חידון התנ"ך הוא חידון בקיאות בתנ"ך, שהפך למסורת מאז הוחל בו במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל.
יוזמי המפעל היו אורה הרצוג, רעייתו של מי שהיה לימים נשיא המדינה, חיים הרצוג ומשה נחום כהן.
החידונים הראשונים למבוגריםבמסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל ב-1958, התקיים חידון תנ"ך למבוגרים, אליו נרשמו אלפים מתושבי המדינה שהוזמנו לבחינות קבלה. הטובים שבמתמודדים הוזמנו לחידונים מחוזיים שנערכו בארבעה מקומות בארץ. אלה שקיבלו את המקומות הטובים בתחרויות המחוזיות הוזמנו להשתתף בחידון הארצי, כשביניהם דמויות ידועות דאז כמו המשורר יצחק שלו, נציג חיפה, והבלשן רפאל ספן, נציג תל אביב.[1]
בחידון הארצי שנערך ב-4 באוגוסט 1958 בבנייני האומה בירושלים, ושודר ברדיו בשידור ישיר, כיכב צעיר כבד לשון, פקיד בבית חינוך עיוורים בירושלים, שבגלל מצב כלכלי קשה נאלץ לשאול את חליפתו מחבר. שמו, עמוס חכם, הפך לסמל של ידענות. הרוח החיה בחידון היה ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, שנודע כחובב מקרא מושבע, והוא העניק בהתרגשות את התואר "חתן התנ"ך הארצי" לעמוס חכם, כשהוא מלווה את הטקס בדברי שבח ותהילה לאיש.
הזוכה, עמוס חכם, עבר לשלב "החידון הבינלאומי" שבו לקחו חלק משתתפים מרחבי העולם, ובהם גם לא יהודים. החידון נערך ב-19 באוגוסט בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים. השלב המוקדם נערך בשעה 10 בבוקר באותו יום באולם "קפלן" א' בקמפוס ובסיום שלב זה היה נציג ישראל בראש הדירוג. העיתון ידיעות אחרונות יצא בהוצאה שנייה עם הכותרת: "חכם בראש - במבחן מוקדם של החידון". השלב האחרון נערך בשעה 20:30 באמפיתיאטרון של האוניברסיטה בנוכחות נשיא מדינת ישראל וראש הממשלה. החידון הועבר במלואו בשידור ישיר ברדיו ורבים האזינו לשידור. המשתתפים התקבלו בכבוד מלכים והפכו להיות גיבורים וכוכבים בינלאומיים, כשכל העולם מתעניין באירוע. במהלך החידון בלטה נציגת צרפת סימון דימון, וכן אירנה סנטוש מברזיל. עמוס חכם גבר עליהם כמעט ללא קושי, והפך להיות "חתן התנ"ך הבינלאומי הראשון".
לאחר מכן נערכו עוד מספר חידונים בינלאומיים נוספים. בחידון השני, בשנת 1959, למרות שאיבד את מאור עיניו ורעייתו עזרה לו בקריאת השאלות, זכה ד"ר יהושע השל ייבין. בחידון בשנת 1961, זכה הרב יחיא אלשיך. בחידון השלישי בשנת 1964 זכה רואה החשבון האוסטרלי גראהם מיטשל הנוצרי, שגבר על הישראלי יום טוב קרסניאנסקי, אברך בן 24 שלמד בכולל בתל אביב [2]. קרסניאנסקי לא ויתר והגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה להכריז עליו כזוכה[3], אולם בית המשפט סירב להתערב בתוצאות החידון [4].
יושב ראש חבר השופטים הקפדן בחידוני התנ"ך הראשונים היה איש החינוך הידוע ברוך בן יהודה.
הרב אהרון בן שושן זכה בחידון האחרון עד כה למבוגרים ב- 1981.
