טבת ה'תשס"ב
12. סיפור תולדות הדורות בסיפור סגולת ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נערך על ידי הרב
מוקדש לעלוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
ספור תולדות הדורות בתורה מאדם הראשון ועד אברהם יצחק ויעקב ועד משה רבנו אינו בא ללמדינו את ספור ההסטוריה האנושית. אלא את ספור ההסטוריה האלקית בעולם.
ספור תולדות האנושות הוא ספור ההשתלשלות של הסגולה האלקית באדם. אדם הראשון יצור כפיו של הקב"ה בורא העולם, נברא שלם, בצלם אלקים ברא הקב"ה את האדם. אבל לא כל תולדותיו של האדם ירשו את מעלתו האלקית. רק בן אחד ירש את מעלתו האלקית ושאר בניו ובנותיו לא ירשו מעלה זו. כמו שנאמר ויולד בדמותו כצלמו ויקרא שמו שת. ואח"כ נאמר ויולד בנים ובנות - הכוונה לאדם הראשון - ולא נזכרו שמותם ולא נזכר עליהם שנולדו בצלמו ובדמותו כי הם לא ירשו את המעלה האלקית. אנוש ירש את הסגולה משת אביו אבל שאר בניו ובנותיו לא ירשו. וכך עברה הסגולה האלקית מיחיד ליחיד עד נח ושם ועד אברהם אבינו ומאברהם ליצחק ולא לשאר בניו ומיצחק ליעקב ולא לעשו. וביעקב אבינו נתעצמה הסגולה האלקית בשלמות כזו עד שכל צאצאיו בכל הדורות יש בהם את הסגולה האלקית, סגולת ישראל.
עד יעקב אבינו הייתה הסגולה נחלת יחיד בכל דור ומכאן ואילך נתגלה הענין האלקי ברבים. עד יעקב היחידים שהתחבר בהם הענין האלקי היו כגרעין הפרי לאדם וכסגולתו, והשאר לא היו כי אם כקליפה לגרעין ולא דמו לאבותם.
נמצא איפוא שספור תולדות הדורות ענינו לבאר את השתלשלות הענין האלקי בסגולת האדם. עם ישראל יחודו הוא, שהתחבר בו הענין האלקי. ובתור שכזה הרי הוא בבחינת המח והלב שבאומות. הוא מאיר לכל האומות כולם את האור האלקי המאיר בו. כשם שהלב מחיה את כל הגוף הוא מרכז החיים של כל האברים כולם. כך ישראל מחייה את כל העולם כולו בתוכן החיים האלקי הממלא אותם. ישראל הם המקשרים את העולם עם אלקי עולם בורא שמים וארץ וכל אשר בם.
על שאלתו של מלך כוזר את החבר מדוע הקב"ה נתן תורה לישראל בלבד, מדוע הוא לא נתן את התורה לכל המין האנושי, הרי הקב"ה ברא את כל העולם וכל בני אדם בעולם הם ברואיו אם כן מדוע לא רצה שכולם יקבלו את התורה.
על שאלה זו התשובה היא התורה האלקית ניתנה לסגולת האדם, לישראל שיתחבר בהם הענין האלקי. אין התורה מתאימה לשאר האומות. וכבר הסבירו זאת חכמינו זכרונם לברכה באומרם שבזמן שהקב"ה בא לתת את התורה לישראל, הוא גם פנה לעמים אחרים שיקבלו את התורה, וכל עם שאל מה כתוב בה, וכאשר שמע מה כתוב בתורה, אמר שאינו יכול לקבלה. כי אכן התורה האלקית מתאימה לעם האלקי בלבד.
זה הרעיון שבארו חכמים באגדה זו. ישראל מוארים באור האלקי. ודרכם מתפשט שם שמים לכל העולם כולו. הם הלב האלקי של האנושות כולה.
