פורום ברסלב - רק לשמוח יש

חודש אלול!

tipid

New Member
אלול
אלול הוא החודש השנים-עשר בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והשישי במניין החודשים המתחיל בחודש ניסן. באלול 29 יום.

שמו של החודש, כשמותיהם של שאר החודשים בלוח העברי, הובא מגלות בבל ומקורו במילה "אולולו" שפירושה באכדית: "קציר". אלול הוא סוף הקיץ, בלוח גזר הוא נמצא ב"ירח קיץ", שפרושו - קציצת התאנים. (חז"ל אומרים: שלהי קיטא (הקיץ) קשים מקיטא.)

בלוח גזר נקרא החודש "ירח קיץ", על שם אסיף הפירות בתקופה זו.

מקור אפשרי נוסף לשם הוא "אלל" - בארמית חיפוש (ראו תרגום אונקלוס על הפסוק "מרגלים אתם", בראשית מב יד), הדבר מבטא את העובדה שחודש אלול הוא חודש התשובה והפשפוש במעשים. השם 'אלול' מופיע לראשונה במקרא בספר נחמיה (ו' טו). בביתא ישראל החודש נקרא לול.

חודש זה מכונה במסורת "חודש הרחמים והסליחות", מכיוון שהוא מקדים את ראש השנה ויום כיפור, ונוהגים בו להשכים ולהרבות בתפילות מיוחדות הנקראות "סליחות". בחסידות מקובל לומר שבניגוד לשאר השנה בה המלך (האל) נמצא בארמון, באלול: "המלך בשדה", כלומר קרוב ונגיש לעם. על פי חז"ל, לאחר שנשתברו הלוחות, משה עלה בפעם השנייה להר סיני בראש חודש אלול, על מנת לקבל את הלוחות השניים וירד לאחר ארבעים יום ביום כיפור. משמעות מיוחדת נודעה לחודש אלול בקרב אנשי תנועת המוסר המרבים בו בלימוד מוסר ובעריכת חשבון נפש. חשיבותו של החודש בתנועה זו מתבטאת בכתביו של אבי התנועה, רבי ישראל סלנטר, בייחוד באותה איגרת העוסקת כולה בהתנהגות הראויה לחודש זה (איגרת יד בספרו "אור ישראל").

חז"ל מצאו לאלול ראשי תיבות: אני לדודי ודודי לי. לרמוז, כי בחדש אלול, האלוהים קרוב לעם ישראל, ונעשה כדוד להם.

מזלו של חודש אלול הוא בתולה וגם לכך יש אסמכתא במקורות הקושרת את הכינוי בתולה עם ערך התשובה: "שובי בתולת ישראל - שובי אל עריך אלה" (ירמיהו לא, כ). פרק זה בירמיהו גם משמש כהפטרה ביום ב' של ראש השנה
 

tipid

New Member
אלול / שם החודש ומזלו
שם החודש ומזלו
החודש השישי ליציאת מצרים. השם בבלי אלולו. מזלו בתולה. שבטו גד. חל בימים א' ב' ד' ו', תמיד חסר ור"ח שני ימים. צירופו ה.ה.ו.י. מס"ת של הפסוק "וצדקה תהיה לנו כי" (דברים ו, כג). האות יו"ד.

שם החודש

חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות ובו מרבים בברכות ואיחולים, תפילות, סליחות ווידויים צדקות ומעשי תשובה, כפרה ומחילה ביחסים שבין האדם לחברו, כהכנה לימים הנוראים שהם ימי הדין המסתיימים ביום כיפור, שהוא יום סליחה ומחילה. הרבה סימנים נתנו חז"ל לתפקידם של אותם ארבעים הימים.
שמו של החודש אלול הוא בבלי, והוא נזכר במקרא בנחמיה "ותשלם החומה בעשרים וחמשה לאלול".
בעברית קדומה פירושו קשור עם אללי, שהוא צעקה של בכי בקשה ותחינה, בבחינת "אם רשעתי אללי לי" ויש קושרים אותו לפירוש של חיפוש, חיטוט, כפי שזה משתמע מהתרגום של ויתורו את הארץ "ואלילו ית ארעא" (במדבר יג, כא) ופירושו מבחן, חקר, היות שהוא חודש של חשבון הנפש ומבחן, שבו מפשפשים במעשים. האדם בוחן וחוקר את מעשיו לבער את הרע, והוא גם נבחן על ידי בוחן כליות ולב. הוא גם חל תמיד בפרשת "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" כקריאה לאדם לבחון את עצמו ולשפוט את עצמו, כדי לתקן מעשיו ולחזור בתשובה. והזמן סוף הקיץ - מעורר אצל האדם קריאות יללה ואללי היות שהוא הזמן שבו נובלים כל הצמחים, האורות הולכים ומתמעטים וכל היקום שוקע וקמל והאדם רואה בזה אזהרה לחייו - לו לעצמו והוא מתעורר, עושה חשבון חייו ועולמו ונאנח בקריאות יללה ואללי.
יש מסבירים את השם אלול - מלשון אלל-הלל, שפירושו הלל ושבח לבורא העולם שברא את עולמו בכ"ה באלול בברכת כוהן משולשת שנקראת בשם "כה".

