביכורים שהשור החורש התבלט בה באופן מיוחד.
השור הוא גם סימלו של יוסף, שבנו מיועד למשיחיות לוחמת, משיח בן יוסף.
ולמה בחר יעקב את מזלו של השור ליששכר כשני ליהודה ולא את יוסף המיוחס, הבן החביב עליו מכולם שאליו רצה להעביר את הבכורה ושאותו למעשה השווה משה למזל שור וקרא עליו בברכתו את הפסוק "בכור שורו הדר לו" (דברים לג,יז)?
מספרים, שבתחילה קבע יעקב את יוסף כשני ליהודה וכשבט הממונה על מזל שור שהוא כחו אלא ששינה את דעתו.
ומספרים שבשעה שאמר יעקב ליוסף לעלות על המזל שקבע לו, השור, התמהמה יוסף וכשראה יעקב שיוסף מתמהמה זירז אותו לקחת מרדע ולקפוץ בזריזות וכח ליד יהודה, לחיות ביחד בשלוה, כך חשב יעקב אולם תיכף הכיר בטעותו כשרק עלה יוסף על השור והתקרב ליהודה התחיל להסתער עליו ולהכותו במרדע שלו ודרש מיהודה לוותר על עשרת השבטים ולתת לו עשרה מרדעין שימלך על עשרה שבטים. ותיכף התחילו להלחם אחד בשני. הצטער יעקב על הרעיון הוריד את יוסף ממזל השור, פילגו לשנים, אפרים ומנשה, ומסר את המזל ליששכר. ולמה ליששכר? מפני שיששכר יודע בינה להבין דברים והוא "חמור גרם רבץ בין המשפתים" ששופתים שלום בעולם כדי לעשות שלום בין יהודה יוסף. והוא גם נושא על גבו את התורה שהיא תורת שלום.
דורשי רשומות אומרים שהשור מסמל את החושך שהיה לפני הבריאה והוא נדחה על ידי הקב"ה,וכך מסופר בפסיקתא רבתי (עמוד צ"ה).
מפני מה ברא הקב"ה את עולמו בניסן ולא בראו באייר? לפי שבשעה שברא הקב"ה את עולמו אמר לו לשר החושך, סור מלפני מפני שאני מבקש את העולם לבראו באורה ושרו של חושך דומה לשור.
וכששאל אותו השר של חושך, ואחרי האורה מה אתה בורא אמר לו חושך. מדרש זה רומז לנו שבעולמנו אור וחושך מעורבבים ביחד אלא שהאור קודם לו, ומתוך הבחירה של אור וחושך הלכו בני ישראל במזל תאומים בחודש סיון לבחור באור התורה. מדרש זה מתבסס על דעתו של ר' יהושע שהעולם נברא בניסן או לדעה שבניסן עלה בדעתו לבראו ובראו בתשרי, ומתייחס למה "שעלה בדעתו".
<a href='http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.asp?x...bjectm=1630&pg=' target='_blank'>http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.as ... m=1630&pg=</a>
חודש אייר
חודש אייר
החודש השני לחודשי השנה. שמו בבלי. מזלו שור. שבטו יששכר. ר"ח חל בימים ב'ג'ה'ז' , צירופו י.ה.ה.ו. כפי שיוצא מר"ת הפסוק "יתהלל המתהלל השכל וידע אותי" (ירמיהו כט,כג), האות וא"ו.
שם החודש
במקרא קוראים אותו בשם זיו ובהווי החיים והתפילות, אייר. השם אייר בא מאכדית ופירושו כמו זיו, אור, והוא בא להדגיש את האור המיוחד שישנו בעולם בחודש זה הבא אחרי חודשי החורף הקודרים כחודש השני של האביב.