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur ... C%E3%E5%FA
לפני 22 שעות · מחק הודעה
Tammar Lapid
והייתי בעיניו כמתעתע
השקר הוא מידה מגונה שלא רק שהתורה אסרה אותו עלינו אלא ציותה אותנו להתרחק ממנו... ההיתר לשנות מפני השלום נותן לשקר לגיטימציה בתנאים מסוימים. המדרש מביא שתי דוגמאות, הראשונה אצל שרה שמפני השלום נאמר דבר שאינו נכון, והשנייה אצל מנוח שלא נאמר בה שקר אלא שהותר לא לומר את כל האמת
א כסליו תשס"ו - הרב יעקב הלוי פילבר
השקר הוא מידה מגונה שלא רק שהתורה אסרה אותו עלינו אלא ציותה אותנו להתרחק ממנו ככתוב: "מדבר שקר תרחק" (שמות כג ז). דוד המלך אמר (תהלים קיט קסג): "שקר שנאתי ואתעבה, תורתך אהבתי", ושלמה בנו בספר משלי (יב כב) כתב: "תועבת ה' שפתי שקר". מפני חומרת השקר אמרו חז"ל (סנהדרין קנ א): "ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה (ואחת מהן היא) כת שקרנים" ולומדים זאת מהכתוב: "דובר שקרים לא יכון לנגד עיני". והנה עם כל חומרתו של השקר אמרו חז"ל (במדב"ר פרשה יא): "גדול השלום שהקב"ה שינה בדבר מפני השלום שנאמר (בראשית יח) 'האף אמנם אלד ואני זקנתי'. גדול שלום ששינה המלאך שדבר עם מנוח מפני השלום, שלאשה אמר (שופטים יג) 'הנה נא את עקרה ולא ילדת' ולא ספר דבר זה למנוח". ההיתר לשנות מפני השלום נותן לשקר לגיטימציה בתנאים מסוימים. המדרש מביא שתי דוגמאות, הראשונה אצל שרה שמפני השלום נאמר דבר שאינו נכון, והשנייה אצל מנוח שלא נאמר בה שקר אלא שהותר לא לומר את כל האמת. המגיד מדובנא מסביר שגם במקום הראוי לשנות מפני השלום אין הכוונה שמותר לומר שקר ממש, אלא הכוונה שמותר לאדם לנסח את דבריו כך שאפשר להבין אותם בשני אופנים, גם אם השומע יטעה לשמוע את הרצוי בעיניו, בעוד האומר התכוון לכוונה אחרת. והוא מביא לכך שתי דוגמאות: האחת אצל אברהם אבינו שאמר לבני חת: "גר ותושב אנכי עמכם", בעוד אברהם התכוון שאני הוא התושב ואתם הגרים בארץ, והם הבינו מדבריו הפוך, שהם התושבים ואברהם הוא הגר בארץ. הדוגמא השנייה אצל שמואל שאמר לשאול: "קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום, ונתנה לרעך הטוב ממך" (שמ"א טו כח). שאול הבין מדברי שמואל ש"הטוב ממך" פירושו "הטוב בעיניך", שהמלוכה תינטל ממך אבל אתה תבחר את הטוב בעיניך, ולפי שאול זהו בנו יונתן. אולם שמואל, באומרו "הטוב ממך", התכוון למי שהוא טוב ממך, שהוא דוד. בדרך כזו רואה רש"י את התנהלותו של יעקב בעת שבא לקבל את הברכות מיצחק, שיעקב אומר אמירה המשתמעת לשני מובנים. על השאלה: מי אתה? משיב יעקב: "אנכי עשו בכורך", שנראה כביכול שקר וכך הבין זאת יצחק, אבל יעקב התכוון לומר: "אנכי המביא לך, ועשו הוא בכורך" (רש"י), כך שיעקב לא שיקר ויצחק הוא שהתעה את עצמו. אבל גם אם נאמר שמעשה יעקב היה שקר גמור, גם אז הוא נהג כדין. הכלל: "משנים מפני השלום" בא ללמדנו שיש בחיים ערכים או מצבים שהם מעל חובת אמירת האמת. בעלי המוסר היו משתמשים בסיפור על אדם שרוצחים ביקשו להמיתו, והוא נמלט לביתו של חסיד שלא אמר שקר מימיו, וכשהרוצחים שאלו אותו אם פלוני מסתתר בביתו, הוא לא יכול לשקר ואמר את האמת וגרם לרציחתו של החף מפשע. העיקרון הזה שלא בכל מקרה יש לומר אמת, חל גם על פשעים קטנים מרצח, כמו למשל כשבאים לעקור אדם מנחלתו ולהרוס את ביתו ומונעים במחסומים מ"נשמות טובות" לבוא ולסייע לו, נראה שמותר להשתמש בשקר כדי למנוע את הפשע. בדילמה כזו עמדה רבקה אמנו כשראתה שיצחק בטעותו עומד לעשות מעשה שישפיע לרעה על עתיד האנושות כולה אם הברכה תעבור מיעקב לעשו, והיא הכריעה שבמצב כזה "משנים מפני השלום", ועל כן ציוותה על בנה יעקב שילך ויטול במרמה את הברכות מאביו. כך שגם אם היה שקר במעשהו של יעקב אין בדבר עבירה, כי מותר לשקר על מנת למנוע עוולות גדולות יותר.