בהתאם לפירושו האגדי, להריע בקולות שמחה, ר' יעקב עמדין בסידורו מסביר, שאלול בגימטריא בינה, שעל ידי בינה חוזר האדם בתשובה, כפי שנאמר ולבבו יבין ושב ורפא לו. דורשי רשומות רואים את השם אלול כנוטריקון של הפסוק "אני לדודי ודודי לי" , הרומז על ארבעים יום של התפייסות, או לפסוק "ומל ה' את לבבך ואת לבב זרעך" הרומז לתשובה , או לפסוק "ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים" הרומז על מעשי צדקה - המעבירין את רוע הגזירה.
אלול שהוא החודש האחרון של השנה נקבע כחודש של חשבון הנפש לפשפש במעשי השנה ולתקנם בעוד זמן להיכנס ישר וטוב בשנה החדשה,ולהתברך בה בבחינת "תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה". ונוהגים לברך אחד את השני בחודש זה בברכת שנה טובה.
ולמה נבחר חודש אלול כחודש של תשובה ? ההסבר הכללי הוא בגלל העיתוי שלו, כחודש שלפני הימים הנוראים שהם ימי הדין, כהכנה לדין, כימי תשובה והיטהרות כדי לזכות בדין, ויש אומרים שעיתויו בגלל החודש שקדם לו שהוא החודש של עונש, חורבן וגלות, וקוראים בו את העם לתשובה להיזכך ולהיזקק ולהיגאל ולשוב לנווהו, כפי שקורא ירמיהו "שובי בתולת ישראל שובי אל עריך אלה". לארץ שלך לערים שלך.
אנשי ח"ן אומרים שחודש אלול עומד בין שני חודשים, אב ותשרי, והוא חובק את שניהם ומופנה כלפי שניהם. הוא מופנה כלפי תשרי כחודש של רחמים וסליחות, כהכנה לקראת ימי הדין והוא מופנה כלפי אב כחודש של תשובה ותיקון על החורבן והגלות.
הרב יהודה חי אלקלעי מסביר את מושג התשובה הציבורית על יסוד הזוהר כתשובה כללית לארץ ישראל שעי"כ תוחזר השכינה לישראל (גורל ל"ד ס' ז').
ויש קושרים את חודש אלול עם עלייתו השלישית של משה לשמיים. לפי חז"ל, עלה משה בראש חודש אלול השמימה, ועמד שם ארבעים יום בתפילות ותחנונים למען ישראל, וביקש רחמים על ישראל עד יום הכפורים, שבו התרצה אליו הקב"ה, ואמר לו "סלחתי" ונתן לו בשנית את הלוחות. וכל אותם הימים שימשו לו ומשמשים משום כך לתמיד לכולנו כימי רצון רחמים וסליחות, כימים של תפילות והתפייסות והם ימים שבהם מתעורר בליבו של כל אדם מישראל הניצוץ של משה השקול כנגד כל ישראל. והיות שמשה עלה למרומים בתקיעת שופרות, שלא יטעו חלילה בשנית אחרי עבודה זרה, נוהגים גם היום לתקוע באותו חודש בכל יום בשופרות, ומצאו לזה רמז בפסוק "תקעו בחודש שופר" - כלומר, חודש שלם.
את ההלכה שאלול הוא ר"ה למעשר בהמה מסבירים גדולי החסידים בהקשר לכך כהדרכה להשליך בימים אלה שהם ימים שמימיים - את הבהמיות שבחיי אדמה, להזדכך ולהיטהר לעלות במדרגות למעלה, כמו משה, שהניצוץ שלו המאחד את כל בני ישראל צריך לדלוק בתוכנו, להתעורר בימי עלייה אלה, לאחווה והתאחדות, ומכאן הנוהג לברך אחד את השני בברכת שנה טובה ואף לשלוח איגרת ברכה.
מזל החודש


מזלו של חודש אלול היא הבתולה הבאה בדרך כלל לסמל את כוח הפריון הטוב והטהור והיא נקבעה בחודש אלול שבו נברא העולם ליישב אותו כפי שנאמר "לא תהו בראה לשבת יצרה", (ישעיה מה, מח). ומצוות פרו ורבו היא למעשה המצווה הראשונה בתורה, במסורת היהודית הקובעת את חודש אלול כחודש של התעוררות ותקומה ראו במזל בתולה מעין קריאה לבתולת בת-ציון, לישראל המשולה לבתולה - גן נעול אחותי כלה, להתעורר לתשובה שנאמר "שובי בתולת ישראל", "כביכול" הדוד הדופק על דלתה בהתאם לשירת שלמה על הדוד הדופק "פתחי לי אחותי רעיתי". הגאון הרב מוולוז'ין היה מפרש את הפסוק "אז תשמח בתולה במחול" כרמז שהקב"ה ימחול עוונותיה של בתולת ישראל וישמח אותה כפי ששמחה בגן עדן מקדם בראשית הבריאה כפי שקוראים אנשי ח"ן את הפסוק בעמוס "נפלה לא תוסיף, קום, בתולת ישראל ... דרשינו וחיו".
אנשי ח"ן אומרים שחודש אלול, שהוא חודש התשובה, הוא חודש ההתחדשות לבתולת בת ישראל להתעורר ולבוז לכל שונאיהם של ישראל כפי שלעגה לסנחריב
"בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון" (מלכים ב, יט-כא) בזמן שהיא עושה תשובה, שאלוקים סולח לעוונותיה ושומר עליה כנגד אויביה המרובים, למענו ולמעננו.


