ניסוחבנדויד השגיח בקפדנות על ניסוח החדשות, הכתבות והידיעות בשידורי קול ישראל. הוא דחף לכך ששפת השידורים תהיה ברורה, מדויקת וקצרה, ויחד עם זאת לא משובשת. בקיאותו במקורות עמדה לו להתיר צורות שנחשבו עד אז כשגיאות; הוא לא התעקש לפסול כל צורה חדשה או "עממית", אלא רק לוודא שיש כדוגמתה במקרא, בתלמוד או במקורות קדומים אחרים. ברור היה לו, שהלשון הנשמעת בשידורי הרדיו (ולימים בטלוויזיה) יש לה השפעה עצומה על הלשון בפי הדוברים בקהל הרחב, ומכאן החשיבות שנודעת לתקינות לשון השידור.
הוא קבע שגם לשון הפרסומות תחויב לעמוד במבחן התקינות הלשונית. עם זאת, הוא הבחין בין פרסומות שנקטו לשון רשמית ובין פרסומות שהשתמשו בסלנג, ובאלה האחרונות התיר לעתים חריגות מן הנורמה. באופן כללי התיר לעתים חריגות דקדוקיות מטעמים של חריזה ומשקל.
באחת הישיבות של מליאת רשות השידור אמר כי:
"תפקידה של הנורמה הוא לשמור מפני הניתוק. טיפוח זה של המסורת הוא שיקים את הגדר בין העבר להווה, והמכשיר האדיר ביותר לביצוע המלאכה הזאת הלא הוא שירות השידור".
בנדויד זכה לביקורת רבה על כך שהוא מגזים בתיקוני לשון, ואולם הכללים שאסף ב"מדריך לשון לרדיו ולטלוויזיה", וכך במאמר בשם "לתקנת לשון העיתונים" שפורסם בכתב העת "לשוננו לעם", עומדים גם היום לנגד עיניהם של עורכי החדשות
הוא קבע שגם לשון הפרסומות תחויב לעמוד במבחן התקינות הלשונית. עם זאת, הוא הבחין בין פרסומות שנקטו לשון רשמית ובין פרסומות שהשתמשו בסלנג, ובאלה האחרונות התיר לעתים חריגות מן הנורמה. באופן כללי התיר לעתים חריגות דקדוקיות מטעמים של חריזה ומשקל.
באחת הישיבות של מליאת רשות השידור אמר כי:
"תפקידה של הנורמה הוא לשמור מפני הניתוק. טיפוח זה של המסורת הוא שיקים את הגדר בין העבר להווה, והמכשיר האדיר ביותר לביצוע המלאכה הזאת הלא הוא שירות השידור".
בנדויד זכה לביקורת רבה על כך שהוא מגזים בתיקוני לשון, ואולם הכללים שאסף ב"מדריך לשון לרדיו ולטלוויזיה", וכך במאמר בשם "לתקנת לשון העיתונים" שפורסם בכתב העת "לשוננו לעם", עומדים גם היום לנגד עיניהם של עורכי החדשות