http://www.kipa.co.il/pash/show.asp?id=8691
לפני 22 שעות · מחק הודעה
Tammar Lapid
טבת ה'תשס"ב
12. סיפור תולדות הדורות בסיפור סגולת ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נערך על ידי הרב
מוקדש לעלוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
ספור תולדות הדורות בתורה מאדם הראשון ועד אברהם יצחק ויעקב ועד משה רבנו אינו בא ללמדינו את ספור ההסטוריה האנושית. אלא את ספור ההסטוריה האלקית בעולם.
ספור תולדות האנושות הוא ספור ההשתלשלות של הסגולה האלקית באדם. אדם הראשון יצור כפיו של הקב"ה בורא העולם, נברא שלם, בצלם אלקים ברא הקב"ה את האדם. אבל לא כל תולדותיו של האדם ירשו את מעלתו האלקית. רק בן אחד ירש את מעלתו האלקית ושאר בניו ובנותיו לא ירשו מעלה זו. כמו שנאמר ויולד בדמותו כצלמו ויקרא שמו שת. ואח"כ נאמר ויולד בנים ובנות - הכוונה לאדם הראשון - ולא נזכרו שמותם ולא נזכר עליהם שנולדו בצלמו ובדמותו כי הם לא ירשו את המעלה האלקית. אנוש ירש את הסגולה משת אביו אבל שאר בניו ובנותיו לא ירשו. וכך עברה הסגולה האלקית מיחיד ליחיד עד נח ושם ועד אברהם אבינו ומאברהם ליצחק ולא לשאר בניו ומיצחק ליעקב ולא לעשו. וביעקב אבינו נתעצמה הסגולה האלקית בשלמות כזו עד שכל צאצאיו בכל הדורות יש בהם את הסגולה האלקית, סגולת ישראל.
עד יעקב אבינו הייתה הסגולה נחלת יחיד בכל דור ומכאן ואילך נתגלה הענין האלקי ברבים. עד יעקב היחידים שהתחבר בהם הענין האלקי היו כגרעין הפרי לאדם וכסגולתו, והשאר לא היו כי אם כקליפה לגרעין ולא דמו לאבותם.
נמצא איפוא שספור תולדות הדורות ענינו לבאר את השתלשלות הענין האלקי בסגולת האדם. עם ישראל יחודו הוא, שהתחבר בו הענין האלקי. ובתור שכזה הרי הוא בבחינת המח והלב שבאומות. הוא מאיר לכל האומות כולם את האור האלקי המאיר בו. כשם שהלב מחיה את כל הגוף הוא מרכז החיים של כל האברים כולם. כך ישראל מחייה את כל העולם כולו בתוכן החיים האלקי הממלא אותם. ישראל הם המקשרים את העולם עם אלקי עולם בורא שמים וארץ וכל אשר בם.
על שאלתו של מלך כוזר את החבר מדוע הקב"ה נתן תורה לישראל בלבד, מדוע הוא לא נתן את התורה לכל המין האנושי, הרי הקב"ה ברא את כל העולם וכל בני אדם בעולם הם ברואיו אם כן מדוע לא רצה שכולם יקבלו את התורה.
על שאלה זו התשובה היא התורה האלקית ניתנה לסגולת האדם, לישראל שיתחבר בהם הענין האלקי. אין התורה מתאימה לשאר האומות. וכבר הסבירו זאת חכמינו זכרונם לברכה באומרם שבזמן שהקב"ה בא לתת את התורה לישראל, הוא גם פנה לעמים אחרים שיקבלו את התורה, וכל עם שאל מה כתוב בה, וכאשר שמע מה כתוב בתורה, אמר שאינו יכול לקבלה. כי אכן התורה האלקית מתאימה לעם האלקי בלבד.
זה הרעיון שבארו חכמים באגדה זו. ישראל מוארים באור האלקי. ודרכם מתפשט שם שמים לכל העולם כולו. הם הלב האלקי של האנושות כולה.