בא גד
השם גד פירושו "מזל" והוא מסמל גם את המזל בישראל. מספרו שבעה, היות שנולד שביעי והוא מסמל את מזלו של ישראל הקשור למספר שבע שהוא מספר הרומז על השלמות של שבעת הימים והשלמות של האלף השביעי ששניהם ימי מלכות שמים בעולם ומזל טוב.
כשנולד גד השביעי הרומז על מלכות שמים הכריזה לאה "בא גד" בא מזל טוב הכתיב של בגד הוא בלי אלף והקרי עם אלף בא גד, לרמוז שהמזל הוא טוב-רק בשעה שחיים לפי האלף בית התורני א, ב, ג, ד, שהתורה נקראת בשם טוב ובה המפתח לטוב.
דורשי רשומות אומרים שהמזל כשלעצמו יש בו טוב ויש בו רע כמו כל הדברים שבעולם ורק האלף הרומזת על אלוקים אלופו של העולם הקובעת את תוכנו ומהותו כלפי האדם.
ההורים המחנכים בעיירות פולין וליטא היו מציירים לילדיהם את המילה "באגד" בהיפוך האותיות - אבגד. והיו אומרים כשאבא שבשמים אתנו - המזל טוב לנו. והיו מוסיפים ואומרים ש"בא גד" מספרו עשר לרמז על היוד של השם והיוד של עשרת הדברות הכוללות את כל התורה בתוכן. ויש קושרים את גד עם אליהו הנביא זכור לטוב, הבא משבט גד שעליו רמזה לאה בהכרזתה בא גד, בא המצליח שהוא הצליח לקרב את ישראל לאביהם שבשמים. שהוא המלאך ההופך קללה לברכה ורע לטוב ונתמנה לשבטו של חודש אלול - שבו חוזרים בתשובה והופכים זדונות לזכויות וקללות לברכות בהתאם לתפילה "תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה".
הנטייה היסודית במחשבת ישראל מעניקה כוחות גדולים למזלות החדשים, אבל היא קושרת אותם ללבנה המסמלת את ישראל ותורתו שהיא למעלה מהם ואף מכוונתם לפי מעשיו של האדם בקיום מצוות ומעשי חסד וצדקה שמזלו של האדם בישראל תלוי בו בעצמו ובמעשיו.
ראש חודש אלול מתחיל עפ"ר בפרשת ראה בה נאמרה מצוות מעשר, "עשר תעשר". דורשי רשומות אומרים שב"עשר תעשר" תלוי מזלו של האדם.
עשר מתעשר הוא - מ
עשר מתעשר הוא - ז
עשר מתעשר הוא - ל
עשר מתעשר הוא - ך
והוא מזלך לכל החיים
מחק|
\ \ שם\ החודש\ \

חודש\ אלול\ הוא\ חודש\ הרחמים\ והסליחות\ ובו\ מרבים\ בברכות\ ואיחולים,\ תפילות,\ סליחות\ ווידויים\ צדקות\ ומעשי\ תשובה,\ כפרה\ ומחילה\ ביחסים\ שבין\ האדם\ לחברו,\ כהכנה\ לימים\ הנוראים\ שהם\ ימי\ הדין\ המסתיימים\ ביום\ כיפור,\ שהוא\ יום\ סליחה\ ומחילה\.\ הרבה\ סימנים\ נתנו\ חז"ל\ לתפקידם\ של\ אותם\ ארבעים\ הימים\.\
שמו\ של\ החודש\ אלול\ הוא\ בבלי,\ והוא\ נזכר\ במקרא\ בנחמיה\ "ותשלם\ החומה\ בעשרים\ וחמשה\ לאלול"\.\
בעברית\ קדומה\ פירושו\ קשור\ עם\ אללי,\ שהוא\ צעקה\ של\ בכי\ בקשה\ ותחינה,\ בבחינת\ "אם\ רשעתי\ אללי\ לי"\ ויש\ קושרים\ אותו\ לפירוש\ של\ חיפוש,\ חיטוט,\ כפי\ שזה\ משתמע\ מהתרגום\ של\ ויתורו\ את\ הארץ\ "ואלילו\ ית\ ארעא"\ \(במדבר\ יג,\ כא\)\ ופירושו\ מבחן,\ חקר,\ היות\ שהוא\ חודש\ של\ חשבון\ הנפש\ ומבחן,\ שבו\ מפשפשים\ במעשים\.\ האדם\ בוחן\ וחוקר\ את\ מעשיו\ לבער\ את\ הרע,\ והוא\ גם\ נבחן\ על\ ידי\ בוחן\ כליות\ ולב\.\ הוא\ גם\ חל\ תמיד\ בפרשת\ "שופטים\ ושוטרים\ תתן\ לך\ בכל\ שעריך"\ כקריאה\ לאדם\ לבחון\ את\ עצמו\ ולשפוט\ את\ עצמו,\ כדי\ לתקן\ מעשיו\ ולחזור\ בתשובה\.\ והזמן\ סוף\ הקיץ\ -\ מעורר\ אצל\ האדם\ קריאות\ יללה\ ואללי\ היות\ שהוא\ הזמן\ שבו\ נובלים\ כל\ הצמחים,\ האורות\ הולכים\ ומתמעטים\ וכל\ היקום\ שוקע\ וקמל\ והאדם\ רואה\ בזה\ אזהרה\ לחייו\ -\ לו\ לעצמו\ והוא\ מתעורר,\ עושה\ חשבון\ חייו\ ועולמו\ ונאנח\ בקריאות\ יללה\ ואללי\.\
יש\ מסבירים\ את\ השם\ אלול\ -\ מלשון\ אלל-הלל,\ שפירושו\ הלל\ ושבח\ לבורא\ העולם\ שברא\ את\ עולמו\ בכ"ה\ באלול\ בברכת\ כוהן\ משולשת\ שנקראת\ בשם\ "כה"\.\