המסורת היהודית מייחסת סגולות חשובות לאורו של חודש אייר. היא רואה את האור של החודש, כאור מחיה ומרפא, מרפא את הגוף ואת הנפש. כפי שזה רמוז בר"ת של השם אייר "אני ה' רופאך" וכותבים את השם בשתי "יודין"- אייר, להדגיש שהריפוי מתייחס לגוף ולנפש. והסגולה הזאת אע"פ שהיא עונתית וקשורה לטבע השנה, באה לו לחודש מכוח הגאולה של יציאת מצרים שבו ריפא הקב"ה את ישראל ממחלות הגוף והנפש שחלו בהם במחנות העבודה של מצרים. חז"ל מספרים כשיצאו בני ישראל ממצרים היו חולים ובעלי מומים בגוף ובנפש, סומין וחיגרים וחרשים, ואף הרגישו את עצמם כעבדים לפרעה, אמר הקב"ה התורה כולה שלמות שנאמר "תורת ה' תמימה", אתן אותה לבעלי מומין? הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה וריפא את בני ישראל מהמומים שלהם ואחר כן הביאם, בחודש סיון, למתן תורה.
כשנגלה הקב"ה אל משה בסנה אמר לו:"בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה" (שמות ג, יד), ולמעשה ערך את המעמד של מתן תורה חמישים יום אחרי כן בו' בסיון ומדוע?
מספרים שהקב"ה ריפא את עמ"י בחודש אייר כפי שזה רמוז בשם אייר, אני ה' רופאך. והחודש הזה נקבע לדורות כחודש של ריפוי מגלות ועבדות לדורות הבאים, בו נקבע גם החג של פסח שני ובו נקבעו גם בדורנו סימני גאולה וריפוי מובהקים.
יש אומרים שהשם אייר שפירושו אור, זיו, בא מגולת בבל והוא בא להזכיר את הגאולה השנייה, את שיבת ציון, שהמשיכה בגאולה שלעתיד לבוא שהיא למעשה ההמשך של שיבת ציון וכינוס הגלויות מכל ארבע פינות העולם שלא התקיימה בימי כורש.
חודש אייר נחשב כחודש של ענווה ומשום כך לא יוחסה לו הילה מיוחדת ולא נתייחד לו מקום מיוחד בין י"ב חודשי השנה עד אשר יתגלה זיוו המלא. הוא השני ולא הראשון, חודש שני לניסן שהוא החודש הראשון, ממשיכו ומשלימו. והוא מצטרף כחודש בי"ת לבית הגדולה של בראשית ליצור ביחד עם כל י"ב חודשי השנה המסמלים את שבטי קה של אלקים ושכינתו השוררת במקדש שלמה ת"י שנים את האחרית כראשית, את העידן של ימות המשיח (ב-י"ת).
את השם אייר כותבים בדרך כלל בכתיב מלא, בשתי יודין, ויש כותבים חסר, ביוד אחת בלבד והיות שבכתיבת הגט דרושה דייקנות בשם החודש נהגו במקומות שונים לכתוב שני טופסי גיטין לזוג המתגרש והיו מקומות שנהגו שלא לכתוב לגמרי גט בחודש זה ועל טענת הזוג המעוניין להתגרש ענו הרבנים שבחודש אייר שהוא חודש הספירה ולא מתחתנים בו, מן הדין שגם לא יתגרשו בו.
<a href='http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.asp?x...bjectm=1630&pg=' target='_blank'>http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.as ... m=1630&pg=</a>
חודש אייר
החודש השני לחודשי השנה. שמו בבלי. מזלו שור. שבטו יששכר. ר"ח חל בימים ב'ג'ה'ז' , צירופו י.ה.ה.ו. כפי שיוצא מר"ת הפסוק "יתהלל המתהלל השכל וידע אותי" (ירמיהו כט,כג), האות וא"ו.
שם החודש
במקרא קוראים אותו בשם זיו ובהווי החיים והתפילות, אייר. השם אייר בא מאכדית ופירושו כמו זיו, אור, והוא בא להדגיש את האור המיוחד שישנו בעולם בחודש זה הבא אחרי חודשי החורף הקודרים כחודש השני של האביב.
