פורום ברסלב - רק לשמוח יש

שבת -פרשת תרומה!

tipid

New Member
זמני כניסת ויציאת שבת פרשת תרומה! !!



כניסה יציאה


ירושלים 16.53 18.07
תל-אביב 17.08 18.08
חיפה 16.58 18.07
באר שבע17.07 18.11
בברכת שבת שלום ומבורך!
 

tipid

New Member
תרומה
"דבר אל בני-ישראל , ויקחו לי -תרומה" (שמות כ"ה,ב)
תרומת האדנים - תרומה בסיסית / הרב משה ארנרייך

בפסוקים הראשונים של פרשתנו מופיעה המילה תרומה שלוש פעמים. מסביר התלמוד הירושלמי "רבי חגי בשם רבי שמואל בר נחמן שלש תרומות נאמרו בפרשה הזאת, תרומת אדנים ותרומת שקלים ותרומת המשכן, "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה" זו תרומת אדנים "מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי" זו תרומת שקלים [המיועדת לקרבנות ציבור], (כיון שכתוב "תרומתי" משמע מחצית השקל שהיו לוקחים לצורך הקרבנות. ויש מפרשים שהרמז הוא במלה "ידבנו לבו" כיון שעבודת הקרבנות תלויה במחשבת הלב והתפילה שכנגד הקרבנות נקראת "עבודה שבלב"). "וזאת התרומה אשר תקחו מאתם" זו תרומת המשכן - למשכן מה שירצו יביאו, תרומת השקלים לקרבן מה שירצו יביאו אבל יד כולם שוה העשיר לא ירבה ממחצית, תרומת אדנים - לאדנים העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט" (שקלים פרק א דף מה טור ד /ה"א).תרומת האדנים ותרומת המשכן שתיהן תרומות לבנין המשכן ובכל זאת יש הבדל ביניהן, לתרומת האדנים כולם הביאו את אותה תרומה, ואילו התרומה למשכן לא הייתה בסכום קבוע, ויש לנסות ולהבין את משמעות הדבר.
ניתן בהחלט, לזהות כאן שני מהלכי גאולה. המהלך הראשון מופיע בפסוקים א-ב וז שם תפקידם של משה ואהרון הוא לדבר ובכוח דיבורם הנבואי להוציא את בני ישראל ממצרים. במהלך זה אין צורך בהכבדת לבו של פרעה. מדובר כאן ברמת אמונה גבוהה המקרינה גם על פרעה וגורמת לו לשלח את העם (מהלך זה מופיע בפרוטרוט בפרק ו, כפי שהסברנו בעבר באריכות במאמרנו המופיע ב"חמדת הארץ" ב). המהלך השני מופיע בפסוקים ג-ו. במהלך זה האותות והמופתים הם המשכנעים את פרעה. מהלך זה איננו דורש רמה גבוהה של אמונה מבני ישראל אבל מצד שני גורם לתהליך להיות ארוך יותר ומסובך יותר (עיין שם במאמר). משה שבחר במהלך השני מקבל מדי פעם תזכורות מהקב"ה. הצורך בהכבדת לבו של פרעה הוא חלק מהמהלך שאתה בחרת, כי חששת ללכת לגאול את העם במהלך של הדבור. בפסוק הרומז על תרומת האדנים כתוב "לי" וחז"ל דרשו "כל מקום שכתוב לי אינו זז לא בעולם הזה ולא לעולם הבא" (ויקרא רבה פרשה ב ד"ה [ב] לי). דרשה זו היא מעין "הקש" לקב"ה וכשם שהוא קיים לעולם כך זה שנאמר בו לי קיים לעולם (עץ יוסף, שם). המדרש מפרט את כל הגורמים שזכו להיקש זה "בכהנים כתיב "וכהנו לי" (שמות מ' טו). בלוים כתיב "והיו לי הלוים" (במדבר ח' יד). בישראל כתיב "כי לי בני ישראל "(ויקרא כ"ה נה). בתרומה כתיב "ויקחו לי תרומה" (שמות כ"ה ב). בבכורות כתיב "כי לי כל בכור" (במדבר ג' יג). בסנהדרין כתיב אספה לי (שם במדבר י"א, טז). בארץ ישראל כתיב "כי לי הארץ" (ויקרא כ"ה כג). בירושלם כתיב "העיר אשר בחרתי לי" (מלכים א' י"א לו). במלכות בית דוד כתיב "כי ראיתי בבניו לי מלך" (שמואל א' ט"ז א). במקדש כתיב "ועשו לי מקדש" (שמות כ"ה ח). במזבח כתיב "מזבח אדמה תעשה לי" (שמות כ' כא). בקרבנות כתיב "תשמרו להקריב לי" (במדבר כ"ח ב). בשמן המשחה כתיב "שמן משחת קדש יהיה זה לי" (שמות ל' לא). הא כל מקום שכתוב לי אינו זז לא בעולם הזה ולא בעולם הבא" (שם). אף על פי שתרומת האדנים הייתה חד פעמית, כנראה שהמשמעות שמסתתרת אחרי תרומה זו היא לעולם. ננסה להבין מהי המשמעות?
על הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כ"ה) דרשו חז"ל "ועשו לי מקדש כביכול אמר הקב"ה קחו אותי ואדור ביניכם" (ויקרא רבה פרשה ל ד"ה יג ר' יהודה). כל יהודי ויהודי הוא בבחינת משכן וכמובן שבכל עם ישראל מצויים כל חלקי המשכן וגם החלק של האדנים. האדנים הם מצד אחד החלק התחתון והנמוך במשכן ומצד שני הם היסוד והבסיס לכל המשכן. מבחינת עבודת האדם האדנים, משמעותם קבלת עול מלכות שמים על ידי ההתבטלות המוחלטת לה', ואלו השימוש בכל הכוחות האחרים של האדם הדעת, הלב והמידות הם יתר חלקי המשכן. לכן תרומת האדנים היא בסיסית ושווה אצל כולם, ואלו תרומת המשכן היא כל אחד לפי נדבת לבו. אולם דווקא העבודה של ההתבטלות המוחלטת לה' היא יוצרת את ההיקש כביכול לה' "וכשם שהוא קיים כך זה שנאמר בו לי קיים".