בהתאם\ לפירושו\ האגדי,\ להריע\ בקולות\ שמחה,\ ר'\ יעקב\ עמדין\ בסידורו\ מסביר,\ שאלול\ בגימטריא\ בינה,\ שעל\ ידי\ בינה\ חוזר\ האדם\ בתשובה,\ כפי\ שנאמר\ ולבבו\ יבין\ ושב\ ורפא\ לו\.\ דורשי\ רשומות\ רואים\ את\ השם\ אלול\ כנוטריקון\ של\ הפסוק\ "אני\ לדודי\ ודודי\ לי"\ ,\ הרומז\ על\ ארבעים\ יום\ של\ התפייסות,\ או\ לפסוק\ "ומל\ ה'\ את\ לבבך\ ואת\ לבב\ זרעך"\ הרומז\ לתשובה\ ,\ או\ לפסוק\ "ומשלוח\ מנות\ איש\ לרעהו\ ומתנות\ לאביונים"\ הרומז\ על\ מעשי\ צדקה\ -\ המעבירין\ את\ רוע\ הגזירה\.\
אלול\ שהוא\ החודש\ האחרון\ של\ השנה\ נקבע\ כחודש\ של\ חשבון\ הנפש\ לפשפש\ במעשי\ השנה\ ולתקנם\ בעוד\ זמן\ להיכנס\ ישר\ וטוב\ בשנה\ החדשה,ולהתברך\ בה\ בבחינת\ "תכלה\ שנה\ וקללותיה\ תחל\ שנה\ וברכותיה"\.\ ונוהגים\ לברך\ אחד\ את\ השני\ בחודש\ זה\ בברכת\ שנה\ טובה\.\
ולמה\ נבחר\ חודש\ אלול\ כחודש\ של\ תשובה\ \?\ ההסבר\ הכללי\ הוא\ בגלל\ העיתוי\ שלו,\ כחודש\ שלפני\ הימים\ הנוראים\ שהם\ ימי\ הדין,\ כהכנה\ לדין,\ כימי\ תשובה\ והיטהרות\ כדי\ לזכות\ בדין,\ ויש\ אומרים\ שעיתויו\ בגלל\ החודש\ שקדם\ לו\ שהוא\ החודש\ של\ עונש,\ חורבן\ וגלות,\ וקוראים\ בו\ את\ העם\ לתשובה\ להיזכך\ ולהיזקק\ ולהיגאל\ ולשוב\ לנווהו,\ כפי\ שקורא\ ירמיהו\ "שובי\ בתולת\ ישראל\ שובי\ אל\ עריך\ אלה"\.\ לארץ\ שלך\ לערים\ שלך\.\
אנשי\ ח"ן\ אומרים\ שחודש\ אלול\ עומד\ בין\ שני\ חודשים,\ אב\ ותשרי,\ והוא\ חובק\ את\ שניהם\ ומופנה\ כלפי\ שניהם\.\ הוא\ מופנה\ כלפי\ תשרי\ כחודש\ של\ רחמים\ וסליחות,\ כהכנה\ לקראת\ ימי\ הדין\ והוא\ מופנה\ כלפי\ אב\ כחודש\ של\ תשובה\ ותיקון\ על\ החורבן\ והגלות\.\
הרב\ יהודה\ חי\ אלקלעי\ מסביר\ את\ מושג\ התשובה\ הציבורית\ על\ יסוד\ הזוהר\ כתשובה\ כללית\ לארץ\ ישראל\ שעי"כ\ תוחזר\ השכינה\ לישראל\ \(גורל\ ל"ד\ ס'\ ז'\)\.\
ויש\ קושרים\ את\ חודש\ אלול\ עם\ עלייתו\ השלישית\ של\ משה\ לשמיים\.\ לפי\ חז"ל,\ עלה\ משה\ בראש\ חודש\ אלול\ השמימה,\ ועמד\ שם\ ארבעים\ יום\ בתפילות\ ותחנונים\ למען\ ישראל,\ וביקש\ רחמים\ על\ ישראל\ עד\ יום\ הכפורים,\ שבו\ התרצה\ אליו\ הקב"ה,\ ואמר\ לו\ "סלחתי"\ ונתן\ לו\ בשנית\ את\ הלוחות\.\ וכל\ אותם\ הימים\ שימשו\ לו\ ומשמשים\ משום\ כך\ לתמיד\ לכולנו\ כימי\ רצון\ רחמים\ וסליחות,\ כימים\ של\ תפילות\ והתפייסות\ והם\ ימים\ שבהם\ מתעורר\ בליבו\ של\ כל\ אדם\ מישראל\ הניצוץ\ של\ משה\ השקול\ כנגד\ כל\ ישראל\.\ והיות\ שמשה\ עלה\ למרומים\ בתקיעת\ שופרות,\ שלא\ יטעו\ חלילה\ בשנית\ אחרי\ עבודה\ זרה,\ נוהגים\ גם\ היום\ לתקוע\ באותו\ חודש\ בכל\ יום\ בשופרות,\ ומצאו\ לזה\ רמז\ בפסוק\ "תקעו\ בחודש\ שופר"\ -\ כלומר,\ חודש\ שלם\.\
את\ ההלכה\ שאלול\ הוא\ ר"ה\ למעשר\ בהמה\ מסבירים\ גדולי\ החסידים\ בהקשר\ לכך\ כהדרכה\ להשליך\ בימים\ אלה\ שהם\ ימים\ שמימיים\ -\ את\ הבהמיות\ שבחיי\ אדמה,\ להזדכך\ ולהיטהר\ לעלות\ במדרגות\ למעלה,\ כמו\ משה,\ שהניצוץ\ שלו\ המאחד\ את\ כל\ בני\ ישראל\ צריך\ לדלוק\ בתוכנו,\ להתעורר\ בימי\ עלייה\ אלה,\ לאחווה\ והתאחדות,\ ומכאן\ הנוהג\ לברך\ אחד\ את\ השני\ בברכת\ שנה\ טובה\ ואף\ לשלוח\ איגרת\ ברכה\.\
\ מזל\ החודש\

