עם ישראל חי
New Member
בס"ד
כבוד הרב שלום,
כאחד שאמו ילידת איזור ברסלב, כאחד שסבו קבור שם ועוד משושלת המשפחה, תמיד עיניינה אותי תורת החסידות הזו.
התעמקתי מעט והתעורר בי הרצון לשאולך שאלה, אולי מעט מסובכת.
"מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד", זו הסיסמא של החסידות. אם כך, איך כבודו מסביר את התופעה הנקראית בלשון רפואית "דיכאון", שהיא מאובחנת כמחלה ממש ככל נמחלות כולן?
ראי לציין שאינני מתכוון לאנשים הלא מאמינים, אלא דווקא כאלה שכן. גם הדתיים ממש.
הם מאמינים בה' אמונה פשוטה ותמימה, ללא כל צל של ספק ותנאי. הם מתפללים מעומק הלב ואפילו יודעים שיש תיקונים, מבחנים וניסיונות בעולם הזה ושהכל מאיתו יתברך ושלכל דבר יש סיבה, גם אם היא אינה מובנת לנו. ובכל זאת הם עצובים לעיתים קרובות, ללא שום סיבה ממש. עוסקים ברפואות ונוטלים כדורים.
אודה לך על פרשנותך ועיצתך הכיצד לנהוג לאדם במצב כזה.
אני מודה לך מראש על תשבתך.
כבוד הרב שלום,
כאחד שאמו ילידת איזור ברסלב, כאחד שסבו קבור שם ועוד משושלת המשפחה, תמיד עיניינה אותי תורת החסידות הזו.
התעמקתי מעט והתעורר בי הרצון לשאולך שאלה, אולי מעט מסובכת.
"מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד", זו הסיסמא של החסידות. אם כך, איך כבודו מסביר את התופעה הנקראית בלשון רפואית "דיכאון", שהיא מאובחנת כמחלה ממש ככל נמחלות כולן?
ראי לציין שאינני מתכוון לאנשים הלא מאמינים, אלא דווקא כאלה שכן. גם הדתיים ממש.
הם מאמינים בה' אמונה פשוטה ותמימה, ללא כל צל של ספק ותנאי. הם מתפללים מעומק הלב ואפילו יודעים שיש תיקונים, מבחנים וניסיונות בעולם הזה ושהכל מאיתו יתברך ושלכל דבר יש סיבה, גם אם היא אינה מובנת לנו. ובכל זאת הם עצובים לעיתים קרובות, ללא שום סיבה ממש. עוסקים ברפואות ונוטלים כדורים.
אודה לך על פרשנותך ועיצתך הכיצד לנהוג לאדם במצב כזה.
אני מודה לך מראש על תשבתך.