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur ... C%E3%E5%FA
12. סיפור תולדות הדורות בסיפור סגולת ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נערך על ידי הרב
מוקדש לעלוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
ספור תולדות הדורות בתורה מאדם הראשון ועד אברהם יצחק ויעקב ועד משה רבנו אינו בא ללמדינו את ספור ההסטוריה האנושית. אלא את ספור ההסטוריה האלקית בעולם.
ספור תולדות האנושות הוא ספור ההשתלשלות של הסגולה האלקית באדם. אדם הראשון יצור כפיו של הקב"ה בורא העולם, נברא שלם, בצלם אלקים ברא הקב"ה את האדם. אבל לא כל תולדותיו של האדם ירשו את מעלתו האלקית. רק בן אחד ירש את מעלתו האלקית ושאר בניו ובנותיו לא ירשו מעלה זו. כמו שנאמר ויולד בדמותו כצלמו ויקרא שמו שת. ואח"כ נאמר ויולד בנים ובנות - הכוונה לאדם הראשון - ולא נזכרו שמותם ולא נזכר עליהם שנולדו בצלמו ובדמותו כי הם לא ירשו את המעלה האלקית. אנוש ירש את הסגולה משת אביו אבל שאר בניו ובנותיו לא ירשו. וכך עברה הסגולה האלקית מיחיד ליחיד עד נח ושם ועד אברהם אבינו ומאברהם ליצחק ולא לשאר בניו ומיצחק ליעקב ולא לעשו. וביעקב אבינו נתעצמה הסגולה האלקית בשלמות כזו עד שכל צאצאיו בכל הדורות יש בהם את הסגולה האלקית, סגולת ישראל.
עד יעקב אבינו הייתה הסגולה נחלת יחיד בכל דור ומכאן ואילך נתגלה הענין האלקי ברבים. עד יעקב היחידים שהתחבר בהם הענין האלקי היו כגרעין הפרי לאדם וכסגולתו, והשאר לא היו כי אם כקליפה לגרעין ולא דמו לאבותם.
נמצא איפוא שספור תולדות הדורות ענינו לבאר את השתלשלות הענין האלקי בסגולת האדם. עם ישראל יחודו הוא, שהתחבר בו הענין האלקי. ובתור שכזה הרי הוא בבחינת המח והלב שבאומות. הוא מאיר לכל האומות כולם את האור האלקי המאיר בו. כשם שהלב מחיה את כל הגוף הוא מרכז החיים של כל האברים כולם. כך ישראל מחייה את כל העולם כולו בתוכן החיים האלקי הממלא אותם. ישראל הם המקשרים את העולם עם אלקי עולם בורא שמים וארץ וכל אשר בם.
על שאלתו של מלך כוזר את החבר מדוע הקב"ה נתן תורה לישראל בלבד, מדוע הוא לא נתן את התורה לכל המין האנושי, הרי הקב"ה ברא את כל העולם וכל בני אדם בעולם הם ברואיו אם כן מדוע לא רצה שכולם יקבלו את התורה.
על שאלה זו התשובה היא התורה האלקית ניתנה לסגולת האדם, לישראל שיתחבר בהם הענין האלקי. אין התורה מתאימה לשאר האומות. וכבר הסבירו זאת חכמינו זכרונם לברכה באומרם שבזמן שהקב"ה בא לתת את התורה לישראל, הוא גם פנה לעמים אחרים שיקבלו את התורה, וכל עם שאל מה כתוב בה, וכאשר שמע מה כתוב בתורה, אמר שאינו יכול לקבלה. כי אכן התורה האלקית מתאימה לעם האלקי בלבד.
זה הרעיון שבארו חכמים באגדה זו. ישראל מוארים באור האלקי. ודרכם מתפשט שם שמים לכל העולם כולו. הם הלב האלקי של האנושות כולה.