לקראת חגיגות ה-60 למדינה הבטיח ראש הממשלה אהוד אולמרט לקיים חידון נוסף למבוגרים, אולם הדבר לא יצא אל הפועל. בחידון התנ"ך העולמי לנוער בשנת תשס"ט (2009) הבחידונים נוספים
שמעון שטרית, חתן התנ"ך לילדים, תשי"טבעקבות חידון התנ"ך למבוגרים, התקיימו חידוני תנ"ך רבים בכל רחבי ישראל. עיתון דבר לילדים, בשיתוף המרכז לתרבות של ההסתדרות, ועדת העשור, הסתדרות המורים והחברה לחקר המקרא, קיים חידון לילדים, שנקרא "מבחן תנ"ך ארצי לילדי ישראל". בשלבים המוקדמים התחרו כ-10000 ילדים, מתוכם הגיעו 230 ילדים לשלבים המחוזיים שנערכו ב-15 מקומות, ומהם עלו לגמר 18 נבחנים. גמר החידון נערך בהיכל התרבות אל מול קהל של כ-3000 איש, בנוכחות ראש הממשלה, דוד בן-גוריון. בחידון זכה שמעון שטרית בן ה-13, שבתום החידון זכה גם לנשיקה מצלצלת מדוד בן-גוריון, ולביקור של בן-גוריון בביתו שבעיר טבריה. במקום השני זכה מתניה בן ארצי, צעיר הנבחנים, שהיה אז בן עשר וחצי, ובמקום השלישי סמי דהרי. מתמודד נוסף בחידון, היה אליקים רובינשטיין [7].
בסיום החידון אמר בן-גוריון: "יש שלשה דברים שהם אחד... ארצנו - המולדת של העם היהודי, 'ספר הספרים' שממנו בא לנו הייחוד והסגולה... הדבר השלישי והוא העיקר: העם היהודי עצמו. אם נצליח לקשר את העולם היהודי המפוזר בגולה עם ארץ ישראל המתפתחת וגדלה, עם אותו הקשר רוחני העמוק העשיר והמעשיר- התנ"ך- לא יינתק אותו חוט משולש לעולם ועד...".
טיח ראש הממשלה בנימין נתניהו ליצחק נבון כי הוא יקיים את הבטחתו של אולמרט [5], ואכן בחנוכה שנת תשע"א מתוכנן להתקיים חידון תנ"ך עולמי למבוגרים מגיל 18 ומעלה [6].
יוזמי המפעל היו אורה הרצוג, רעייתו של מי שהיה לימים נשיא המדינה, חיים הרצוג ומשה נחום כהן.
החידונים הראשונים למבוגריםבמסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל ב-1958, התקיים חידון תנ"ך למבוגרים, אליו נרשמו אלפים מתושבי המדינה שהוזמנו לבחינות קבלה. הטובים שבמתמודדים הוזמנו לחידונים מחוזיים שנערכו בארבעה מקומות בארץ. אלה שקיבלו את המקומות הטובים בתחרויות המחוזיות הוזמנו להשתתף בחידון הארצי, כשביניהם דמויות ידועות דאז כמו המשורר יצחק שלו, נציג חיפה, והבלשן רפאל ספן, נציג תל אביב.[1]
בחידון הארצי שנערך ב-4 באוגוסט 1958 בבנייני האומה בירושלים, ושודר ברדיו בשידור ישיר, כיכב צעיר כבד לשון, פקיד בבית חינוך עיוורים בירושלים, שבגלל מצב כלכלי קשה נאלץ לשאול את חליפתו מחבר. שמו, עמוס חכם, הפך לסמל של ידענות. הרוח החיה בחידון היה ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, שנודע כחובב מקרא מושבע, והוא העניק בהתרגשות את התואר "חתן התנ"ך הארצי" לעמוס חכם, כשהוא מלווה את הטקס בדברי שבח ותהילה לאיש.
