כבוד הרב,תודה על המענה.
אני אתן לך את הדוגמא הכי" טרייה" של מה שמפריע לי ממש ברגע זה.
לא אמרתי שמע ישראל לפי שהלכתי לישון,ושכחתי לאמר תפילה לשלומו של מישהו,ואם אני לא טועה,אני נשבעתי/התחייבתי שאני כל יום אקרא את התפילה.
אז קודם כל עכשיו אני פוחדת שלמישהו יקרה משהו רע בגללי-בגלל שלא קראתי את התפילה,וזה משהו שכבר קרה פעם,זו לא הפעם הראשונה ולא השנייה שאני שוכחת לקרוא את התפילה.
ואני אסביר לך איזה זה היה...
היום חזרתי הביתה מטיפול אצל רופא שיניים,וישר הלכתי לישון,זה היה בשמונה וחצי בערב,אמרתי לעצמי שאני בטח אישן קצת ואז אני אתעורר,וגם אומר שמע ישראל וגם אקרא את התפילה(למרות שיכולתתי לעשות זאת לפני שהלכתי לישון!)אחרי כן,אמא העירה אותי לתת לי תרופה,משהו נגד כאבים..
וזה היה עשר וחצי,ואמרתי לעצמי שאני אלך לישון עוד קצת ממש טיפונת ואני אתעורר לפני חצות ואספיק לאמר גם תפילת שמע,וגם תפילה לחולה.
וזה לא קרה,התעוררתי 22 דקות אחרי חצות.
עכשיו אני מרגישה רע.
אני מרגישה רע כי אני יודעת שאם זה היה מקרה חד פעמי אלוהים היה סולח לי,אבל זה לא מקרה חד פעמי.
ה' עוזר לי ונמצא איתי תמיד,ואני אפפעם לא מחזרה לו טובה תחת טובה.
תמיד אני שוכחת,מתעצלת,מפרה שבועות...
עושה את כל הדברים האפשריים כדי להכעיס אותו.
ואז מבקשת סליחה,וחוזרת על אותן הטעויות.
למשל היום שקראתי את פרק השירה(כשאני אומרת היות הכוונה ללפני חצות כלומר יום ד')
בכלל לא הייתי מרוכזת,ויכולתי להתעלות על עצמי ולהיות קצת יותר מרוכזת אבל לא עשיתי את זה.
אתה מבין כבוד הרב?
אני מרגישה כ"כ רע לגבי זה..
לגבי כל הנושא הזה...
אני מרגישה רע

וזו אשמתי.
אוף
תודה,לילה טוב.