\
מזלו\ של\ חודש\ אלול\ היא\ הבתולה\ הבאה\ בדרך\ כלל\ לסמל\ את\ כוח\ הפריון\ הטוב\ והטהור\ והיא\ נקבעה\ בחודש\ אלול\ שבו\ נברא\ העולם\ ליישב\ אותו\ כפי\ שנאמר\ "לא\ תהו\ בראה\ לשבת\ יצרה",\ \(ישעיה\ מה,\ מח\)\.\ ומצוות\ פרו\ ורבו\ היא\ למעשה\ המצווה\ הראשונה\ בתורה,\ במסורת\ היהודית\ הקובעת\ את\ חודש\ אלול\ כחודש\ של\ התעוררות\ ותקומה\ ראו\ במזל\ בתולה\ מעין\ קריאה\ לבתולת\ בת-ציון,\ לישראל\ המשולה\ לבתולה\ -\ גן\ נעול\ אחותי\ כלה,\ להתעורר\ לתשובה\ שנאמר\ "שובי\ בתולת\ ישראל",\ "כביכול"\ הדוד\ הדופק\ על\ דלתה\ בהתאם\ לשירת\ שלמה\ על\ הדוד\ הדופק\ "פתחי\ לי\ אחותי\ רעיתי"\.\ הגאון\ הרב\ מוולוז'ין\ היה\ מפרש\ את\ הפסוק\ "אז\ תשמח\ בתולה\ במחול"\ כרמז\ שהקב"ה\ ימחול\ עוונותיה\ של\ בתולת\ ישראל\ וישמח\ אותה\ כפי\ ששמחה\ בגן\ עדן\ מקדם\ בראשית\ הבריאה\ כפי\ שקוראים\ אנשי\ ח"ן\ את\ הפסוק\ בעמוס\ "נפלה\ לא\ תוסיף,\ קום,\ בתולת\ ישראל\ \.\.\.\ דרשינו\ וחיו"\.\
אנשי\ ח"ן\ אומרים\ שחודש\ אלול,\ שהוא\ חודש\ התשובה,\ הוא\ חודש\ ההתחדשות\ לבתולת\ בת\ ישראל\ להתעורר\ ולבוז\ לכל\ שונאיהם\ של\ ישראל\ כפי\ שלעגה\ לסנחריב\
"בזה\ לך\ לעגה\ לך\ בתולת\ בת\ ציון"\ \(מלכים\ ב,\ יט-כא\)\ בזמן\ שהיא\ עושה\ תשובה,\ שאלוקים\ סולח\ לעוונותיה\ ושומר\ עליה\ כנגד\ אויביה\ המרובים,\ למענו\ ולמעננו\.\