הדף הוכן באדיבות "ארץ חמדה" - www.eretzhemdah.org
<a href='http://www.dat.gov.il/שירותי+דת/פרשת+שבוע/תרומה.htm' target='_blank'>http://www.dat.gov.il/שירותי+דת/פרשת+שבוע/תרומה.htm</a>
 

tipid

New Member
תרומה(שמות כה:א-כז:יט)
על קדושה פנימית וחיצונית
פרשת השבוע שלנו, היא משאת נפשו של כל אדריכל. היא מכילה תיאור מפורט של מבנה המשכן, שהיה מעין "מקדש נישא" על כתפיהם של בני ישראל, במשך ארבעים שנות נדודיהם במדבר, עד שהגיע למקומו הקבוע בירושלים.

במרכזו של המשכן ניצב ארון הקודש ובתוכו לוחות הברית, שעשרת הדיברות חקוקים עליהם. ארון הקודש היה מעין תיבה מרובעת עשויה עץ, מצופה זהב טהור מבפנים ומבחוץ. (שמות כ"ה:11): "וציפית אותו זהב טהור, מבית ומחוץ תצפנו".

הצורך לצפות את צדו החיצוני של הארון בזהב, מובן מאליו: הרי ברור לנו מדוע הפריט החשוב ביותר במשכן כולו, צריך להיראות מלכותי ומפואר. אך נשאלת השאלה, מה היה הצורך הגדול לצפות בזהב גם את חלקו הפנימי של הארון, הרי הוא מוסתר מעין כל?

הגמרא (מסכת יומא, דף ע"ב ע"ב) מסבירה: תבנית הארון, הזהה בפנימיותו ובחיצוניותו היא סמל למהותו של האדם השלם. כלומר, המראה וההתנהגות החיצוניים של האדם צריכים להיות זהים לפנימיות שלו. או במילים אחרות – "אל תהיה צבוע!"

כולנו מכירים לפחות אדם אחד, שמתנהג בצורה מזויפת – מחייך לקראתך בקלות, אך מוכן לתקוע לך סכין בגב, אם רק יצא לו מזה משהו. למרבית הצער, חלק מיכולתנו להתמודד עם החיים סביבנו, תלויה בכושר ההבחנה שלנו בין המזויף לאמיתי. (ילדים קטנים מצליחים באופן מוצלח ביותר לרכוש לעצמם את היכולת הזו). יתכן שלזה התכוון שלמה המלך, כשאמר בספר משלי: "נ
 

tipid

New Member
אדר תש"ע


מינקת רבקה - ומה שהיא מייצגת
הרב מרדכי הוכמן

נערך על ידי הרב


מוקדש לעלוי נשמת
גילה בת רחל


מיתת דבורה מינקת רבקה
כאשר יעקב חזר לארץ ישראל הוא בא לעיר שכם והקים שם מזבח. דינה נחטפה שם, ובני יעקב הרגו
את אנשי שכם וחילצו אותה מבלי להתייעץ עם אביהם. לאחר מכן, הקב"ה ציווה את יעקב לעלות לבית אל ולבנות שם מזבח:

 
חלק עליון