המסורת היהודית מייחסת סגולות חשובות לאורו של חודש אייר. היא רואה את האור של החודש, כאור מחיה ומרפא, מרפא את הגוף ואת הנפש. כפי שזה רמוז בר"ת של השם אייר "אני ה' רופאך" וכותבים את השם בשתי "יודין"- אייר, להדגיש שהריפוי מתייחס לגוף ולנפש. והסגולה הזאת אע"פ שהיא עונתית וקשורה לטבע השנה, באה לו לחודש מכוח הגאולה של יציאת מצרים שבו ריפא הקב"ה את ישראל ממחלות הגוף והנפש שחלו בהם במחנות העבודה של מצרים. חז"ל מספרים כשיצאו בני ישראל ממצרים היו חולים ובעלי מומים בגוף ובנפש, סומין וחיגרים וחרשים, ואף הרגישו את עצמם כעבדים לפרעה, אמר הקב"ה התורה כולה שלמות שנאמר "תורת ה' תמימה", אתן אותה לבעלי מומין? הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה וריפא את בני ישראל מהמומים שלהם ואחר כן הביאם, בחודש סיון, למתן תורה.
כשנגלה הקב"ה אל משה בסנה אמר לו:"בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה" (שמות ג, יד), ולמעשה ערך את המעמד של מתן תורה חמישים יום אחרי כן בו' בסיון ומדוע?
מספרים שהקב"ה ריפא את עמ"י בחודש אייר כפי שזה רמוז בשם אייר, אני ה' רופאך. והחודש הזה נקבע לדורות כחודש של ריפוי מגלות ועבדות לדורות הבאים, בו נקבע גם החג של פסח שני ובו נקבעו גם בדורנו סימני גאולה וריפוי מובהקים.
יש אומרים שהשם אייר שפירושו אור, זיו, בא מגולת בבל והוא בא להזכיר את הגאולה השנייה, את שיבת ציון, שהמשיכה בגאולה שלעתיד לבוא שהיא למעשה ההמשך של שיבת ציון וכינוס הגלויות מכל ארבע פינות העולם שלא התקיימה בימי כורש.
חודש אייר נחשב כחודש של ענווה ומשום כך לא יוחסה לו הילה מיוחדת ולא נתייחד לו מקום מיוחד בין י"ב חודשי השנה עד אשר יתגלה זיוו המלא. הוא השני ולא הראשון, חודש שני לניסן שהוא החודש הראשון, ממשיכו ומשלימו. והוא מצטרף כחודש בי"ת לבית הגדולה של בראשית ליצור ביחד עם כל י"ב חודשי השנה המסמלים את שבטי קה של אלקים ושכינתו השוררת במקדש שלמה ת"י שנים את האחרית כראשית, את העידן של ימות המשיח (ב-י"ת).
את השם אייר כותבים בדרך כלל בכתיב מלא, בשתי יודין, ויש כותבים חסר, ביוד אחת בלבד והיות שבכתיבת הגט דרושה דייקנות בשם החודש נהגו במקומות שונים לכתוב שני טופסי גיטין לזוג המתגרש והיו מקומות שנהגו שלא לכתוב לגמרי גט בחודש זה ועל טענת הזוג המעוניין להתגרש ענו הרבנים שבחודש אייר שהוא חודש הספירה ולא מתחתנים בו, מן הדין שגם לא יתגרשו בו.
<a href='http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.asp?x...bjectm=1630&pg=' target='_blank'>http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.as ... m=1630&pg=</a>
אייר / ארועים בחודש אייר
ארועים בחודש אייר
א' אייר התחילו בבנין הבית הראשון (מלכים א,ו,א.).
ג' באייר שחרור העיר צפת בידי צה"ל בשנת תש"ח.
ג' באייר שריפת האנוסים באיקונה בשנת 1556.
ד' באייר - נחרב גוש עציון בשנת תש"ח.