בא\ גד\
השם\ גד\ פירושו\ "מזל"\ והוא\ מסמל\ גם\ את\ המזל\ בישראל\.\ מספרו\ שבעה,\ היות\ שנולד\ שביעי\ והוא\ מסמל\ את\ מזלו\ של\ ישראל\ הקשור\ למספר\ שבע\ שהוא\ מספר\ הרומז\ על\ השלמות\ של\ שבעת\ הימים\ והשלמות\ של\ האלף\ השביעי\ ששניהם\ ימי\ מלכות\ שמים\ בעולם\ ומזל\ טוב\.\
כשנולד\ גד\ השביעי\ הרומז\ על\ מלכות\ שמים\ הכריזה\ לאה\ "בא\ גד"\ בא\ מזל\ טוב\ הכתיב\ של\ בגד\ הוא\ בלי\ אלף\ והקרי\ עם\ אלף\ בא\ גד,\ לרמוז\ שהמזל\ הוא\ טוב-רק\ בשעה\ שחיים\ לפי\ האלף\ בית\ התורני\ א,\ ב,\ ג,\ ד,\ שהתורה\ נקראת\ בשם\ טוב\ ובה\ המפתח\ לטוב\.\
דורשי\ רשומות\ אומרים\ שהמזל\ כשלעצמו\ יש\ בו\ טוב\ ויש\ בו\ רע\ כמו\ כל\ הדברים\ שבעולם\ ורק\ האלף\ הרומזת\ על\ אלוקים\ אלופו\ של\ העולם\ הקובעת\ את\ תוכנו\ ומהותו\ כלפי\ האדם\.\
ההורים\ המחנכים\ בעיירות\ פולין\ וליטא\ היו\ מציירים\ לילדיהם\ את\ המילה\ "באגד"\ בהיפוך\ האותיות\ -\ אבגד\.\ והיו\ אומרים\ כשאבא\ שבשמים\ אתנו\ -\ המזל\ טוב\ לנו\.\ והיו\ מוסיפים\ ואומרים\ ש"בא\ גד"\ מספרו\ עשר\ לרמז\ על\ היוד\ של\ השם\ והיוד\ של\ עשרת\ הדברות\ הכוללות\ את\ כל\ התורה\ בתוכן\.\ ויש\ קושרים\ את\ גד\ עם\ אליהו\ הנביא\ זכור\ לטוב,\ הבא\ משבט\ גד\ שעליו\ רמזה\ לאה\ בהכרזתה\ בא\ גד,\ בא\ המצליח\ שהוא\ הצליח\ לקרב\ את\ ישראל\ לאביהם\ שבשמים\.\ שהוא\ המלאך\ ההופך\ קללה\ לברכה\ ורע\ לטוב\ ונתמנה\ לשבטו\ של\ חודש\ אלול\ -\ שבו\ חוזרים\ בתשובה\ והופכים\ זדונות\ לזכויות\ וקללות\ לברכות\ בהתאם\ לתפילה\ "תכלה\ שנה\ וקללותיה,\ תחל\ שנה\ וברכותיה"\.\
הנטייה\ היסודית\ במחשבת\ ישראל\ מעניקה\ כוחות\ גדולים\ למזלות\ החדשים,\ אבל\ היא\ קושרת\ אותם\ ללבנה\ המסמלת\ את\ ישראל\ ותורתו\ שהיא\ למעלה\ מהם\ ואף\ מכוונתם\ לפי\ מעשיו\ של\ האדם\ בקיום\ מצוות\ ומעשי\ חסד\ וצדקה\ שמזלו\ של\ האדם\ בישראל\ תלוי\ בו\ בעצמו\ ובמעשיו\.\
ראש\ חודש\ אלול\ מתחיל\ עפ"ר\ בפרשת\ ראה\ בה\ נאמרה\ מצוות\ מעשר,\ "עשר\ תעשר"\.\ דורשי\ רשומות\ אומרים\ שב"עשר\ תעשר"\ תלוי\ מזלו\ של\ האדם\.\
עשר\ מתעשר\ הוא\ -\ מ\
עשר\ מתעשר\ הוא\ -\ ז\
עשר\ מתעשר\ הוא\ -\ ל\
עשר\ מתעשר\ הוא\ -\ ך\
והוא\ מזלך\ לכל\ החיים" );

<a href='http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.asp?x=479&kod_subject=1600&kod_subjectm=1626&pg=' target='_blank'>http://moreshet.co.il/kahana/tavnit2.as ... m=1626&pg=</a>
 

tipid

New Member
אלול, חודש הפוקוס
פעם ממש שנאתי את חודש אלול, אבל זה היה לפני שהבנתי מה באמת נותן לנו החודש הזה.

מאת מעיין כפיר
חודש אלול הגיע אלינו בשבוע שעבר.

הוא הגיע השנה ממש במקביל לספטמבר הלועזי, מה שא
 

tipid

New Member
ה"אלף-בית" של חודש אלול
החודש האחרון בלוח השנה היהודי, הוא למעשה החשוב מכולם – הוא משמש כמסלול המראה, לעבר פסגת החגים הבאים אחריו.

מאת הרב שרגא סימונס
ילו היית מועמד למשפט שתאריכו כבר ידוע, ובמשפט זה ייקבעו עתידך הכלכלי, הבריאותי והקיומי. כמה זמן היית מקדיש להכנות לקראתו? האם היית מסתפק ביום אחד? אולי יומיים? ודאי שלא, ברור שהיית מתכונן אליו במשך שבועות, זמן רב ככל שיינתן לך.

בראש השנה כל אדם עומד למשפט על מעשיו, ביום זה יקבע אם הוא יזכה לסיים שנה זו בחיים, או חס וחלילה לא. האם תהיה פרנסתו ברווח ובכבוד או שלא. האם יהיה בריא או חולה... כל אלה ועוד נושאים רבים ומגוונים בעלי חשיבות עליונה, נקבעים בראש השנה.

אלול הוא הזמן בו אנו עוצרים, לוקחים צעד אחד לאחור ומתבוננים. אלול – החודש המסתיים בראש השנה, נותן הזדמנות לפתוח בתהליך של התבוננות פנימית אינטנסיבית, בבחינה מחודשת של מטרת החיים ובהתקרבות יומיומית אל הקדוש ברוך הוא. זהו הזמן האידיאלי לבחינת תכלית החיים, להבדיל מזרימה אקראית תוך צבירת ממון ורדיפה אחר כבוד. אלול הוא הזמן בו אנו עוצרים, לוקחים צעד אחד לאחור ומתבוננים. אנו בוחנים את עצמנו במבט אובייקטיבי, ביקורתי וכן, כפי שנהגו היהודים לעשות מימים ימימה בדרכם אל תכלית השלמות האישית.

ארבע האותיות שמרכיבות את המילה "אלול" מהוות ראשי תיבות לפסוק משיר השירים (פרק ו' פס' ג') "אני לדודי ודודי לי" (המילה "דודי" בלשון המקורות משמעותה – אהובי). מלים אלה מסכמות את מערכת היחסים בין הקדוש ברוך הוא לעמו.

במלים אחרות, החודש הקודם לראש השנה הוא הזמן בו יוצא הקב"ה לקראתנו, על מנת ליצור עבורנו סביבה נוחה להתעוררות ולתשובה.

תקופה של 40 יום

נחזור כ-3,000 שנה לאחור, אל מדבר סיני. האלוקים מצווה את עשרת הדברות, העם סוגד לעגל הזהב, ומשה רבנו מתחנן בכל כוחו לפני האלוקים שיחוס על עמו – ישראל.