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur ... C%E3%E5%FA
לפני 22 שעות · מחק הודעה
Tammar Lapid
והייתי בעיניו כמתעתע
השקר הוא מידה מגונה שלא רק שהתורה אסרה אותו עלינו אלא ציותה אותנו להתרחק ממנו... ההיתר לשנות מפני השלום נותן לשקר לגיטימציה בתנאים מסוימים. המדרש מביא שתי דוגמאות, הראשונה אצל שרה שמפני השלום נאמר דבר שאינו נכון, והשנייה אצל מנוח שלא נאמר בה שקר אלא שהותר לא לומר את כל האמת
א כסליו תשס"ו - הרב יעקב הלוי פילבר
השקר הוא מידה מגונה שלא רק שהתורה אסרה אותו עלינו אלא ציותה אותנו להתרחק ממנו ככתוב: "מדבר שקר תרחק" (שמות כג ז). דוד המלך אמר (תהלים קיט קסג): "שקר שנאתי ואתעבה, תורתך אהבתי", ושלמה בנו בספר משלי (יב כב) כתב: "תועבת ה' שפתי שקר". מפני חומרת השקר אמרו חז"ל (סנהדרין קנ א): "ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה (ואחת מהן היא) כת שקרנים" ולומדים זאת מהכתוב: "דובר שקרים לא יכון לנגד עיני". והנה עם כל חומרתו של השקר אמרו חז"ל (במדב"ר פרשה יא): "גדול השלום שהקב"ה שינה בדבר מפני השלום שנאמר (בראשית יח) 'האף אמנם אלד ואני זקנתי'. גדול שלום ששינה המלאך שדבר עם מנוח מפני השלום, שלאשה אמר (שופטים יג) 'הנה נא את עקרה ולא ילדת' ולא ספר דבר זה למנוח". ההיתר לשנות מפני השלום נותן לשקר לגיטימציה בתנאים מסוימים. המדרש מביא שתי דוגמאות, הראשונה אצל שרה שמפני השלום נאמר דבר שאינו נכון, והשנייה אצל מנוח שלא נאמר בה שקר אלא שהותר לא לומר את כל האמת. המגיד מדובנא מסביר שגם במקום הראוי לשנות מפני השלום אין הכוונה שמותר לומר שקר ממש, אלא הכוונה שמותר לאדם לנסח את דבריו כך שאפשר להבין אותם בשני אופנים, גם אם השומע יטעה לשמוע את הרצוי בעיניו, בעוד האומר התכוון לכוונה אחרת. והוא מביא לכך שתי דוגמאות: האחת אצל אברהם אבינו שאמר לבני חת: "גר ותושב אנכי עמכם", בעוד אברהם התכוון שאני הוא התושב ואתם הגרים בארץ, והם הבינו מדבריו הפוך, שהם התושבים ואברהם הוא הגר בארץ. הדוגמא השנייה אצל שמואל שאמר לשאול: "קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום, ונתנה לרעך הטוב ממך" (שמ"א טו כח). שאול הבין מדברי שמואל ש"הטוב ממך" פירושו "הטוב בעיניך", שהמלוכה תינטל ממך אבל אתה תבחר את הטוב בעיניך, ולפי שאול זהו בנו יונתן. אולם שמואל, באומרו "הטוב ממך", התכוון למי שהוא טוב ממך, שהוא דוד. בדרך כזו רואה רש"י את התנהלותו של יעקב בעת שבא לקבל את הברכות מיצחק, שיעקב אומר אמירה המשתמעת לשני מובנים. על השאלה: מי אתה? משיב יעקב: "אנכי עשו בכורך", שנראה כביכול שקר וכך הבין זאת יצחק, אבל יעקב התכוון לומר: "אנכי המביא לך, ועשו הוא בכורך" (רש"י), כך שיעקב לא שיקר ויצחק הוא שהתעה את עצמו. אבל גם אם נאמר שמעשה יעקב היה שקר גמור, גם אז הוא נהג כדין. הכלל: "משנים מפני השלום" בא ללמדנו שיש בחיים ערכים או מצבים שהם מעל חובת אמירת האמת. בעלי המוסר היו משתמשים בסיפור על אדם שרוצחים ביקשו להמיתו, והוא נמלט לביתו של חסיד שלא אמר שקר מימיו, וכשהרוצחים שאלו אותו אם פלוני מסתתר בביתו, הוא לא יכול לשקר ואמר את האמת וגרם לרציחתו של החף מפשע. העיקרון הזה שלא בכל מקרה יש לומר אמת, חל גם על פשעים קטנים מרצח, כמו למשל כשבאים לעקור אדם מנחלתו ולהרוס את ביתו ומונעים במחסומים מ"נשמות טובות" לבוא ולסייע לו, נראה שמותר להשתמש בשקר כדי למנוע את הפשע. בדילמה כזו עמדה רבקה אמנו כשראתה שיצחק בטעותו עומד לעשות מעשה שישפיע לרעה על עתיד האנושות כולה אם הברכה תעבור מיעקב לעשו, והיא הכריעה שבמצב כזה "משנים מפני השלום", ועל כן ציוותה על בנה יעקב שילך ויטול במרמה את הברכות מאביו. כך שגם אם היה שקר במעשהו של יעקב אין בדבר עבירה, כי מותר לשקר על מנת למנוע עוולות גדולות יותר.