ה' באייר הועלו על המוקד ספרי ישראל בגרמניה 1.5.31.
ה' באייר יום העצמאות יום הקמת מדינת ישראל בשנת תש"ח, בו החלה פלישת
עמי ערב לא"י.
ז' באייר נחנכו חומות ירושלים בימי עזרא ונחמיה.
י"ב באייר מדינת ישראל נתקבלה כחברה באו"ם בשנת תש"ט.
י"ד באייר פסח שני והילולת ר' מאיר בעל הנס בטבריה.
ט"ו באייר החל המן לרדת במדבר.
י"ח באייר ל"ג בעומר ויום הלולא של ר' שמעון בר יוחאי במירון.
י"ח באייר נפטר ר' משה איסרליש (הרמ"א), מגדולי הפוסקים בשנת של"ב.
י"ח באייר נוסד אירגון בני עקיבא בא"י בשנת תרפ"ט.
י"ט באייר יום נפילת ירושלים העתיקה בשנת תש"ח.
י"ט באייר נפטר ר' מאיר בן ר' ברוך המהר"ם מרוטנברג בשנת נ"ג, כשהוא אסור
בכלא בגלל עליתו לא"י.
כ' באייר הוקם מושב קשת ברמת הגולן בשנת תשל"ד.
כ"ו באייר נפטר ר' סעדיה גאון בשנת ד' תש"ב.
כ"ו באייר נפטר ר' משה חיים לוצאטו (רמח"ל), משורר ומקובל בשנת תק"ו.
כ"ח באייר יום שיחרור ירושלים העתיקה והכותל המערבי בשנת תשכ"ז. יום הילולה
של שמואל הנביא ועליה לקברו במצפה.
<a href='http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.asp?x...bjectm=1630&pg' target='_blank'>http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.as ... tm=1630&pg</a>
ארועים בחודש אייר
א' אייר התחילו בבנין הבית הראשון (מלכים א,ו,א.).
ג' באייר שחרור העיר צפת בידי צה"ל בשנת תש"ח.
ג' באייר שריפת האנוסים באיקונה בשנת 1556.
ד' באייר - נחרב גוש עציון בשנת תש"ח.
ה' באייר הועלו על המוקד ספרי ישראל בגרמניה 1.5.31.
ה' באייר יום העצמאות יום הקמת מדינת ישראל בשנת תש"ח, בו החלה פלישת
עמי ערב לא"י.
ז' באייר נחנכו חומות ירושלים בימי עזרא ונחמיה.
י"ב באייר מדינת ישראל נתקבלה כחברה באו"ם בשנת תש"ט.
י"ד באייר פסח שני והילולת ר' מאיר בעל הנס בטבריה.
ט"ו באייר החל המן לרדת במדבר.
י"ח באייר ל"ג בעומר ויום הלולא של ר' שמעון בר יוחאי במירון.
י"ח באייר נפטר ר' משה איסרליש (הרמ"א), מגדולי הפוסקים בשנת של"ב.
י"ח באייר נוסד אירגון בני עקיבא בא"י בשנת תרפ"ט.
י"ט באייר יום נפילת ירושלים העתיקה בשנת תש"ח.
י"ט באייר נפטר ר' מאיר בן ר' ברוך המהר"ם מרוטנברג בשנת נ"ג, כשהוא אסור
בכלא בגלל עליתו לא"י.
כ' באייר הוקם מושב קשת ברמת הגולן בשנת תשל"ד.
כ"ו באייר נפטר ר' סעדיה גאון בשנת ד' תש"ב.
כ"ו באייר נפטר ר' משה חיים לוצאטו (רמח"ל), משורר ומקובל בשנת תק"ו.
כ"ח באייר יום שיחרור ירושלים העתיקה והכותל המערבי בשנת תשכ"ז. יום הילולה
של שמואל הנביא ועליה לקברו במצפה.