ביום הראשון של אלול, משה עולה אל הר-סיני, וארבעים יום מאוחר יותר – ביום שעתיד להפוך ליום הכיפורים – הוא יורד חזרה אל העם, עם לוחות הברית השניים.

חודש אלול פותח תקופת התעלות בת 40 יום, ששיאה מגיע ביום הקדוש ביותר – הוא יום הכיפורים.גם עבורנו, חודש אלול פותח תקופת התעלות בת 40 יום, ששיאה מגיע ביום הקדוש ביותר – הוא יום הכיפורים.

מדוע דווקא 40? ארבעים הוא מספר של התנקות והיטהרות. המבול שהתחיל תקופה חדשה בזמנו של נוח, נמשך 40 יום, והמקווה (אגן ההיטהרות היהודי המסורתי) מכיל 40 סאה (יחידות מידה) של מים.

אלול מהווה הזדמנות אדירה להתעלות. בתקופה זו רבים מאתנו מגבירים את לימודי התורה והמוסר שלהם ומדקדקים יותר בשמירת המצוות. רבים הם אלה העורכים חשבון נפש יום-יומי ועושים מאזן של מעשים טובים מול עברות.

התעוררות בתפילה

מהיום השני של חודש אלול, נוהגים בני עדות אשכנז לתקוע בשופר בכל בוקר לאחר התפילה. וזאת על מנת להתעורר לקראת ימי הדין המתקרבים. קול "בכיית" השופר מדרבן אותנו לנצל את חודש אלול להתעלות רוחנית ולצמיחה אישית ככל האפשר.

אנחנו מתמקדים בשילוב נוכחותו של הקב"ה בחיינו, ושואפים לחזק את הקשר שלנו עם הנצח והאין-סוף הנפלא.כמו כן, אנחנו מוסיפים לתפילות באלול, את מזמור כז' בתהילים, הן בתפילת שחרית והן בתפילת ערבית. במזמור זה קורא דוד המלך: "אחת שאלתי... אותה אבקש – שׁ
 

tipid

New Member
אלול: זמן של קירבה

שלושים יום נותרו עד ליום הגדול – ראש השנה, במקרה זה. חודש זה, חודש אלול, הוא הזמן לאהבה, לפיוס ולתשובה.

מאת הרבנית ציפורה הלר
ה הדפסה שמירה שיתוף "שימו לב! רק שלושים יום! חודש אחד נשאר לשופינג הגדול!"

בעבר, כשגרתי בארה"ב, היה השבוע האחרון של חודש נובמבר קסום ביותר למי שהקניות קרובות ללבו. בימים שבין חג ההודיה שחל ב-22 לנובמבר לחג המולד (ה-25 בדצמבר) ולסילבסטר, עסוקים האמריקנים בקניית מתנות החג. חנויות האאוטלט הגדולות ובתי הכל-בו מעניקים לכל דכפין את חווית ההסתערות על המדפים מלאת האנדרנלין. הפרסומות מכות ללא הרף, בלי כל פרופורציה למוצר שקידמו: "רק היום, גבירותיי ורבותיי. כן! רק היום!" היתה הפתיחה הרגילה לפרסומת שהציעה... גרביים ב-10% הנחה. כל זה נגמר בסילבסטר, בקול ענות חלושה, ואנו נאלצנו לשוב, ללא חמדה, אל תובענותם האפרורית של חיי היומיום.

חודש אלול הוא משהו אחר לגמרי. גם הוא מציין שלושים יום לפני היום הגדול, ראש השנה במקרה זה, אבל אין זה זמן שבו אנו עושים שופינג. זהו זמן לאהבה, לכיסופים, לפיוס, לסליחה ולתשובה.

מהי משמעותה של "תשובה"? אל מה אנו שבים? ירמיהו הנביא הכריז בשם השם: "שובי בתולת ישראל, שובי אל עריך אלה" (ירמיה ל"א, כ'). ירמיהו משווה אותנו לבתולה, שיכולה סוף סוף לחזור אל ארוסה, ולאישהּ גולה, שיכולה לשוב אל ארצה שהיתה נטושה מאדם, ולבנות אותה מחדש.

איש אינו יכול לחזור למקום שמעולם לא היה בו.איש אינו יכול לחזור למקום שמעולם לא היה בו. האם באמת הרגשנו בעבר קרובים כל כך לאלוקים, ונכספנו אליו כמו שכלה נכספת לאהובה? האם באמת הזדהינו כל כך עם גורל העם היהודי, עד כדי כך שהישגינו האישיים לא סיפקו אותנו ולא היה בהם כדי לנחם אותנו על הריחוק שלנו ממה שאנו אמורים להיות, כעם?

רבים מאיתנו עונים בשתיקה. רבים מאיתנו חווים רגעים של יופי וחיבור אמיתי, שהיינו רוצים שיימשכו לעד. יש פעמים שבהם אנו מחוברים לגמרי לעם היהודי, ולא מסוגלים להספיק ל
 

tipid

New Member
בחודש אלול צריך להרבות ב... שמחה

חודש אלול, החודש המיוחד והרציני בו אנו מוסיפים בקדושה לקראת ימי הדין, הוא הזמן להרבות דווקא בשמחה. סתירה? לאו דווקא! כל עוד לוקחים את השמחה ברצינות מספקת.

מאת הרב הדר מרגולין
חודש אלול.

