שירת הים היא אחת משלוש שירות שבחומש (האחרות שירת באר, ושירת האזינו). על פי המסופר בשמות פרק טו, שירת הים נאמרה על ידי בני ישראל לאחר קריעת ים סוף, שבה טבעו המצרים ובני ישראל ניצלו, כפי שכתוב:
"אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר, אשירה לה' כי גאה גאה...".
השירה היא לכל אורכו של הפרק. לבד מכך שכתוב בפירוש כי מדובר בשירה, היא גם כתובה בספר התורה באופן מיוחד, שחז"ל קראו לו "אריח על גבי לבנה", כאשר במקום הכתיבה הרגילה והרציפה של ספר התורה היא כתובה עם רווחים.
תוכן השירה הוא בעיקר הודיה לאלוהים על הנס שנעשה לעם ישראל בקריעת ים סוף וביציאת מצרים, והמשכה בסיפור העתיד לקרות בעת הכניסה לארץ ישראל ובניית בית המקדש.
השירה נמצאת בפרשת "בשלח", שנקראת לפיכך "פרשת שירה". כמו כן, יש נוהגים לקרוא אותה במנגינה מיוחדת, השונה מהקריאה הרגילה בתורה, וכן קוראים אותה בשביעי של פסח, שבו, לפי המסורת, אירעה קריעת ים סוף והשירה עצמה.
שירת הים נאמרת בתפילת שחרית בכל יום בתוך פסוקי דזמרא, אולם היא תוספת מאוחרת יחסית לשאר פסוקי דזמרא. בתשעה באב יש נוהגים לומר תמורתה את שירת האזינו
השירה
א א
"אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר, אשירה לה' כי גאה גאה...".
השירה היא לכל אורכו של הפרק. לבד מכך שכתוב בפירוש כי מדובר בשירה, היא גם כתובה בספר התורה באופן מיוחד, שחז"ל קראו לו "אריח על גבי לבנה", כאשר במקום הכתיבה הרגילה והרציפה של ספר התורה היא כתובה עם רווחים.
תוכן השירה הוא בעיקר הודיה לאלוהים על הנס שנעשה לעם ישראל בקריעת ים סוף וביציאת מצרים, והמשכה בסיפור העתיד לקרות בעת הכניסה לארץ ישראל ובניית בית המקדש.
השירה נמצאת בפרשת "בשלח", שנקראת לפיכך "פרשת שירה". כמו כן, יש נוהגים לקרוא אותה במנגינה מיוחדת, השונה מהקריאה הרגילה בתורה, וכן קוראים אותה בשביעי של פסח, שבו, לפי המסורת, אירעה קריעת ים סוף והשירה עצמה.
שירת הים נאמרת בתפילת שחרית בכל יום בתוך פסוקי דזמרא, אולם היא תוספת מאוחרת יחסית לשאר פסוקי דזמרא. בתשעה באב יש נוהגים לומר תמורתה את שירת האזינו
השירה
א א