<a href='http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.asp?x...bjectm=1630&pg' target='_blank'>http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.as ... tm=1630&pg</a>
אייר / המשך הגאולה בתקופתנו
המשך הגאולה בתקופתנו
החודש הזה שהוא חודש של אתחלתא דגאולה מהווה אצל אנשי ח"ן כחודש של יודעי בינה שהוא תוארו של שבט יששכר הממונה על אותו החודש ונולד ביום חורבן המקדש שהוא סודו הנעלם של בינת העתים, ובו מתעמקים ודורשים דעת בינת העיתים ודרכי הגאולה של החודש שהוא חודש של ריפוי ותיקון מיועד מלכתחילה כחודש של פסח שני שהוא הפסח שבו "יגאלנו שנית" ואף כותבים אותו בשתי שין כרמז לגאולה כפולה ובשתי יודין (אייר) כרמז לגאולה כפולה. ואנשי סוד תולים רמזים רבים בשתי היודין של שם החודש אייר ובשתי השין של שבט החודש ומזלו שור שרב תבואות בכח שור הרומזות על כ"ח כוחות היצירה של ראשית הבריאה שמטרתן להביא אחרית כראשית בכ"ח אותיות של שירה ואור כפי שזה היה בהתחלתן בפסוק הראשון של בראשית שיש בו כ"ח אותיות מאירות.
מבחינה זאת נקראים בני יששכר גם בזמננו להעמיק בינה בידיעת העתים והאירועים להבין את המתרחש בדורנו מתחיית העם והמדינה ובצמיחת ראשית גאולתנו ולגלות את האורות של החודש הזה שהוא חודש רזי ונפלא מלא אורות וניסים, זיו העולם.
בחודש אייר שהוא חודש הריפוי והתיקון התגלו ומתגלים ניצוצות של האור הגנוז של היום השביעי היום שכולו שבת וגאולה. אנשי ח"ן מציינים את העובדה שבמשך אלפי שנות הגולה ידענו את הקשר של חג הפסח, שהוא חג הגאולה עם ששת ימי המעשה א-ו = ת-פ ובתקופתנו שהיא תקופת האתחלתא דגאולה, נתגלה הקשר שבין יום השביעי של פסח עם יום השביעי של חג העצמאות בסוד האות זין-עין המסמלת את הבשורה של הגאולה בע"ז שהקב"ה עתיד לתת לעמו (ראה חודש ניסן באלף השביעי ביום שכולו שבת ועוז).
החודש הזה שהיה כולו אבלות וצער בגלל גלות ישראל והשכינה, חורבן הבית וחורבן הארץ אחרי נפילת בר כוכבא הולך ונהפך בדורנו לחודש של ריפוי, חדוה ופדות בגלל ראשית צמיחת גאולתנו.
הסברים שונים לאבלות של ימי הספירה, אבל ברור שהנימוקים הקשורים עם חורבן המקדש וביטולו של עומר התנופה ועם חורבן הארץ אחר נפילת בר כוכבא תופסים בו מקום יסודי והימים הללו שהם ימי עוני וצער הולכים ונהפכים בדורנו לימי שמחה לקיים מה שנאמר "שמחנו כימות עיניתנו" וכל ימי השמחה של אייר מתקשרים להגשמת תקוות הגאולה והם, בראש וראשונה, ה' באייר, יום יסוד המדינה ראשית צמיחת גאולתנו. ומסביב לו יום ו' באייר תר"פ בו אישרו בסאן-רמו את הצהרת בלפור.
יום י"ד באייר חגיגות טבריה והגליל כיום פסח שני. יום ל"ג בעומר כיומו של רבי שמעון בר יוחאי וחבריו שלחמו למען חרות ישראל להקים שכינתא וישראל מגלותא ויום כ"ח אייר יום שיחרור ירושלים שבין החומות והכותל המערבי שנחשב לשלב חשוב במערכת האתחלתא דגאולה. מי שליבו פתוח לגילויי הדור רואה עין בשתי היודין של השם "אייר" רמז לפדות ישראל שהייתה בהתחלת אייר ביום ה' של החודש ורמז לפדות ירושלים שהיתה בסוף החודש ביום כ"ח בו והם מגלים רזים פלאיים על הימים המיוחדים של חודש אייר ותקווה משיחית שכל החודש ייהפך במהרה בימינו לחודש של מועד ריפוי ותיקון כימי חדווה לשמחות וחגיגות הארץ לקיים שמחנו כימות עיניתנו, לארץ ולעם (תהילים צ, טו).