הזוכה, עמוס חכם, עבר לשלב "החידון הבינלאומי" שבו לקחו חלק משתתפים מרחבי העולם, ובהם גם לא יהודים. החידון נערך ב-19 באוגוסט בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים. השלב המוקדם נערך בשעה 10 בבוקר באותו יום באולם "קפלן" א' בקמפוס ובסיום שלב זה היה נציג ישראל בראש הדירוג. העיתון ידיעות אחרונות יצא בהוצאה שנייה עם הכותרת: "חכם בראש - במבחן מוקדם של החידון". השלב האחרון נערך בשעה 20:30 באמפיתיאטרון של האוניברסיטה בנוכחות נשיא מדינת ישראל וראש הממשלה. החידון הועבר במלואו בשידור ישיר ברדיו ורבים האזינו לשידור. המשתתפים התקבלו בכבוד מלכים והפכו להיות גיבורים וכוכבים בינלאומיים, כשכל העולם מתעניין באירוע. במהלך החידון בלטה נציגת צרפת סימון דימון, וכן אירנה סנטוש מברזיל. עמוס חכם גבר עליהם כמעט ללא קושי, והפך להיות "חתן התנ"ך הבינלאומי הראשון".
לאחר מכן נערכו עוד מספר חידונים בינלאומיים נוספים. בחידון השני, בשנת 1959, למרות שאיבד את מאור עיניו ורעייתו עזרה לו בקריאת השאלות, זכה ד"ר יהושע השל ייבין. בחידון בשנת 1961, זכה הרב יחיא אלשיך. בחידון השלישי בשנת 1964 זכה רואה החשבון האוסטרלי גראהם מיטשל הנוצרי, שגבר על הישראלי יום טוב קרסניאנסקי, אברך בן 24 שלמד בכולל בתל אביב [2]. קרסניאנסקי לא ויתר והגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה להכריז עליו כזוכה[3], אולם בית המשפט סירב להתערב בתוצאות החידון [4].
יושב ראש חבר השופטים הקפדן בחידוני התנ"ך הראשונים היה איש החינוך הידוע ברוך בן יהודה.
הרב אהרון בן שושן זכה בחידון האחרון עד כה למבוגרים ב- 1981.
לקראת חגיגות ה-60 למדינה הבטיח ראש הממשלה אהוד אולמרט לקיים חידון נוסף למבוגרים, אולם הדבר לא יצא אל הפועל. בחידון התנ"ך העולמי לנוער בשנת תשס"ט (2009) הבחידונים נוספים
שמעון שטרית, חתן התנ"ך לילדים, תשי"טבעקבות חידון התנ"ך למבוגרים, התקיימו חידוני תנ"ך רבים בכל רחבי ישראל. עיתון דבר לילדים, בשיתוף המרכז לתרבות של ההסתדרות, ועדת העשור, הסתדרות המורים והחברה לחקר המקרא, קיים חידון לילדים, שנקרא "מבחן תנ"ך ארצי לילדי ישראל". בשלבים המוקדמים התחרו כ-10000 ילדים, מתוכם הגיעו 230 ילדים לשלבים המחוזיים שנערכו ב-15 מקומות, ומהם עלו לגמר 18 נבחנים. גמר החידון נערך בהיכל התרבות אל מול קהל של כ-3000 איש, בנוכחות ראש הממשלה, דוד בן-גוריון. בחידון זכה שמעון שטרית בן ה-13, שבתום החידון זכה גם לנשיקה מצלצלת מדוד בן-גוריון, ולביקור של בן-גוריון בביתו שבעיר טבריה. במקום השני זכה מתניה בן ארצי, צעיר הנבחנים, שהיה אז בן עשר וחצי, ובמקום השלישי סמי דהרי. מתמודד נוסף בחידון, היה אליקים רובינשטיין [7].
בסיום החידון אמר בן-גוריון: "יש שלשה דברים שהם אחד... ארצנו - המולדת של העם היהודי, 'ספר הספרים' שממנו בא לנו הייחוד והסגולה... הדבר השלישי והוא העיקר: העם היהודי עצמו. אם נצליח לקשר את העולם היהודי המפוזר בגולה עם ארץ ישראל המתפתחת וגדלה, עם אותו הקשר רוחני העמוק העשיר והמעשיר- התנ"ך- לא יינתק אותו חוט משולש לעולם ועד...".
טיח ראש הממשלה בנימין נתניהו ליצחק נבון כי הוא יקיים את הבטחתו של אולמרט [5], ואכן בחנוכה שנת תשע"א מתוכנן להתקיים חידון תנ"ך עולמי למבוגרים מגיל 18 ומעלה [6].