http://www.kipa.co.il/pash/show.asp?id=8691
לפני 22 שעות · מחק הודעה
Tammar Lapid
טבת ה'תשס"ב
12. סיפור תולדות הדורות בסיפור סגולת ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נערך על ידי הרב
מוקדש לעלוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
ספור תולדות הדורות בתורה מאדם הראשון ועד אברהם יצחק ויעקב ועד משה רבנו אינו בא ללמדינו את ספור ההסטוריה האנושית. אלא את ספור ההסטוריה האלקית בעולם.
ספור תולדות האנושות הוא ספור ההשתלשלות של הסגולה האלקית באדם. אדם הראשון יצור כפיו של הקב"ה בורא העולם, נברא שלם, בצלם אלקים ברא הקב"ה את האדם. אבל לא כל תולדותיו של האדם ירשו את מעלתו האלקית. רק בן אחד ירש את מעלתו האלקית ושאר בניו ובנותיו לא ירשו מעלה זו. כמו שנאמר ויולד בדמותו כצלמו ויקרא שמו שת. ואח"כ נאמר ויולד בנים ובנות - הכוונה לאדם הראשון - ולא נזכרו שמותם ולא נזכר עליהם שנולדו בצלמו ובדמותו כי הם לא ירשו את המעלה האלקית. אנוש ירש את הסגולה משת אביו אבל שאר בניו ובנותיו לא ירשו. וכך עברה הסגולה האלקית מיחיד ליחיד עד נח ושם ועד אברהם אבינו ומאברהם ליצחק ולא לשאר בניו ומיצחק ליעקב ולא לעשו. וביעקב אבינו נתעצמה הסגולה האלקית בשלמות כזו עד שכל צאצאיו בכל הדורות יש בהם את הסגולה האלקית, סגולת ישראל.
עד יעקב אבינו הייתה הסגולה נחלת יחיד בכל דור ומכאן ואילך נתגלה הענין האלקי ברבים. עד יעקב היחידים שהתחבר בהם הענין האלקי היו כגרעין הפרי לאדם וכסגולתו, והשאר לא היו כי אם כקליפה לגרעין ולא דמו לאבותם.
נמצא איפוא שספור תולדות הדורות ענינו לבאר את השתלשלות הענין האלקי בסגולת האדם. עם ישראל יחודו הוא, שהתחבר בו הענין האלקי. ובתור שכזה הרי הוא בבחינת המח והלב שבאומות. הוא מאיר לכל האומות כולם את האור האלקי המאיר בו. כשם שהלב מחיה את כל הגוף הוא מרכז החיים של כל האברים כולם. כך ישראל מחייה את כל העולם כולו בתוכן החיים האלקי הממלא אותם. ישראל הם המקשרים את העולם עם אלקי עולם בורא שמים וארץ וכל אשר בם.
על שאלתו של מלך כוזר את החבר מדוע הקב"ה נתן תורה לישראל בלבד, מדוע הוא לא נתן את התורה לכל המין האנושי, הרי הקב"ה ברא את כל העולם וכל בני אדם בעולם הם ברואיו אם כן מדוע לא רצה שכולם יקבלו את התורה.
על שאלה זו התשובה היא התורה האלקית ניתנה לסגולת האדם, לישראל שיתחבר בהם הענין האלקי. אין התורה מתאימה לשאר האומות. וכבר הסבירו זאת חכמינו זכרונם לברכה באומרם שבזמן שהקב"ה בא לתת את התורה לישראל, הוא גם פנה לעמים אחרים שיקבלו את התורה, וכל עם שאל מה כתוב בה, וכאשר שמע מה כתוב בתורה, אמר שאינו יכול לקבלה. כי אכן התורה האלקית מתאימה לעם האלקי בלבד.
זה הרעיון שבארו חכמים באגדה זו. ישראל מוארים באור האלקי. ודרכם מתפשט שם שמים לכל העולם כולו. הם הלב האלקי של האנושות כולה.
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur ... C%E3%E5%FA