שחוקו של אחד מעולי הגרדום
כשהובילו בעכו לתליה את אחד מעולי הגרדום הלך כבול באזיקים כשהשחוק שפוך על פניו והוא מחייך, הסתכל בו קצין בית הסוהר בעינים תמוהות ושאל אותו למי אתה מחייך ומה השחוק שעל פניך. ענה ואמר לו, אני מחייך לקראת המחר לקראת אילת השחר העולה לכנגדי ושחוקי הוא ישן נושן הוא שחוקו של יצחק שחוקו של רבי עקיבא בהר הבית ושחוקו של רי שמעון ביום ההילולא שלו, שחוק של שמחת העתיד של היום האחרון של העולם הרקוב והאכזרי.
אנשי עכו מספרים שבליל הריקודים שהתקיים ברחובות העיר במוצאי שבת ו' באייר אחרי ההכרזה על יסוד המדינה, ראו אותו יורד מחייך מן הגרדום כשכולו כבול באזיקים ומצטרף לרוקדים, שוחק ומחייך ודורש בשלומו של כל אחד ואחד ושר בניגון של מעלה את שירתו של היושב בשמים ושחוקו של יצחק שחוקו של רבי עקיבא ושחוקו של הרשב"י שחוקם וחיוכם של ימי הקץ האחרונים של ששת אלפי ימי המעשה לקראת האלף השביעי היום שכולו שבת "מעין עולם הבא".
<a href='http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.asp?x...bjectm=1630&pg' target='_blank'>http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.as ... tm=1630&pg</a>
המשך הגאולה בתקופתנו
החודש הזה שהוא חודש של אתחלתא דגאולה מהווה אצל אנשי ח"ן כחודש של יודעי בינה שהוא תוארו של שבט יששכר הממונה על אותו החודש ונולד ביום חורבן המקדש שהוא סודו הנעלם של בינת העתים, ובו מתעמקים ודורשים דעת בינת העיתים ודרכי הגאולה של החודש שהוא חודש של ריפוי ותיקון מיועד מלכתחילה כחודש של פסח שני שהוא הפסח שבו "יגאלנו שנית" ואף כותבים אותו בשתי שין כרמז לגאולה כפולה ובשתי יודין (אייר) כרמז לגאולה כפולה. ואנשי סוד תולים רמזים רבים בשתי היודין של שם החודש אייר ובשתי השין של שבט החודש ומזלו שור שרב תבואות בכח שור הרומזות על כ"ח כוחות היצירה של ראשית הבריאה שמטרתן להביא אחרית כראשית בכ"ח אותיות של שירה ואור כפי שזה היה בהתחלתן בפסוק הראשון של בראשית שיש בו כ"ח אותיות מאירות.
מבחינה זאת נקראים בני יששכר גם בזמננו להעמיק בינה בידיעת העתים והאירועים להבין את המתרחש בדורנו מתחיית העם והמדינה ובצמיחת ראשית גאולתנו ולגלות את האורות של החודש הזה שהוא חודש רזי ונפלא מלא אורות וניסים, זיו העולם.
בחודש אייר שהוא חודש הריפוי והתיקון התגלו ומתגלים ניצוצות של האור הגנוז של היום השביעי היום שכולו שבת וגאולה. אנשי ח"ן מציינים את העובדה שבמשך אלפי שנות הגולה ידענו את הקשר של חג הפסח, שהוא חג הגאולה עם ששת ימי המעשה א-ו = ת-פ ובתקופתנו שהיא תקופת האתחלתא דגאולה, נתגלה הקשר שבין יום השביעי של פסח עם יום השביעי של חג העצמאות בסוד האות זין-עין המסמלת את הבשורה של הגאולה בע"ז שהקב"ה עתיד לתת לעמו (ראה חודש ניסן באלף השביעי ביום שכולו שבת ועוז).