בתודעה של עם ישראל, יש רושם ברור ומיוחד מאד לחודש זה, המהווה הכנה לחודש תשרי ובו אנו צועדים לקראת ימי הדין. הדין שייערך הוא משמעותי ביותר, "מי יחיה ומי...", וניתן לנו חודש שלם להתכונן – להיות מוכנים וראויים ככל יכולתנו.

ולכן מובן, שההנהגה של חודש זה היא רצינית ביותר. מוסיפים בהקפדה על מצוות, ועל הכנה לחזרה בתשובה כראוי. אין מקום לקלות ראש – זהו זמן רציני ביותר. המילה 'רצינות' היא מלת מפתח כאן. ואכן אליה נפנה את הזרקורים.

פשוט בעיני, וזהו החידוש של המאמר הנוכחי, שחודש אלול הוא בעצם זמן בו יש להרבות במידת השמחה. לימוד תורה, קיום מצוות, תפילה, גמילות חסדים, את כל אלה לעשות בהידור – ובתוספת של שמחה. ואין כאן שום סתירה למילה 'רצינות' – כי אכן יש להתייחס ב'רצינות' הכי גדולה, אל הצורך בתוספת במידת השמחה!

אין פירושה של 'רצינות', שצריך להסתובב בעצבות. חלילה. התורה מרחיקה מאד את מדת העצבות.

ש להתייחס ב'רצינות' גדולה, אל הצורך בתוספת במידת השמחה!גם אין ייעודו של חודש זה להיות שרוי תמיד בצער, מחמת תחושה שלא עלה בידך לקיים את המצוות כראוי – זה רק מביא לידי ייאוש ודיכאון (ובמאמר מוסגר: גם לאידך גיסא, טעות היא לחוש שכן עלה בידך לקיים את הכל כראוי – הרגשה שכזו אינה נכונה ואף מזיקה. ה'באלאנס' הראוי לשני רגשות 'סותרים' אלו הוא עניין גדול, הראוי למאמר בפני עצמו. ועוד המקלדת נטויה).

אבל ה'רצינות' הנדרשת היא לדעת שהעסק בתורה ובמצוות הוא עסק של חיים, ולכן אין להקל ראש בעניין כה חשוב וכה משמעותי. זו ה'רצינות' אותה יש לטפח, ושעליה יש להקפיד.

וזו גם הגישה למידת השמחה. כי גם היא עסק של חיים. גם היא בעלת משמעות וחשיבות מכריעות. וממילא, גם אליה יש להפנות את כל 'כובד' הרצינות.


***

כשהרציתי את הדברים בפני חבר, הוא תמה ושאל אותי: 'שמחה'? כהכנה לקראת ימי דין? וכי ראית אדם שניגש לדין בבית משפט אזרחי - כשהוא עומד להישפט על עבירה שעשה - ומרבה בשמחה? זה לא נשמע הגיוני!

והתשובה שהשבתי לו היא, שבאמת יש כאן חילוק.

בבית משפט, מובא הנידון בפני שופט שיחליט אם הנאשם ראוי לעונש על עבירה פלונית. ובאמת אין מקום לשמחה, אין לה שום קשר לעניין. אבל בנידון דידן, המשפט עצמו כולל דיון על מידת השמחה. חלק נכבד מן ה'קריטריונים' שעל פיהם יחליט השופט כיצד לדון הוא בתחום זה עצמו, וככל שאדם מרבה בשמחה בקיום המצוות שלו, הרי זה עוזר לו במשפט, ומביא על עצמו גישה נוחה יותר של פסק הדין!

את מה שכתבתי עד כה באופן כללי, ניתן לפרט. כי על חשיבותה של עבודת השמחה ניתן להביט ביותר מפרספקטיבה אחת.

ראשית, הלא זו הדרך הנכונה ביותר לקיום מצוות. הפסוק (דברים כח מז) בא בתביעות חזקות על חסרון מידה זו: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב...". ובודאי שהדבר הראשון שיש להקפיד עליו בתהליך התשובה הוא, להתקרב עד כמה שאפשר להליכה בדרך הנכונה.

ושנית, הספרים הקדושים מבארים, שהשמחה מראה על יחס עקרוני לתורה ולמצוות בכללותן. מי ששמח בהם, מראה בעצמו שהדברים מתאחדים עמו, הם קשורים לפנימיותו, הם שקובעים את הקצב הפנימי המצוי ברחשי לבבו. וממילא, גם היחס המגיע אליו מה'שופט' העליון הוא בהתאם – כי צורת המשפט שונה לאדם שקשור בפנימיותו לטוב. כשלון שלו נידון בצורה שונה לגמרי, מכשלון דומה שנעשה על ידי מי שאין פנימיותו זכה.

ושלישית, חודש אלול (ותשרי) מיועד בעיקר עבור 'בניית האדם מחדש', יצירת בסיס יציב שעליו יהיה אפשר להקים את שאר הבניין הרוחני. האם אין מדת השמחה אחת מאבני-הבניין היסודיות ביותר בתהליך זה?

אכן, לא נטעה אם נקבע שבחודש אלול צריך להרבות בשמחה. כי מידה זו כה חשובה, שחייבים-חייבים לכלול אותה בהכנותינו לקראת העתיד הוורוד.

ברצינות!
פורסם ב25.08.2007
<a href='http://www.aish.co.il/h/hh/e/48861157.html' target='_blank'>http://www.aish.co.il/h/hh/e/48861157.html</a>
 
חלק עליון