חג השבועות הוא החג השני מבין שלוש הרגלים שבתורה. הוא חל בסיום ספירת העומר בת שבעת השבועות ואין לו תאריך קבוע בתורה. בלוח העברי הקבוע הוא חל תמיד בו' בסיון, והוא כולל יום אחד בארץ ישראל ושני ימים בחוץ לארץ. בימי בית המקדש הוקרב בחג השבועות קרבן מיוחד שנקרא קרבן שתי הלחם והחל בו העונה של הבאת הביכורים. חז"ל זיהו את חג השבועות עם זמן מתן תורה ובהתאם לכך ממאפייני החג הם לימוד תורה ועשרת הדיברות. בדומה לכל יום טוב, אוסרת התורה עשיית מלאכה בחג השבועות, למעט חלק ממלאכות הקשורות להכנת אוכל.
מועד החג
שבועות הוא המועד היחיד שתאריכו לא מצוין בתורה. לפי המצוין בתורה, חל החג ביום החמישים לספירת העומר. על פי חז"ל, ספירת העומר מתחילה למחרת יום טוב הראשון של פסח, ובזמן שהיו מקדשים את החודש על פי ראיית הלבנה היה החג יכול לחול בימים ה', ו' או ז' בסיוון (תלוי במספר הימים של ניסן ואייר באותה שנה). בלוח העברי הקבוע, ניסן הנו תמיד בן 30 יום ואייר הנו תמיד בן 29 יום, כך שחג השבועות חל תמיד בו' בסיוון.
לפי הלוח העברי הקיים היום לעולם יחול חג השבועות בארץ ישראל באחד מהימים ראשון, שני, רביעי או שישי, ואילו בחוץ
מועד החג
שבועות הוא המועד היחיד שתאריכו לא מצוין בתורה. לפי המצוין בתורה, חל החג ביום החמישים לספירת העומר. על פי חז"ל, ספירת העומר מתחילה למחרת יום טוב הראשון של פסח, ובזמן שהיו מקדשים את החודש על פי ראיית הלבנה היה החג יכול לחול בימים ה', ו' או ז' בסיוון (תלוי במספר הימים של ניסן ואייר באותה שנה). בלוח העברי הקבוע, ניסן הנו תמיד בן 30 יום ואייר הנו תמיד בן 29 יום, כך שחג השבועות חל תמיד בו' בסיוון.
לפי הלוח העברי הקיים היום לעולם יחול חג השבועות בארץ ישראל באחד מהימים ראשון, שני, רביעי או שישי, ואילו בחוץ