החודש הזה שהיה כולו אבלות וצער בגלל גלות ישראל והשכינה, חורבן הבית וחורבן הארץ אחרי נפילת בר כוכבא הולך ונהפך בדורנו לחודש של ריפוי, חדוה ופדות בגלל ראשית צמיחת גאולתנו.
הסברים שונים לאבלות של ימי הספירה, אבל ברור שהנימוקים הקשורים עם חורבן המקדש וביטולו של עומר התנופה ועם חורבן הארץ אחר נפילת בר כוכבא תופסים בו מקום יסודי והימים הללו שהם ימי עוני וצער הולכים ונהפכים בדורנו לימי שמחה לקיים מה שנאמר "שמחנו כימות עיניתנו" וכל ימי השמחה של אייר מתקשרים להגשמת תקוות הגאולה והם, בראש וראשונה, ה' באייר, יום יסוד המדינה ראשית צמיחת גאולתנו. ומסביב לו יום ו' באייר תר"פ בו אישרו בסאן-רמו את הצהרת בלפור.
יום י"ד באייר חגיגות טבריה והגליל כיום פסח שני. יום ל"ג בעומר כיומו של רבי שמעון בר יוחאי וחבריו שלחמו למען חרות ישראל להקים שכינתא וישראל מגלותא ויום כ"ח אייר יום שיחרור ירושלים שבין החומות והכותל המערבי שנחשב לשלב חשוב במערכת האתחלתא דגאולה. מי שליבו פתוח לגילויי הדור רואה עין בשתי היודין של השם "אייר" רמז לפדות ישראל שהייתה בהתחלת אייר ביום ה' של החודש ורמז לפדות ירושלים שהיתה בסוף החודש ביום כ"ח בו והם מגלים רזים פלאיים על הימים המיוחדים של חודש אייר ותקווה משיחית שכל החודש ייהפך במהרה בימינו לחודש של מועד ריפוי ותיקון כימי חדווה לשמחות וחגיגות הארץ לקיים שמחנו כימות עיניתנו, לארץ ולעם (תהילים צ, טו).
שחוקו של אחד מעולי הגרדום
כשהובילו בעכו לתליה את אחד מעולי הגרדום הלך כבול באזיקים כשהשחוק שפוך על פניו והוא מחייך, הסתכל בו קצין בית הסוהר בעינים תמוהות ושאל אותו למי אתה מחייך ומה השחוק שעל פניך. ענה ואמר לו, אני מחייך לקראת המחר לקראת אילת השחר העולה לכנגדי ושחוקי הוא ישן נושן הוא שחוקו של יצחק שחוקו של רבי עקיבא בהר הבית ושחוקו של רי שמעון ביום ההילולא שלו, שחוק של שמחת העתיד של היום האחרון של העולם הרקוב והאכזרי.
אנשי עכו מספרים שבליל הריקודים שהתקיים ברחובות העיר במוצאי שבת ו' באייר אחרי ההכרזה על יסוד המדינה, ראו אותו יורד מחייך מן הגרדום כשכולו כבול באזיקים ומצטרף לרוקדים, שוחק ומחייך ודורש בשלומו של כל אחד ואחד ושר בניגון של מעלה את שירתו של היושב בשמים ושחוקו של יצחק שחוקו של רבי עקיבא ושחוקו של הרשב"י שחוקם וחיוכם של ימי הקץ האחרונים של ששת אלפי ימי המעשה לקראת האלף השביעי היום שכולו שבת "מעין עולם הבא".
<a href='http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.asp?x...bjectm=1630&pg' target='_blank'>http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.as ... tm=1630&pg</a>